Kiddushin 33

Kapitel 33

א יכול אפילו חלה ת"ל (שמות כא, ב) ובשביעית יצא

1 Man könnte glauben, auch wenn er krank war, so heißt es: und im siebenten gehe er aus.

ב אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שברח ופגע בו יובל מהו דתימא הואיל ואפיק ליה יובל שילוחו מעמך קרינן ביה ולא ניקנסיה ונעניק ליה קמ"ל

2 R. Šešeth erwiderte: Hier wird von dem Falle gesprochen, wenn er entflohen und das Jobeljahr eingetreten ist; man könnte glauben, da er durch das Jobeljahr ausgegangen sein würde, so heiße dies eine durch den [Herrn] erfolgte Entlassung und er werde beschenkt und nicht gemaßregelt, so lehrt er uns.

ג אמר מר יכול אפילו חלה ת"ל ובשביעית יצא אפילו חלה כל שש והתניא חלה שלש ועבד שלש אינו חייב להשלים חלה כל שש חייב להשלים אמר רב ששת בעושה מעשה מחט

3 Der Meister sagte: Man könnte glauben, auch wenn er krank war, so heißt es: und im siebenten gehe er aus. Auch wenn er alle sechs [Jahre] krank war, dagegen wird gelehrt, wenn er drei [Jahre] krank war und drei gedient hat, brauche er nicht zu ergänzen, und wenn or alle sechs krank war, müsse er ergänzen!? R.Šešeth erwiderte: Wenn er Nadelarbeit verrichtet hat. –

ד הא גופא קשיא אמרת חלה שלש ועבד שלש אין חייב להשלים הא ארבע חייב להשלים אימא סיפא חלה כל שש חייב להשלים הא ד' אין חייב להשלים הכי קאמר חלה ד' נעשה כמי שחלה כל שש וחייב להשלים :

4 Dies widerspricht sich ja selbst: zuerst heißt es, wenn er drei krank war und drei gedient hat, brauche er nicht zu ergänzen, wonach er vier ergänzen muß, und im Schlußsatze lehrt er, wenn er alle sechs krank war, müsse er ergänzen, wonach er vier nicht zu ergänzen braucht!? – Er meint es wie folgt: wenn er vier [Jahre] krank war, so ist es ebenso, als wäre er alle sechs krank, und er muß sie ergänzen.

ה תנו רבנן כמה מעניקים לו חמש סלעים מכל מין ומין שהן חמש עשרה סלעים דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר שלשים כשלשים של עבד ר"ש אומר חמשים כחמשים שבערכין

5 Die Rabbanan lehrten: Wieviel schenke man ihm? Fünf Sela͑ von jeder Art, das sind fünfzehn Sela͑ – so R. Meír. R. Jehuda sagt, dreißig, entsprechend den dreißig [Šeqel] für einen Sklaven. R. Šimo͑n sagt, fünfzig, entsprechend den fünfzig beim Schätzgelübde.

ו אמר מר חמש סלעים מכל מין ומין שהם חמש עשרה סלעים דברי ר' מאיר ור"מ מנינא אתא לאשמועינן הא קמ"ל מיבצר הוא דלא מבצר ליה מהאי מנינא ואי בצר ליה מחד מינא וטפי ליה מחד מינא לית לן בה

6 Der Meister sagte: Fünf Sela͑ von jeder Art, das sind fünfzehn Šela͑ – so R. Meír. Will uns R. Meír etwa das Zählen lehren!? – Folgendes lehrt er uns: er darf ihm nicht weniger als in dieser [Gesamt]zahl geben; wenn er ihm von einer Art weniger und von einer anderen Art mehr gibt, so ist nichts dabei. –

ז מאי טעמא דרבי מאיר יליף ריקם (שמות לד, כ) ריקם מבכור מה להלן חמש סלעים אף כאן חמש סלעים

7 Was ist der Grund R. Meírs? – Er folgert es aus [dem Worte] leer, das auch beim Erstgeborenen gebraucht wird; wie da fünf Sela͑, ebenso auch hierbei fünf Sela͑. –

ח ואימא חמש סלעים מכולהו אי כתיב ריקם לבסוף כדקאמרת השתא דכתיב ריקם ברישא שדי ריקם אצאן ריקם אגורן ריקם איקב

8 Vielleicht fünf Sela͑ von allen zusammen!? – Wenn es nachher leer hieße, so würdest du recht haben, es heißt aber vorher leer, somit ist [das Wort] leer auf [die Worte] Schaf, Tenne und Kelter zu beziehen. –

ט ונילף ריקם ריקם מעולת ראיה אמר קרא (דברים טו, יד) אשר ברכך יי' אלהיך

9 Sollte doch aus [dem Worte] leer gefolgert werden, das beim Erscheinungsopfer gebraucht wird!? – Die Schrift sagt: womit der Herr, dein Gott, dich gesegnet hat.

י רבי יהודה אומר שלשים כשלשים של עבד מאי טעמא דרבי יהודה יליף נתינה נתינה מעבד מה להלן שלשים אף כאן שלשים

10 «R. Jehuda sagt, dreißig, entsprechend den dreißig [Šeqel] für einen Sklaven.» Was ist der Grund R. Jehudas? – Er folgert es aus [dem Worte] geben, das auch beim Sklaven gebraucht wird; wie da dreißig, ebenso auch hierbei dreißig. –

יא ונילף נתינה נתינה מערכין מה להלן חמשים אף כאן חמשים

11 Sollte er doch aus [dem Worte] geben folgern, das beim Schätzgelübde gebraucht wird, wie da fünfzig, ebenso auch hierbei fünfzig!? –

יב חדא דתפשתה מרובה לא תפשתה תפשתה מועט תפשתה ועוד עבד מעבד הוה ליה למילף

12 Erstens hat man, wenn man viel ergreift, nichts ergriffen, und wenn man wenig ergreift, es ergriffen, und ferner ist hinsichtlich des Sklaven vom Sklaven zu folgern.

יג ר' שמעון אומר חמשים כחמשים שבערכין מאי טעמיה דרבי שמעון גמר נתינה נתינה מערכין מה להלן חמשים אף כאן חמשים ואימא בפחות שבערכין אשר ברכך יי' אלהיך כתיב

13 «R. Šimo͑n sagt, fünfzig, entsprechend den fünfzig beim Schätzgelübde.» Was ist der Grund R. Šimo͑ns? – Er folgert es aus [dem Worte] geben, das auch beim Schätzgelübde gebraucht wird; wie da fünfzig, ebenso auch hierbei fünfzig. – Vielleicht entsprechend dem niedrigsten [Betrage] beim Schätzgelübde!? – Es heißt: womit der Herr, dein Gott, dich gesegnet hat. –

יד ונילף נתינה נתינה מעבד מה להלן שלשים אף כאן שלשים חדא דתפשתה מרובה לא תפשתה ועוד עבד מעבד הוה ליה למילף ר' שמעון מיכה מיכה גמר

14 Sollte er doch aus [dem Worte] geben folgern, das beim Sklaven gebraucht wird, wie da dreißig, ebenso auch hierbei dreißig, denn erstens hat man, wenn man viel ergreift, nichts ergriffen, und zweitens ist hinsichtlich des Sklaven vom Sklaven zu folgern!? – R.Šimo͑n folgert aus [dem Worte] Armut. –

טו בשלמא לר' מאיר היינו דכתיב צאן גורן ויקב אלא לר' יהודה ורבי שמעון האי צאן גורן ויקב למה לי

15 Erklärlich sind [die Worte] Schaf, Tenne und Kelter nach R. Meír, wozu aber sind nach R. Jehuda und R. Šimo͑n [die Worte] Schaf, Tenne und Kelter nötig!? –

טז האי מיבעי ליה לכדתניא יכול לא יהו מעניקין אלא מצאן גורן ויקב מנין לרבות כל דבר ת"ל אשר ברכך יי' אלהיך א"כ מה ת"ל צאן גורן ויקב לומר לך מה צאן גורן ויקב מיוחדים שישנן בכלל ברכה אף כל שישנן בכלל ברכה יצאו כספים דברי ר' שמעון רבי אליעזר בן יעקב אומר יצאו פרדות

16 Diese sind wegen der folgenden Lehre nötig: Man könnte glauben, man beschenke ihn nur mit dem, was von Schaf, Kelter und Tenne kommt, woher, daß auch alles andere einbegriffen ist? Es heißt: womit der Herr, dein Gott, dich gesegnet hat. Wozu heißt es demnach: Schaf, Kelter und Tenne? Um dir zu sagen, wie Schaf, Kelter und Tenne sich dadurch auszeichnen, daß sie beim Segen einbegriffen sind, ebenso auch alles andere, was beim Segen einbegriffen ist, ausgenommen Geld – so R. Šimo͑n; R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt, ausgenommen Maultiere. –

יז ור' שמעון פרדות משבחן בגופייהו ורבי אליעזר בן יעקב כספים עביד בהו עיסקא

17 Und R. Šimo͑n!? – Maultiere gedeihen körperlich. Und alles ist nötig.

יח וצריכא דאי כתב רחמנא צאן הוה אמינא בעלי חיים אין גידולי קרקע לא כתב רחמנא גורן ואי כתב גורן הוה אמינא גידולי קרקע אין בעלי חיים לא כתב רחמנא צאן יקב למה לי

18 Würde der Allbarmherzige nur Schaf geschrieben haben, so könnte man glauben, nur Lebewesen, nicht aber Bodengewächse, daher schrieb der Allbarmherzige Tenne. Würde er nur Tenne geschrieben haben, so könnte man glauben, nur Bodengewächse, nicht aber Lebewesen, daher schrieb der Allbarmherzige Schafe. Und Kelter

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel