Kiddushin 76

Kapitel 76

א כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ לאחר כניסתן לארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן השמטת כספים ושילוח עבדים שאע"פ שנצטוו עליהם לאחר כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ...

1 Jedes Gesetz, das den Jisraéliten vor ihrem Einzuge in das Land [auferlegt worden ist], gilt sowohl im Lande als auch außerhalb des Landes, und das ihnen nach ihrem Einzuge in das Land [auferlegt worden ist], gilt nur im Lande, ausgenommen die Erlassung von Geldforderungen und die Entlassung der Sklaven, die, obgleich sie ihnen nach ihrem Einzuge in das Land auferlegt worden sind, sowohl im Lande als auch außerhalb des Landes gelten. –

ב השמטת כספים חובת הגוף היא

2 Die Erlassung von Geldforderungen ist ja ein an der Person haftendes Gesetz!? –

ג לא נצרכא אלא לכדתניא דתניא רבי אומר (דברים טו, ב) וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים

3 Dies ist wegen einer Lehre Rabbis nötig, denn es wird gelehrt: Rabbi sagte: Folgendes Bewenden hat es mit dem erlassen. Die Schrift spricht von zwei Erlassungen, von der Erlassung des Bodens und von der Erlassung von Geldern; zur Zeit, wenn der Boden zu erlassen ist, sind auch Gelder zu erlassen, und zur Zeit, wenn der Boden nicht zu erlassen ist, sind auch Gelder nicht zu erlassen. –

ד ואימא במקום שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובמקום שאין אתה משמט קרקע אין אתה משמט כספים ת"ל (דברים טו, ב) כי קרא שמיטה לה' מכל מקום

4 Vielleicht aber: in Orten, wo der Boden zu erlassen ist, sind auch Gelder zu erlassen, und in Orten, wo der Boden nicht zu erlassen ist, sind auch Gelder nicht zu erlassen!? – Es heißt: denn es ist ein Erlaß für den Herrn auszurufen, allerorts. –

ה שילוח עבדים חובת הגוף היא סד"א הואיל וכתיב (ויקרא כה, י) וקראתם דרור בארץ בארץ אין בחוצה לארץ לא תלמוד לומר יובל היא מכל מקום

5 Die Entlassung von Sklaven ist ja ein an der Person haftendes Gesetz!? – Da es heißt: rufet Freiheit aus im Lande, so könnte man glauben, nur im Lande, nicht aber außerhalb des Landes, so heißt es: es ist ein Jobel, allerorts. –

ו אם כן מה תלמוד לומר בארץ בזמן שהדרור נוהג בארץ נוהג בחוצה לארץ אין דרור נוהג בארץ אינו נוהג בחוצה לארץ

6 Weshalb heißt es demnach im Lande? – Zur Zeit, wenn die Freilassung im Lande? – gilt, gilt sie auch außerhalb des Landes, und wenn die Freilassung im Lande nicht gilt, gilt sie auch nicht außerhalb des Landes.

ז תנן התם החדש אסור מן התורה בכל מקום ערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים מאי הלכה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכתא מדינה עולא אמר רבי יוחנן הלכה למשה מסיני

7 Dort haben wir gelernt: Das Neue ist überall nach der Tora verboten, vom Ungeweihten ist es eine Halakha, und von der Mischfrucht ist es eine Bestimmung der Schriftkundigen. Was ist dies für eine Halakha? R. Jehuda erwiderte im Namen Šemuéls: Ein Landesbrauch. U͑la erwiderte im Namen R. Joḥanans: Eine Moše am Sinaj überlieferte Halakha.

ח א"ל עולא לרב יהודה בשלמא לדידי דאמינא הלכה למשה מסיני היינו דשני לן בין ספק ערלה לספק כלאים

8 U͑la sprach zu R. Jehuda: Erklärlich ist es nach meiner Ansicht, es sei eine Moše am Sinaj überlieferte Halakha, daß zwischen dem zweifelhaften Ungeweihten und der zweifelhaften Mischfrucht unterschieden wird.

ט דתנן ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר בחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט

9 Wir haben nämlich gelernt: Das zweifelhafte Ungeweihte ist im Lande verboten, in Syrien erlaubt und außerhalb des Landes darf man hinabsteigen und kaufen, jedoch nicht beim Einsammeln Zusehen.

י ואילו גבי כלאים תנן כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ אסור בסוריא מותר

10 Hinsichtlich der Mischfrucht aber haben wir gelernt: Wenn in einem Weinberge Grünkraut gepflanzt ist, und außerhalb desselben Grünkraut verkauft wird, so ist es im Lande verboten, in Syrien erlaubt

יא בחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד

11 und außerhalb des Landes darf man hinabsteigen und einsammeln [lassen], jedoch nicht mit der Hand einsammeln.

יב אלא לדידך

12 Nach deiner Erklärung sollte er doch

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel