Ketubot 195

Kapitel 195

א בבתוליה שיהו כל בתוליה קיימין בין בכדרכה בין שלא כדרכה

1 mit ihrer Jungfernschaft, wenn ihre Jungfernschaft vollständig ist, ob natürlicherweise oder widernatürlicherweise.

ב ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה קתבעה מזוני אתאי לקמיה דרבא אמר להו ליתמי זילו הבו לה מזונות לית דחש להא דר' שמעון דאמר לא אמרינן מקצת כסף ככל כסף

2 Einst hatte eine Frau einen silbernen Becher für ihre Morgengabe eingehaschtund verlangte Unterhalt. Als sie vor Raba kam, sprach er zu den Waisen: Geht und gebt ihr Unterhalt. Niemand beachtet die Ansicht R. Šimo͑ns, welcher sagt, wir sagen nicht, ein Teil des Betrages gleiche dem ganzen Betrage.

ג שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף מוכרת שלא בב"ד צריכה שבועה או אין צריכה שבועה ותבעי לך הכרזה

3 Rabba, der Sohn Rabas, ließ R. Joseph fragen: Ist, die ohne Gericht verkaufthat, zur Eidesleistungverpflichtet oder ist sie nicht zur Eidesleistung verpflichtet? – Du solltest doch hinsichtlich der Bekanntmachungfragen!?

ד אמר ליה הכרזה לא קמיבעיא לי דא"ר זירא אמר רב נחמן אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה ולא כלום

4 Jener erwiderte: Hinsichtlich der Bekanntmachung ist es mir nicht fraglich. R. Zera sagte nämlich im Namen R. Naḥmans, eine Witwe, die für sich selber geschätzt, habe nichts ausgerichtet.

ה ה"ד אי דאכרוז אמאי לא עשתה ולא כלום אלא לאו דלא אכרוז ולעצמה הוא דלא עשתה ולא כלום הא לאחר מה שעשתה עשתה

5 In, welchem Falle: ist eine Bekanntmachung erfolgt, wieso hat sie nichts ausgerichtet? Doch wohl, wenn keine Bekanntmachung erfolgt ist, und zwar hat sie nur dann nichts ausgerichtet, wenn sie für sich selber geschätzt hat, wenn aber für andere, so ist, was sie getan, gültig. –

ו לעולם דאכרוז ודאמרי לה מאן שם ליך

6 Tatsächlich, wenn eine Bekanntmachung erfolgt ist, denn man spricht zu ihr: wer beauftragte dich zur Schätzung.

ז כי האי דההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא דיתמי אזל שמה לנפשיה בארבע מאה זוזי אייקר קם בשית מאה

7 So ereignete es sich einst, daß man jemand Waisen gehörende Korallenin Verwahrung gab, und er schätzte sie für sich selber auf vierhundert Zuz; später stieg ihr Wert auf sechshundert.

ח אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה מאן שם לך

8 Als er hierauf zu R. Ami kam, sprach er zu ihm: Wer beauftragte dich zur Schätzung?

ט והלכתא צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה:

9 Die Halakha ist, sie ist zur Eidesleistung verpflichtet und benötigt nicht der Ausbietung.

י <big>מתני׳</big> אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה

10 WENN DIE MORGENGABE EINER WITWE ZWEIHUNDERT [ZUZ] BETRÄGT UND SIE [EIN GRUNDSTÜCK] IM WERTE EINER MINE FÜR ZWEIHUNDERT ODER EINES IM WERTE VON ZWEIHUNDERT FÜR EINE MINE VERKAUFT, SO IST IHRE MORGENGABE ABGEGOLTEN.

יא היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל אפילו היא אומרת אחזיר דינר ליורשין מכרה בטל

11 WENN IHRE MORGENGABE EINE MINE BETRÄGT UND SIE EINES IM WERTE VON EINER MINE UND EINEM DENAR FÜR EINE MINE VERKAUFT, SO ISTIHR VERKAUF NICHTIG; UND SELBST WENN SIE SAGT, SIE WOLLE DEN ERBEN DEN DENAR ZURÜCKGEBEN, IST IHR VERKAUF NICHTIG.

יב רשב"ג אומר לעולם מכרה קיים עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין ובגנה בת חצי קב וכדברי רבי עקיבא בית רובע

12 R. ŠIMO͑N B. GAMLIÉL SAGT, IHR VERKAUF SEI IMMER GÜLTIG, ES SEI DENN, DASS VON EINEM FELDE EINE FLÄGHE VON NEUN KAB ODER VON EINEM GARTEN EINE FLÄCHE VON EINEM HALBEN KAB, NACH DER ANSICHT R. A͑QIBAS, VON EINEM VIERTEL[KAB AUSSAAT] ZURÜCKGEBLIEBENWÄRE.

יג היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים:

13 WENN IHRE MORGENGABE VIERHUNDERT ZUZ BETRÄGT UND SIE AN EINEN FÜR EINE MINE, AN EINEN ANDEREN FÜR EINE MINE, AN DEN LETZTEN ABER ETWAS IM WERTE VON EINER MINE UND EINEM DENAR FÜR EINE MINE VERKAUFT, SO IST DER VERKAUF AN DEN LETZTEM NICHTIG UND AN DIE ANDEREN GÜLTIG.

יד <big>גמ׳</big> מאי שנא שוה מאתים במנה דאמרי לה את אפסדת שוה מנה במאתים נמי תימא אנא ארווחנא

14 GEMARA. Wenn etwas im Werte von zweihundert [Zuz] für eine Mine, wohl deshalb, weil man zu ihr sagt: du hast dir selber den Schaden zugefügt, somit sollte auch sie, wenn etwas im Werte einer Mine für zweihundert, sagen: ich habe den Gewinn erzielt!?

טו אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה

15 R. Naḥman erwiderte im Namen des Rabba b. Abuha:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel