Ketubot 197

Kapitel 197

א הא מדסיפא בדאוזיל הוי רישא בדלא אוזיל דקתני סיפא היתה כתובתה ארבע מאות זוז מכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון מכרה בטל ושל כולן מכרן קיים
1 Wenn aber der Schlußsatz [vom Verkaufe] unter Preis spricht, so spricht ja der Anfangsatz nicht vom Verkaufe unter Preis!? Der Schlußsatz lehrt nämlich: wenn ihre Morgengabe vierhundert Zuz beträgt und sie an einen für eine Mine, an einen anderen für eine Mine, an den letzten aber etwas im Werte von einer Mine und einem Denar für eine Mine verkauft, so ist der Verkauf an den letzten nichtig und an die anderen gültig. –
ב לא רישא וסיפא בדאוזיל וסיפא הא קא משמע לן טעמא דאוזיל בדיתמי אבל בדידה מכרה קיים
2 Nein, der Anfangsatz und der Schlußsatz sprechen beide [vom Verkaufe] unter Preis, [der Schlußsatz] aber lehrt uns folgendes: nur wenn sie das der Waisenunter Preis [verkauft], wenn aber ihres, so ist der Verkauf gültig. –
ג הא מדרישא שמעת מינה היתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה
3 Dies geht ja schon aus dem Anfangsatze hervor: wenn ihre Morgengabe zweihundert [Zuz] beträgt und sie [ein Grundstück] im Werte einer Mine für zweihundert oder eines im Werte von zweihundert für eine Mine verkauft, so ist ihre Morgengabe abgegolten!? –
ד מהו דתימא התם הוא דאיסתלקא לה מהאי ביתא לגמרי אבל הכא ניגזור מנה ראשון אטו מנה אחרון קא משמע לן
4 Man könnte glauben, nur da, wo sie dadurch vollständig aus dem Hause scheidet, hierbei aber berücksichtige man bei der ersten Mine die letzte Mine, so lehrt er uns.
ה ואיכא דאמרי הא לא תיבעי לך היכא דאמר ליה זיל זבין לי ליתכא וזבין ליה כורא דודאי מוסיף על דבריו הוי
5 Manche sagen: Dies ist nicht fraglich; wenn er zu ihm gesagt hat, daß er für ihn ein Lethekh verkaufe und er ein Kor verkauft hat, so erweitere er entschieden seinen Auftrag,
ו כי תיבעי לך דאמר ליה זיל זבין לי כורא ואזיל וזבין ליה ליתכא מאי מי אמרינן א"ל דטבא לך עבדי לך דאי לא מצטרכי לך זוזי לא מצית הדרת ביה
6 fraglich ist nur der Fall, wenn er zu ihm gesagt hat, daß er für ihn ein Kor verkaufe, und er ein Lethekh verkauft hat: sagen wir, er könne zu ihm sagen: ich habe zu deinem Vorteile gehandelt, denn wenn du das Geld nicht brauchst, kannst du nicht mehr zurücktreten,
ז או דלמא אמר ליה לא ניחא לי דליפשו שטרי עילואי
7 oder aber kann jener erwidern: es ist mir nicht genehm, daß viele Scheine auf mich zirkulieren.
ח אמר רבי חנינא מסורא תא שמע נתן לו דינר של זהב ואמר לו הבא לי חלוק והלך והביא לו בשלש חלוק ובשלש טלית שניהם מעלו
8 R. Ḥanina aus Sura erwiderte: Komm und höre: Wenn jemand einem einen Golddenargegeben und zu ihm gesagt hat, daß er für ihn ein Hemd hole, und dieser ihm für drei [Sela]ein Hemd und für drei ein Obergewand geholt hat, so haben beide die Veruntreuung begangen.
ט אי אמרת בשלמא שליח כי האי גוונא עושה שליחותו ומוסיף על דבריו הוי משום הכי בעל הבית מעל אלא אי אמרת מעביר על דבריו הוי אמאי מעל
9 Erklärlich ist es, daß der Eigentümer eine Veruntreuung begangen hat, wenn du sagst, der Beauftragte habe in einem solchen Falle seinen Auftrag ausgeführt und ihn nur erweitert, wieso aber hat er eine Veruntreuung begangen, wenn du sagst, dieser habe seinen Auftrag übertreten!? –
י הכא במאי עסקינן דאייתי ליה שוה שש בשלש
10 Hier wird von dem Falle gesprochen, wenn er ihm eines im Werte von sechs für drei geholthat. –
יא אי הכי שליח אמאי מעל אטלית
11 Wieso hat demnach der Beauftragte eine Übertretung begangen!? – Wegen des Obergewandes. –
יב אי הכי אימא סיפא רבי יהודה אומר אף בזה בעל הבית לא מעל מפני שיכול לומר חלוק גדול הייתי מבקש ואתה הבאת לי חלוק קטן ורע
12 Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: R. Jehuda sagt, auch in diesem Falle habe der Eigentümer keine Veruntreuung begangen, weil er sagen kann: ich wünschte ein großes Hemd, du aber holtest mir ein Hemd, klein und schlecht. –
יג מאי רע רע בדמים דאמר ליה אי אייתית לי בשית כל שכן דהוה שוה תרתי סרי
13 ‘Schlecht’ heißt schlecht hinsichtlich des Kaufpreises, denn er kann zu ihm sagen: hättest du mir eines für sechs geholt, so würde es erst recht zwölfwert sein.
יד דיקא נמי דקתני מודה רבי יהודה בקטנית ששניהם מעלו
14 Dies ist auch zu beweisen, denn er lehrt: R. Jehuda pflichtet bei, daß beim [Kaufe von] Erbsen beide die Veruntreuung begangen haben,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel