Kiddushin 7

Kapitel 7

א יציאה דכוותה קא ממעט

1 Das eine Ausgehen gleicht ja nicht dem anderen Ausgehen:

ב והא לא דמיא האי יציאה להאי יציאה התם נפקא לה מרשות אדון לגמרי והכא אכתי מיחסרא מסירה לחופה בהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה דתנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה

2 aus der Gewalt des Herrn geht sie vollständig aus, während hierbei noch die Übergabe zum Brautgemache fehlt!? – Immerhin kommt sie hinsichtlich der Auflösung von Gelübden aus seiner Gewalt, denn wir haben gelernt, Gelübde der Verlobten können nur von ihrem Vater und ihrem Manne [zusammen] aufgelöst werden. –

ג והאי (שמות כא, יא) ויצאה חנם להכי הוא דאתא הא מבעי ליה לכדתניא דתניא ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות

3 Deutet denn [der Schriftvers:] so gehe sie umsonst aus, hierauf, er deutet ja auf folgende Lehre!? Es wird nämlich gelehrt: So gehe sie umsonst aus, im Alter der Mannbarkeit; ohne Geld, im Mädchenalter.

ד אמר רבינא אם כן לימא קרא אן כסף מאי אין כסף אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומאן ניהו אב

4 Rabina erwiderte: Die Schrift könnte ja sagen: én [ohne] Geld, wenn es aber éjn heißt, so besagt dies auch, daß nur dieser Herr kein Geld erhalte, wohl aber erhalte es ein anderer Herr, nämlich der Vater. –

ה וממאי דדרשינן הכי דתניא (ויקרא כב, יג) וזרע אין לה

5 Woher, daß man so auslege? – Es wird gelehrt: Und Kinder hat sie nicht;

ו אין לי אלא זרעה זרע זרעה מנין ת"ל זרע אין לה עיין לה ואין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת"ל זרע אין לה עיין לה

6 ich weiß dies nur von Kindern, woher dies von Kindeskindern? Es heißt: Kinder hat sie nicht, nichts hat sie. Ich weiß dies nur von makellosen Kindern, woher dies von bemakelten Kindern!? Es heißt: und Kinder hat sie nicht, nichts hat sie. –

ז והא אפיקתיה לזרע זרעה זרע זרעה לא איצטריך קרא דבני בנים הרי הן כבנים כי איצטריך קרא לזרע פסול

7 Hiervon hast du ja hinsichtlich der Kindeskinder gefolgert!? – Hinsichtlich der Kindeskinder ist kein Schriftvers nötig, da Kindeskinder als Kinder gelten; nötig ist ein Schriftvers nur hinsichtlich bemakelter Kinder. –

ח ותנא גופיה מנליה דדריש הכי אמרי כתיב (במדבר כב, יד) מאן בלעם (דברים כה, ז) ומאן יבמי דלא כתיב בהו יו"ד והכא כתיב ביה יו"ד ש"מ לדרשא הוא דאתא

8 Woher entnimmt dieser Autor selber eine solche Folgerung? – Ich will dir sagen; es heißt: Bilea͑m will nicht [meén], mein Schwager will nicht [meén], ohne Jod, hier aber wird es mit Jod geschrieben, wohl zur Auslegung.

ט ואיצטריך למכתב קידושיה לאביה ואיצטריך למכתב מעשה ידיה לאביה דאי כתב רחמנא קידושיה לאביה הוה אמינא משום דלא טרחא בהו אבל מעשה ידיה דקא טרחא בהו אימא דידה הוו

9 Die Schrift muß es sowohl von ihrer Antrauung lehren, daß sie ihrem Vater gehöre, als auch von ihrer Händearbeit, daß sie ihrem Vater gehöre. Würde der Allbarmherzige es nur von ihrer Antrauung geschrieben haben, daß sie ihrem Vater gehöre, so könnte man glauben, weil sie dabei keine Mühe hatte, ihre Händearbeit aber, bei der sie Mühe hatte, gehöre ihr.

י ואי אשמעינן מעשה ידיה דקא מתזנא מיניה אבל קידושיה דמעלמא קאתי לה אימא דידה הוו צריכא :

10 Und würde er es nur von ihrer Händearbeit gelehrt haben, so könnte man glauben, weil sie dafür ernährt wird, ihre Antrauung aber, die ihr von anderwärts zufällt, gehöre ihr. Daher ist beides nötig.

יא גופא ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות ולכתוב רחמנא נערות ולא בעי בגרות

11 Der Text. So gehe sie umsonst aus, im Alter der Mannbarkeit; ohne Geld, im Mädchenalter. Sollte der Allbarmherzige es nur vom Mädchenalter geschrieben haben und nicht vom Alter der Mannbarkeit!?

יב אמר רבה בא זה ולמד על זה

12 Rabba erwiderte: Er lehrt das eine wegen des anderen,

יג מידי דהוה אתושב ושכיר דתניא תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שנים

13 wie dies auch bei Beisaß und Mietling der Fall ist. Es wird gelehrt: Beisaß, das ist der lebenslänglich Gekaufte, Mietling, das ist der auf Jahre Gekaufte.

יד יאמר תושב ולא יאמר שכיר ואני אומר קנוי קנין עולם אינו אוכל קנוי קנין שנים לא כ"ש

14 Sollte es doch nur vom Beisaß und nicht vom Mietling gesagt werden, und ich würde gefolgert haben: wenn der lebenslänglich Gekaufte davon nicht essen darf, um wieviel weniger der auf Jahre Gekaufte!?

טו אילו כן הייתי אומר תושב זה קנוי קנין שנים אבל קנוי קנין עולם אוכל בא שכיר ולימד על תושב שאע"פ שקנוי קנין עולם אינו אוכל

15 Wenn dem so wäre, würde man gesagt haben, unter Beisaß sei der auf Jahre Gekaufte zu verstehen, während der lebenslänglich Gekaufte davon essen dürfe; daher heißt es Mietling, das lehrt, daß auch der Beisaß, obgleich lebenslänglich gekauft, davon nicht essen dürfe.

טז א"ל אביי מי דמי התם תרי גופי נינהו דכי נמי כתב רחמנא תושב נרצע לא יאכל והדר כתב אידך הוה שכיר מילתא דאתיא בק"ו ומילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא

16 Abajje sprach zu ihm: Es ist ja nicht gleich; da handelt es sich um zwei verschiedene Personen, und obgleich der Allbarmherzige schreiben könnte, der angebohrte Beisaß dürfe nicht essen, so nannte er dennoch den anderen, hinsichtlich dessen dies [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern wäre, denn die Schrift bemüht sich, auch das zu schreiben,

יז אלא הכא חד גופא היא כי נפקא לה בנערות בגרות מאי בעיא גביה

17 was [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern wäre, hierbei aber handelt es sich um dieselbe Person, und wenn sie schon im Mädchenalter frei ausgeht, wieso befindet sie sich bei ihm noch im Alter der Mannbarkeit!?

יח אלא אמר אביי לא נצרכה אלא לבגר דאילונית

18 Vielmehr, erklärte Abajje, dies ist wegen der mannbaren Zwitterhaften nötig;

יט סד"א בנערות תיפוק בבגרות לא תיפוק קמ"ל

19 man könnte glauben, durch das Mädchenalter gehe sie frei aus, nicht aber durch das Alter der Mannbarkeit, so lehrt er uns.

כ מתקיף לה מר בר רב אשי ולאו ק"ו הוא ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון בגרות שמוציאה מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון

20 Mar, Sohn des R. Aši, wandte ein: Es ist ja [ein Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn die Pubertätszeichen, die sie nicht aus der Gewalt des Vaters bringen, sie aus der Gewalt ihres Herrn bringen, um wieviel mehr bringt sie das Mannbarkeitsalter, daß sie aus der Gewalt des Vaters bringt, aus der Gewalt des Herrn!?

כא אלא אמר מר בר רב אשי לא נצרכה אלא לעיקר זבינא דאילונית סד"א דאתיא סימני נערות הוי זבינא דלא אתיא סימני נערות לא הוי זבינה זבינא

21 Vielmehr, erklärte Mar, Sohn des R. Aši, dies ist wegen des Verkaufes einer Zwitterhaften nötig; man könnte glauben, bei der, die Pubertätszeichen bekommt, gebe es einen Verkauf, bei dieser aber, die keine Pubertätszeichen bekommt, gebe es keinen Verkauf,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel