Makkot 18

Kapitel 18

א אשת נביא הוא דתיהדר דלאו נביא לא תיהדר

1 Sollte denn nur einem Propheten seine Frau zurückgegeben werden, nicht aber einem, der kein Prophet ist?

ב אלא כדאמר ר' שמואל בר נחמני דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן הכי קאמר ליה (בראשית כ, ז) ועתה השב (את) אשת האיש מכל מקום ודקאמרת הגוי גם צדיק תהרוג הלא הוא אמר לי אחותי היא וגו' נביא הוא וממך למד אכסנאי הוא שבא לעיר על עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו כלום שואלין אותו אשתך זו אחותך זו

2 Dies erkläre man vielmehr nach R. Šemuél b. Naḥmani im Namen R. Jonathans, er habe zu ihm wie folgt gesprochen: So gib nun dem Manne seine Frau zurück, auf jeden Fall; und auch deine Einwendung: wirst du denn Unschuldige umbringen; er selber hat doch zu mir gesagt: sie ist meine Schwester, [ist nichts,] denn er ist ein Prophet und lernte diesaus deinem Verhalten. Wenn ein Fremder in eine Stadt kommt, so frägt man ihn, ob er zu essen und zu trinken wünsche, nicht aber, ob [das Weib] seine Frau oder seine Schwester sei.

ג מכאן שבן נח נהרג שהיה לו ללמוד ולא למד:

3 Hieraus, daß eine Noaḥide hingerichtet werde, wenn er etwas lernen sollte, und nicht gelernt hat.

ד <big>מתני׳</big> הסומא אינו גולה דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר גולה השונא אינו גולה רבי יוסי אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד רבי שמעון אומר יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה זה הכלל כל שהוא יכול לומר לדעת הרג אינו גולה ושלא לדעת הרג הרי זה גולה:

4 EIN BLINDER MUSS NICHT IN DIE VERBANNUNG – so R. JEHUDA; R. MEÍR SAGT, ER MÜSSE IN DIE VERBANNUNG. EIN FEIND MUSS NICHT IN DIE VERBANNUNG. R. JOSE B. JEHUDA SAGT, EIN FEIND WERDE HINGERICHTET, WEIL ER ALS GEWARNT GILT. R. ŠIMO͑N SAGTE: MANCHER FEIND MUSS IN DIE VERBANNUNG UND MANCHER MUSS NICHT IN DIE VERBANNUNG; DIE REGEL HIERBEI IST: WENN ANZUNEHMEN IST, ER HABE IHN ABSICHTLICH GETÖTET, SO KOMMT ER NICHT IN DIE VERBANNUNG; ER HABE IHN UNABSICHTLICH GETÖTET, SO MUSS ER IN DIE VERBANNUNG.

ה <big>גמ׳</big> ת"ר (במדבר לה, כג) בלא ראות פרט לסומא דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר בלא ראות לרבות את הסומא

5 GEMARA. Die Rabbanan lehrten:Ohne es zu sehen, ausgenommen ein Blinder – so R. Jehuda. R. Meír sagte: Ohne es zu sehen, dies schließt einen Blinden ein. –

ו מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב (דברים יט, ה) ואשר יבא את רעהו ביער אפילו סומא אתא בלא ראות מעטיה

6 Was ist der Grund R. Jehudas? – Es heißt:wenn einer mit seinem Nächsten in den Wald geht, auch ein Blinder, darauf kommen [die Worte] ohne es zu sehen und schließen ihn aus. –

ז ורבי מאיר בלא ראות למעט בבלי דעת למעט הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות

7 Und R. Meír!? – Ohne es zu sehen, dies ist ausschließend, ohne es zu merken, wiederum ausschließend, und eine Ausschließung nach einer Ausschließung ist einschließend. – Und

ח ורבי יהודה בבלי דעת פרט למתכוין הוא דאתא:

8 R. Jehuda!? – [Die Worte] ohne es zu merken schließen den Fall aus, wenn es absichtlich geschah.

ט ר' יוסי אומר השונא נהרג כו': והא לא אתרו ביה מתניתין רבי יוסי בר יהודה היא דתניא רבי יוסי בר יהודה אומר חבר אינו צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד:

9 EIN FEIND MUSS NICHT IN DIE VERBANNUNG &C. Man hat ihn ja nicht gewarnt!? – Unsere Mišna vertritt die Ansicht des R. Jose b. Jehuda, denn es wird gelehrt: R. Jose b. Jehuda sagt, bei einem Gelehrten sei keine Warnung erforderlich, denn die Warnung ist nur deshalb nötig, um festzustellen, ob die Handlung bewußt oder unbewußt erfolgt ist.

י רבי שמעון אומר יש שונא גולה וכו': תניא כיצד אמר רבי שמעון יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה נפסק גולה נשמט אינו גולה

10 R. ŠIMO͑N SAGTE: MANCHER FEIND MUSS IN DIE VERBANNUNG &C. Es wird gelehrt: In welchen Fällen muß nach R. Šimo͑n der Feind in die Verbannung, und in welchen Fällen muß er nicht in die Verbannung? Riß [der Strick], so muß er in die Verbannung, glitt er [aus seiner Hand], so muß er nicht in die Verbannung. –

יא והתניא ר' שמעון אומר לעולם אינו גולה עד שישמט מחצלו מידו קשיא נפסק אנפסק קשיא נשמט אנשמט

11 Es wird ja aber gelehrt: R. Šimo͑n sagt, erwerde nur dann verbannt, wenn ihm die Mauerkelle aus der Hand entgleitet, somit besteht ja ein Widerspruch sowohl hinsichtlich des Reißens als auch hinsichtlich des Entgleitens!? –

יב נפסק אנפסק לא קשיא הא באוהב והא בשונא

12 Hinsichtlich des Entgleitensbesteht kein Widerspruch, denn eines gilt von einem Freunde und eines gilt von einem Feinde;

יג נשמט אנשמט לא קשיא הא רבי והא רבנן:

13 hinsichtlich des Reißens besteht ebenfalls kein Widerspruch, denn eines vertritt die Ansicht Rabbisund eines vertritt die Ansicht der Rabbanan.

יד <big>מתני׳</big> להיכן גולין לערי מקלט לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען שנאמר (במדבר לה, יד) את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען וגו' עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות שנאמר שש ערי מקלט תהיינה עד שיהיו ששתן קולטות כאחת

14 WOHIN KOMMEN SIE IN DIE VERBANNUNG? – IN DIE ZUFLUCHTSSTÄDTE, DREI JENSEITS DES JARDEN UND DREI IM LANDE KENAA͑N, DENN ES HEISST:drei Städte sollt ihr jenseits des Jarden hergehen und drei Städte sollt ihr im Lande Kenaa͑n hergeben &c. SOLANGE DIE DREI IM JISRAÉLLANDE NOCH NICHT GEWÄHLT WAREN, GEWÄHRTEN AUCH DIE DREI JENSEITS DES JARDEN KEINE ZUFLUCHT, DENN ES HEISST:sechs Zufluchts-städte sollen es sein, ALLE SECHS MUSSTEN GLEICHZEITIG EINE ZUFLUCHT GEWÄHREN KÖNNEN.

טו ומכוונות להן דרכים מזו לזו שנאמר (דברים יט, ג) תכין לך הדרך ושלשת וגו'

15 VON EINER NACH DER ANDERENWAREN STRASSEN ERRICHTET, DENN ES HEISST:Setze den Weg in stand und dreiteile es &c.

טז ומוסרין להן שני ת"ח שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו רבי מאיר אומר (אף) הוא מדבר ע"י עצמו שנאמר (דברים יט, ד) וזה דבר הרוצח

16 MAN GIBT IHMZWEI SCHRIFTGELEHRTE MIT, DAMIT SIE, WENN [DER BLUTRÄCHER] IHN UNTERWEGS TÖTEN WILL, AUF DIESEN EINREDEN. R. MEÍR SAGT, ER SELBER REDE AUF IHN EIN, DENN ES HEISST:dies ist das Wort des Totschlägers.

יז רבי יוסי בר יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין ומביאין אותו משם מי שנתחייב מיתה בב"ד הרגוהו ושלא נתחייב מיתה פטרוהו מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר (במדבר לה, כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו':

17 R. JOSE B. JEHUDA SAGTE: ZUNÄCHST EILEN SOWOHL DER UNVORSÄTZLICHE ALS AUCH DER VORSÄTZLICHE [TOTSCHLÄGER] IN DIE ZUFLUCHTSSTADT, UND DARAUF LÄSST DAS GERICHT IHN VON DORT HOLEN; WER ZUR TODESSTRAFE DURCH DAS GERICHT VERURTEILT WIRD, WIRD HINGERICHTET, WER NICHT ZUR TODESSTRAFE VERURTEILT WIRD, WIRD ENTLASSEN, UND WER ZUR VERBANNUNG VERURTEILT WIRD, WIRD ZURÜCK NACH SEINER STÄTTE GEBRACHT. DENN ES HEISST:und die Gemeinde soll ihn in seine Zufluchtsstadt zurückbringen &c.

יח <big>גמ׳</big> תנו רבנן שלש ערים הבדיל משה בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע בארץ כנען ומכוונות היו כמין שתי שורות שבכרם (יהושע כ, ז) חברון ביהודה כנגד (דברים ד, מג) בצר במדבר שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד קדש בהר נפתלי כנגד גולן בבשן ושלשת שיהו משולשין שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון לשכם כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון

18 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Drei Städte schied Moše jenseits des Jarden aus, und diesen entsprechend schied Jehošua͑ solche im Lande Kenaa͑n aus; sie lagen einander gegenüber wie zwei Beete in einem Weinberg: Ḥebronin Judäa, gegenüber Beçer in der Wüste, Šekhem auf dem Ephrajim-Berge, gegenüber Ramoth in Gilea͑d, Qedeš auf dem Naphtali-Berge, gegenüber Golan in Bašan. Du sollst dreiteilen; sie mußten gleichmäßig verteilt sein: von der Süd[grenze] bis Ḥebron war [ebenso weit], wie von Ḥebron bis Šekhem, von Ḥebron bis Šekhem, wie von Šekhem bis Qedeš, und von Šekhem bis Qedeš, wie von Qedeš bis zur Nord[grenze]. –

יט בעבר הירדן תלת בארץ ישראל תלת אמר אביי בגלעד שכיחי רוצחים

19 Jenseits des Jarden drei und im Jisraéllande ebenfalls drei!? Abajje erwiderte: In Gilea͑d waren viele Mörder,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel