Ketubot 161

Kapitel 161

א יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אמר אביי אף אנן נמי תנינא אלמנה ניזונת מנכסי יתומין ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה ואיזוהי אלמנה שיש לה שני יורשין הוי אומר זו שומרת יבם
1 so sind ihre Erben, die ihre Morgengabe erben, zu ihrer Bestattung verpflichtet. Abajje sprach: Auch wir haben demgemäß gelernt: Die Witwe ist vom Vermögen der Waisen zu unterhalten und ihre Händearbeit gehört ihnen, zu ihrer Bestattung aber sind sie nicht verpflichtet; ihre Erben, die ihre Morgengabe erben, sind zu ihrer Bestattung verpflichtet. Welche Witwe hat zweierleiErben? Sage, das ist die Anwärterin der Schwagerehe.
ב אמר רבא ולימא אח אני יורש אשתו אין אני קובר אמר ליה אביי משום דבאין עליו משני צדדין אם אחיו יורש יקבור את אשתו אם אינו קובר את אשתו יתן כתובתה
2 Raba entgegnete: Erkann ja sagen: ich beerbe meinen Bruder und habe nicht seine Frauzu bestatten!? Abajje erwiderte ihm: Sie können ihm von zwei Seiten kommen: beerbt er seinen Bruder, so bestatte erseine Frau, und bestattet er nicht seine Frau, so zahle er ihre Morgengabe.
ג אמר ליה הכי קא אמינא אח אני יורש את אשתו אין אני קובר ואי משום כתובה לא ניתנה כתובה לגבות מחיים
3 Jener entgegnete: Ich meine es wie folgt: ich beerbe meinen Bruder und habe nicht seine Frau zu bestatten, und wenn etwa wegen der Morgengabe, so ist die Morgengabe nicht bei Lebzeiten einzufordern. –
ד מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה בית שמאי ושמעינן להו לב"ש דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי
4 Die Schule Šammajs ist es ja, die sich an die Deutung [der Urkunde über] die Morgengabehält und von der Schule Šammajs wissen wir, daß sie der Ansicht ist, die zur Einforderung stehende Urkunde gelte als eingefordert!?
ה דתנן מתו בעליהן עד שלא שתו בש"א נוטלות כתובה ולא שותות ובה"א או שותות או לא נוטלות כתובה
5 Wir haben nämlich gelernt: Sterben ihreMänner bevor sie getrunkenhaben, so erhalten sie, wie die Schule Šammajs sagt, die Morgengabe und brauchen nicht zu trinken; die Schule Hillels sagt, entweder sie trinken oder sie erhalten nicht die Morgengabe. –
ו או שותות (במדבר ה, טו) והביא האיש את אשתו אל הכהן אמר רחמנא וליכא אלא מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובה
6 Wieso trinken, der Allbarmherzige sagt ja:<i>so bringe der Mann seine Frau zum Priester</i>, was hierbei nicht der Fall ist!? – Vielmehr, da sie nicht trinken, erhalten sie nicht die Morgengabe.
ז בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות ואמאי ספיקא הוא ספק זנאי ספק לא זנאי וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
7 Wieso sagt die Schule Šammajs, sie erhalten die Morgengabe und trinken nicht, hierbei besteht ja ein Zweifel, denn es ist zweifelhaft, ob sie die Ehe gebrochenhat oder nicht, somit bringt das Zweifelhafte aus dem Besitze des Entschiedenen?
ח קסברי בית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמי
8 Vielmehr ist die Schule Šammajs der Ansicht, die zur Einforderung stehende Urkunde gelte als eingefordert. –
ט והא בעינן כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי וליכא
9 [Die Urkunde] lautet ja aber: wenn du dich mit einem anderen verheiratest, erhältst du, was dir verschrieben ist, was hierbeinicht der Fall ist!?
י אמר רב אשי יבם נמי כאחר דמי:
10 R. Aši erwiderte: Auch der Schwager gilt als anderer.
יא שלח ליה רבא לאביי ביד רב שמעיה בר זירא ומי נתנה כתובה לגבות מחיים
11 Raba ließ Abajje durch R. Šema͑ja b. Zera sagen: Ist denn die Morgengabe schon bei Lebzeiteneinzufordern,
יב והתניא ר' אבא אומר שאלתי את סומכוס הרוצה שימכור בנכסי אחיו כיצד הוא עושה אם כהן הוא יעשה סעודה ויפייס אם ישראל הוא מגרש בגט ויחזיר
12 es wird ja gelehrt: R. Abba sagte: Ich fragte Symmachos, wie derjenigeverfahre, der Güter seines Bruders verkaufen will, [und er erwiderte:], ist er Priester, so veranstalte er ihr ein Festmahl und überredesie, und ist er Jisraélit, so trenne er sich von ihr durch einen Scheidebriefund nehme sie wieder.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel