Makkot 32

Kapitel 32

א התם גברא בר תשלומין הוא ושיעבודא דגר הוא דקא פקע

1 Hierbei ist ja die Person zur Zahlung verpflichtet, nur verliert sich der Anspruch des Proselyten. –

ב והא איכא פאה דרחמנא אמר (ויקרא כג, כב) לא תכלה פאת וגו' לעני ולגר תעזוב אותם וגו'

2 Dies ist ja aber beim Eckenlasse der Fall; der Allbarmherzige sagt:du sollst nicht abernten die Ecke, [und:] für den Armen, den Fremden sollst du es zurücklassen &c.

ג דמשכחת לה בקיימו ולא קיימו ביטלו ולא ביטלו דתנן מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה מפריש מן העומרין לא הפריש מן העומרין מפריש מן הכרי עד שלא מירח מירחו מעשר ונותן לו

3 Hierbei kann sowohl die Ausübung und Nichtausübung [des Gebotes] als auch die Unmöglichmachung und Nichtunmöglichmachung vorkommen!? Wir haben nämlich gelernt: Es ist Gebot, den Eckenlaß von den Halmen abzusondern; hat man ihn nicht von den Halmen abgesondert, so sondere man ihn von den Garben ab; hat man ihn nicht von den Garben abgesondert, so sondere man ihn vom Getreidehaufen ab, bevor man ihn geworfelt hat; hat man ihn bereits geworfelt, so sondere man auch den Zehnten ab und gebe ihm!? –

ד כדרבי ישמעאל דאמר אף מפריש מן העיסה ולר' ישמעאל נמי משכחת לה דאכל עיסה

4 Nach R. Jišma͑él, welcher sagt, man sondere ihn auch vom Teige ab. – Aber auch nach R. Jišma͑él kann dies ja vorkommen, wenn er nämlich den Teig aufgegessen hat!? –

ה אלא זאת ועוד אחרת אהא אבל אונס לא דהיכא אמרינן על דעת רבים אין לו הפרה לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה

5 Vielmehr, [die Worte] ‘dieses und noch eines’ beziehen sich eben auf diese Lehre, nicht aber auf den Fall vom Notzüchter, denn nur bei einer freigestellten Handlung kann ein im Namen der Öffentlichkeit abgelegtes Gelübde nicht aufgelöst werden, zur Ausübung eines Gebotes aber kann es wohl aufgelöstwerden.

ו כי הא דההוא מקרי דרדקי דהוה פשע בינוקי אדריה רב אחא ואהדריה רבינא דלא אשתכח דדייק כוותיה:

6 So ließ einst R. Aḥa einen Kinderlehrer [den Unterricht] abgeloben; später aber setzte ihn Rabina wieder ein, weil er keinen gefunden hatte, der so gründlich war wie dieser.

ז והאוכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים וכו': אמר רב יהודה האי מאן דאכל ביניתא דבי כרבא מלקינן ליה משום (ויקרא יא, כט) שרץ השורץ על הארץ ההוא דאכל ביניתא דבי כרבא ונגדיה רב יהודה

7 WER AAS, TOTVERLETZTES, EKEL- ODER KRIECHTIERE GEGESSEN HAT &C. R. Jehuda sagte: Wer einen Kohlwurmgegessen hat, ist zu geißeln wegen [Essens von] Bodengewürm. Einst aß jemand einen Kohlwurm, und R. Jehuda ließ ihn geißeln.

ח אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ארבעה

8 Abajje sagte: Wer eine Putithagegessen hat, ist vierfachzu geißeln,

ט נמלה לוקה חמש משום שרץ השורץ על הארץ

9 wenn eine Ameise, fünffach, auch wegen [des Essens von] Bodenreptilien,

י צרעה לוקה שש משום (דברים יד, יט) שרץ העוף

10 und wenn eine Hornis, sechsfach, auch wegen [des Essens von] Geflügelreptilien.

יא אמר רב אחאי המשהה את נקביו עובר משום (ויקרא כ, כה) לא תשקצו אמר רב ביבי בר אביי האי מאן דשתי בקרנא דאומנא קא עבר משום לא תשקצו

11 R. Aḥaj sagte: Wer seinen Stuhlgang zurückhält, begeht das Verbot: macht euch nicht abscheulich. R. Bebaj b. Abajje sagte: Wer aus einem Baderhorntrinkt, begeht das Verbot: macht euch nicht abscheulich.

יב אמר רבא בר רב הונא ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי והשלימן לכזית לוקה ו' ה' משום בריה ואחד משום כזית נבילה רבא א"ר יוחנן אפילו שנים והוא רב יוסף אמר אפילו אחד והוא ולא פליגי הא ברברבי והא בזוטרי:

12 Raba b. R. Hona sagte: Wer neun Ameisen zerdrückt und dazu noch [lebendige] hinzufügt und damit das ganze zu einem olivengroßen Quantum ergänzt hat, erhält sechs Geißelhiebe, fünffach wegen der lebendigen und einmal wegen eines olivengroßen Stückes Aas. Raba sagte im Namen R. Joḥanans: Selbst wenn zweiund eine [lebendige]. R. Joseph sagte im Namen R. Joḥanans: Selbst eine und eine [lebendige]. Sie streiten aber nicht; eines gilt von großen und eines gilt von kleinen.

יג אכל טבל ומעשר ראשון כו': אמר רב אכל טבל של מעשר עני לוקה

13 WEH UNVERZEHNTETES, ERSTEN ZEHNTEN &C. GEGESSEN HAT. Rabh sagte: Wer [Früchte] gegessen hat, von denen der Armenzehntnicht entrichtet worden ist, ist zu geißeln.

יד כמאן כי האי תנא דתניא אמר ר' יוסי יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפי' מעשר עני מנין

14 Also nach der Ansicht des Autors der folgenden Lehre: R. Jose sagte: Man könnte glauben, man sei nur wegen des Unverzehnteten strafbar, von dem keine [der Abgaben] abgehoben worden ist, woher dies von dem Falle, wenn davon die große Hebe und nicht der erste Zehnt abgehoben worden ist, oder auch der erste Zehnt und nicht der zweite Zehnt, oder sogar nur der Armenzehnt?

טו ת"ל (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ולהלן הוא אומר (דברים כו, יב) ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל

15 Hierbei heißt es:nicht darfst du essen in deinen Ortschaften &c., und dortheißt es: sie sollen ihn in deinen Ortschaften essen und sich sättigen; wie nun dort vom Armenzehnten gesprochen wird, ebenso ist auch hierbei der Armenzehnt zu verstehen, und der Allbarmherzige sagt, daß man [unverzehntet] nicht [essen] dürfe.

טז אמר רב יוסף כתנאי ר"א אומר אין צריך לקרות את השם על מעשר עני של דמאי וחכ"א

16 R. Joseph sagte: [Hierüber streiten] Tannaím: R. Elie͑zer sagt, man brauche den Armenzehnt von Demaj nicht mit dem Namenzu bezeichnen; die Weisen sagen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel