Keritot 16

Kapitel 16

א חמש אשמות תלויין כי מייתי חד מי מיפטר והתניא זה הכלל כל שחלוקין בחטאות חלוקין באשמות

1 ist denn, wer fünf Schwebe-Schuldopfer schuldig ist und eines darbringt, frei, es wird ja gelehrt, die Regel sei, die hinsichtlich der Sündopfer geteilt sind, seien auch hinsichtlich der Schuldopfer geteilt!?

ב אלא דכולי עלמא לטבילות מדמי להון ובחוששין לפשיעה קמיפלגי רבי יוחנן בן נורי סבר חיישינן לפשיעה ורבי עקיבא סבר לא חיישינן לפשיעה:

2 Vielmehr sind alle der Ansicht, man vergleiche sie mit dem Tauchbade, und sie streiten, ob Fahrlässigkeit zu berücksichtigen sei. R. Joḥanan b. Nuri ist der Ansicht, man berücksichtige eine Fahrlässigkeit, und R. A͑qiba ist der Ansicht, man berücksichtige keine Fahrlässigkeit.

ג <big>הדרן עלך שלשים ושש</big>

ד מתני׳ <big>ארבעה</big> מחוסרי כפרה וארבעה מביאין על הזדון כשוגג

4 VIER BENÖTIGEN DER SÜHNE UND VIER HABEN [EIN OPFER] DARZUBRINGEN BEI VORSÄTZLICHKEIT WIE BEI UNVORSÄTZLICHKEIT.

ה ואלו הן מחוסרי כפרה הזב והזבה והיולדת והמצורע

5 FOLGENDE BENÖTIGEN DER SÜHNE: DER FLUSSBEHAFTETE, DIE FLUSSBEHAFTETE, DIE WÖCHNERIN UND (DER) AUSSÄTZIGE.

ו רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה עד שיזרוק עליו הדם נזיר ליינו ותגלחתו וטומאתו:

6 R. ELIE͑ZER B. JA͑QOB SAGT, EIN PROSELYT ERLANGE SÜHNE ERST WENN MAN FÜR IHN DAS BLUT GESPRENGT HAT, EBENSO EIN NAZIRÄER HINSICHTLICH DES WEINTRINKENS, DES HAARSCHNEIDENS UND DER VERUNREINIGUNG.

ז <big>גמ׳</big> מאי שנא זב וזבה דמני להון בתרין משום דחלוקה טומאתו דזב לא מטמא באונס וזבה לא מטמאה בראיות כבימים

7 GEMARA. Den Flußbehafteten und die Flußbehaftete zählt er wohl deshalb als zwei, weil sie in ihrer Unreinheit verschieden sind; der Flußbehaftete ist unverschuldet nicht verunreinigend, die Flußbehaftete aber ist nur durch Tage und nicht durch Wahrnehmungen verunreinigend.

ח דתניא (ויקרא טו, ב) מבשרו ולא מחמת אונסו (ומי טמא) בראיות כבימים דתניא תלה הכתוב את הזכר בראיות ואת הנקבה בימים וזבה מטמאה באונס ולא מטמאה בראיות כבימים

8 Es wird nämlich gelehrt:Aus seinem Leibe, nicht aber unverschuldet. Er ist verunreinigend durch Wahrnehmungen wie durch Tage, denn es wird gelehrt: Die Schrift hat es beim Manne von den Wahrnehmungen und beim Weibe von den Tagen abhängig gemacht.

ט מצורע ומצורעת נמי חלוקה טומאתן דמצורע טעון פריעה ופרימה דכתיב (ויקרא יג, מה) בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ואסור בתשמיש המטה

9 Die Flußbehaftete ist verunreinigend auch unverschuldet, aber nicht verunreinigend durch Wahrnehmungen wie durch Tage. Aber auch der Aussätzige und die Aussätzige sind ja in ihrer Unreinheit verschieden, denn der Aussätzige benötigt des ungepflegten Haares und der zerrissenen Kleider, wie es heißt: seine Kleider sollen eingerissen sein und sein Haar wild, und ihm ist der Geschlechtsverkehr verboten,

י ומצורעת אינה טעונה פריעה ופרימה דתניא אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר (ויקרא יג, מה) והצרוע הרי כאן שנים

10 die Aussätzige aber benötigt nicht des ungepflegten Haares und der zerrissenen Kleider. Es wird nämlich gelehrt: Ich weiß dies nur von einem Manne, woher dies von einem Weibe? Wenn es und der Aussätzige heißt, so sind es zwei.

יא אם כן מה ת"ל איש נתקו הכתוב מענין של מעלה לענין של מטה לומר איש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת ומותרת בתשמיש המטה שנאמר (ויקרא יד, ח) וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים ולא מחוץ לאהלה

11 Wieso heißt es demnach Mann? Die Schrift entreißt es dem vorangehenden und bezieht es auf das folgende: dies besagt, daß nur der Mann des ungepflegten Haares und der zerrissenen Kleider benötigt, nicht aber benötigt das Weib des ungepflegten Haares und der zerrissenen Kleider. Ihr ist der Geschlechtsverkehr erlaubt, denn es heißt:er soll sieben Tage außerhalb seines Zeltes sitzen, nicht aber [sie] außerhalb ihres Zeltes.

יב הלכך נמנינהו בתרין זב וזבה עיקר טומאתן חלוקה מצורע ומצורעת אין עיקר טומאתן חלוקה האי והאי כגריס הוא:

12 Demnach sollte er auch diese als zwei zählen!? – Der Flußbehaftete und die Flußbehaftete sind hauptsächlich durch ihre Unreinheit von einander getrennt, der Aussätzige und die Aussätzige sind nicht hauptsächlich durch ihre Unreinheit von einander getrennt, denn bei beiden erfolgt es bei Graupengröße.

יג ר"א בן יעקב אומר גר מחוסר כו': ות"ק מאי טעמא לא תני גר כי קתני מדעם דמישרי למיכל בקדשים גר כי קא מייתי קרבן לאכשורי נפשיה למיעל בקהל

13 R. ELIE͑ZER B. JA͑QOB SAGT, DER PROSELYT ERLANGE SÜHNE &C. Weshalb lehrt es der erste Tanna nicht vom Proselyten? – Er lehrt nur Fälle, wobei das Essen von Geheiligtem erlaubt werden soll, wenn aber ein Proselyt ein Opfer bringt, so erfolgt es zur Geeignetmachung seiner Person, in die Gemeinde zu kommen. –

יד ונזיר מאי טעמא לא תני סוף סוף נזיר נמי כי מייתי קרבן לאישתרויי למישתי יין דחולין הוא

14 Weshalb lehrt er es nicht vom Naziräer!? – Schließlich bringt auch der Naziräer sein Opfer nur deshalb, damit er Wein trinken dürfe, der profan ist. –

טו ור"א דקתני נזיר למישרי נפשיה ניתני נמי נזיר טמא כי קא מייתי קרבן למיחל עליה נזירות בטהרה הוא

15 R. Elie͑zer aber, der es vom Naziräer lehrt, bei dem es zur Geeignetmachung seiner Person erfolgt, sollte es ja auch vom unreinen Naziräer lehren!? – Dieser bringt das Opfer nur dazu, um in Reinheit in das Nazirat zu gelangen.

טז תנו רבנן גר מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא קינו הביא פרידה אחת שחרית אוכל בקדשים לערב כל הקינין שבתורה אחד חטאת ואחד עולה כאן שתיהן עולות

16 Die Rabbanan lehrten: Ein Proselyt ist Heiliges zu essen behindert, bis er sein Vogelopfer dargebracht hat. Hat er morgens eine Taube dargebracht, so darf er abends Heiligesessen. Von allen in der Tora genannten Vogelpaaren ist eines ein Sündopfer und eines ein Brandopfer, hierbei aber sind beide Brandopfer.

יז הביא חובתו מן הבהמה יצא עולה ושלמים יצא מנחה ושלמים לא יצא לא אמרו קן אלא להקל

17 Hat er ein Sündopfer vom Vieh gebracht, so hat er seiner Pflicht genügt; wenn ein Brandopfer und ein Heilsopfer, so hat er seiner Pflicht genügt; wenn ein Speisopfer und ein Heilsopfer, so hat er seiner Pflicht nicht genügt. Sie sprechen von einem Vogelpaar nur zu seiner Erleichterung. –

יח מאי שנא מנחה ושלמים דלא יצא דכתיב (במדבר טו, יד) כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף גר עולה ושלמים

18 Mit einem Speisopfer und einem Heilsopfer genügt er seiner Pflicht wohl deshalb nicht, weil es heißt:wie ihr verfahret, so soll auch er verfahren, wie ihr Brandopfer und Heilsopfer, ebenso auch der Proselyt Brandopfer und Heilsopfer,

יט א"כ חובתו אחת מן הבהמה לא תיסגי עליה בגוויה דהכתיב כאשר תעשו כן יעשה אר"פ יש לומר לעוף איתרבי לעולת בהמה לא כל שכן

19 somit sollte er auch mit einem Vieh seiner Pflicht nicht genügen, denn es heißt: wie ihr verfahret, so soll auch er verfahren!? R. Papa erwiderte: Es ist zu folgern: wenn er hinsichtlich eines Vogels einbegriffenist, um wieviel mehr hinsichtlich des Brandopfers vom Vieh. –

כ אי הכי אפילו מנחה נמי מיעט קרא כן

20 Demnach sollte dies auch vom Speisopfer gelten!? – Der Allbarmherzige hat es durch [das Wort] so ausgeschlossen. –

כא ועוף היכא איתרבי דת"ר כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף הוא עולה ושלמים שנא' (במדבר טו, טו) ככם כגר מנין לרבות את העוף ת"ל (במדבר טו, י) אשה ריח ניחוח לה' איזה דבר שכולו לה' הוי אומר עולת העוף

21 Wo ist das Vogel[opfer] einbegriffen? – Die Rabbanan lehrten: Wie ihr verfahret, so soll auch er verfahren, wie ihr Brandopfer und Heilsopfer, ebenso auch er Brandopfer und Heilsopfer, denn es heißt:wie ihr, so der Fremde. Woher, daß auch das Vogel[opfer] einbegriffen ist? Es heißt:ein Feueropfer angenehmen Geruches für den Herrn, und das Vogel-Brandopfer ist es, das ganz des Herrn ist.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel