Makkot 47

Kapitel 47

א שית מאה וחד סרי הוי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום

1 [Das Wort] Tora beträgt nämlich sechshundertundelf, und [die Gebote]ich bin, und: du sollst nicht haben, hörten wir aus dem Munde der Allmacht.

ב (סימן דמשמ"ק ס"ק):

ג בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב (תהלים טו, א) מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם

3 Hierauf kam David und brachte sie auf elf, denn es heißt:Ein Psalm Davids. Herr, wer darf in deinem Zelte wohnen, wer darf auf deinem heiligen Berge ruhen? Wer makellos wandelt und recht tut und vom Herzen Wahrheit redet, auf seiner Zunge nicht Verleumdung hegt, seinem Nächsten nichts Böses zufügt und nicht Schmach auf seinen Freund lädt; dem der Verworfene als verächtlich gilt, während er, die den Herrn fürchten, in Ehren hält; der, wenn er zu seinem Schaden geschworen hat, es doch nicht abändert; der sein Geld nicht um Zins gibt und nicht Bestechung gegen den Unschuldigen annimmt. Wer solches tut, wird nimmermehr wanken.

ד הולך תמים זה אברהם דכתיב (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים

4 Wer makellos wandelt, das ist Abraham, von dem es heißt:wandle vor mir und sei makellos.

ה פועל צדק כגון אבא חלקיהו

5 Und recht tut, wie beispielsweise Abba Ḥilqijahu.

ו ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא

6 Und vom Herzen Wahrheit spricht, wie beispiels- weise R. Saphra.

ז לא רגל על לשונו זה יעקב אבינו דכתיב (בראשית כז, יב) אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע

7 Auf seiner Zunge nicht Verleumdung hegt, das ist unser Vater Ja͑qob, von dem es heißt:vielleicht wird mich mein Vater betasten, so würde ich in seinen Augen wie ein Betrüger dastehen. ,

ח לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חבירו

8 Seinem Nächsten nichts Böses zufügt, der nicht ins Handwerk seines Nächsten greift.

ט וחרפה לא נשא על קרובו זה המקרב את קרוביו

9 Und nicht Schmach auf seinen Freund lädt, der sich seiner Verwandten annimmt.

י נבזה בעיניו נמאס זה חזקיהו המלך שגירר עצמות אביו במטה של חבלים

10 Dem der Verworfene als verächtlich gilt, das ist der König Ḥizqijahu, der die Gebeine seines Vaters auf einer Strickbahre schleifte.

יא ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודה שבשעה שהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו (אבי אבי) רבי רבי מרי מרי

11 Während er, die den Herrn fürchten, in Ehren hält, das ist Jehošaphat, König von Jehuda, der, wenn er einen Gelehrten sah, von seinem Throne aufstand und ihn umarmte und küßte und ihn Vater, Lehrer und Meister nannte.

יב נשבע להרע ולא ימיר כר' יוחנן דא"ר יוחנן אהא בתענית עד שאבא לביתי

12 Der, wenn er zu seinem Schaden geschworen hat, es doch nicht abändert, wie beispielsweise R. Joḥanan; er sprach nämlich einst: Ich will im Fastenverweilen, bis ich nach Hause komme.

יג כספו לא נתן בנשך אפילו ברבית עובד כוכבים

13 Der sein Geld nicht um Zins gibt, nicht einmal an einen Nichtjuden.

יד ושוחד על נקי לא לקח כגון ר' ישמעאל בר' יוסי

14 Und nicht Bestechung gegen einen Unschuldigen annimmt, wie beispielsweise R. Jišma͑èl b. R. Jose.

טו כתיב עושה אלה לא ימוט לעולם כשהיה ר"ג מגיע למקרא הזה היה בוכה אמר מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט הא חדא מינייהו ימוט

15 Es heißt: Wer solches tut, wird nimmermehr wanken. Wenn R. Gamlièl an diesen Vers herankam, weinte er, indem er sprach: Nur, wer dies alles tut, wird nicht wanken, wer aber nur eines von diesen tut, wird wanken!

טז אמרו ליה מי כתיב עושה כל אלה עושה אלה כתיב אפילו בחדא מינייהו דאי לא תימא הכי כתיב קרא אחרינא (ויקרא יח, כד) אל תטמאו בכל אלה התם נמי הנוגע בכל אלה הוא דמטמא בחדא מינייהו לא אלא לאו באחת מכל אלה הכא נמי באחת מכל אלו

16 Da entgegnete man ihm: Es heißt ja nicht: wer dies alles tut, sondern: wer solches tut, auch eines von diesen. Wie willst du, wenn du nicht so erklären wolltest, folgenden Schriftvers erklären:ihr sollt euch nicht mit all diesem verunreinigen; ist man etwa nur dann unrein, wenn man sie alle berührt hat, nicht aber, wenn eines von diesen!? Vielmehr heißt dies: mit einem von diesen, ebenso auch hierbei: eines von diesen.

יז בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב (ישעיהו לג, טו) הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע

17 Hierauf kam Ješa͑ja und brachte sie auf sechs, denn es heißt:Wer in Rechtschaffenheit wandelt, und Redlichkeit redet, wer Gewinn durch Erpressung verschmäht, wer Bestechung mit den Händen abwehrt, wer sein Ohr verstopft, um nicht Mordpläne zu hören, und seine Augen verschließt, um nicht das Böse zu schauen.

יח הולך צדקות זה אברהם אבינו דכתיב (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו'

18 Wer in Rechtschaffenheit wandelt, das ist unser Vater Abraham, von dem es heißt:denn ich habe ihn erkoren, damit er seinen Kindern gebiete &c.

יט ודובר מישרים זה שאינו מקניט פני חבירו ברבים

19 Und Redlichkeit redet, der seinen Genossen nicht öffentlich kränkt.

כ מואס בבצע מעשקות כגון ר' ישמעאל בן אלישע

20 Wer den Gewinn durch Erpressung verschmäht, wie beispielsweise R. Jišma͑èl b. Eliša.

כא נוער כפיו מתמוך בשוחד כגון ר' ישמעאל בר' יוסי

21 Wer Bestechung mit den Händen abwehrt, wie beispielsweise R. Jišma͑èl b. Jose.

כב אוטם אזנו משמוע דמים דלא שמע בזילותא דצורבא מרבנן ושתיק כגון ר"א ברבי שמעון

22 Wer sein Ohr verstopft, um nicht Mordpläne zu hören, der nicht die Schmähung von Gelehrten schweigend anhört.

כג ועוצם עיניו מראות ברע כדרבי חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא זה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה

23 Und seine Augen verschließt, um nicht das Böse zu schauen, wie R. Hija b. Abba erklärte, der keine Frauen betrachtet, wenn sie beim Waschen stehen.

כד וכתיב (ישעיהו לג, טז) הוא מרומים ישכון [וגו']

24 Und es heißt:der wird auf Höhen wohnen.

כה בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב (מיכה ו, ח) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך

25 Hierauf kam Mikha und brachte sie auf drei, denn es heißt:Er hat dir gesagt, o Mensch, was frommt! Und was fordert der Herr von dir außer Gerechtigkeit zu tun, sich der Liebe zu befleißigen und demütig zu wandeln vor deinem Gott.

כו עשות משפט זה הדין אהבת חסד זה גמילות חסדים והצנע לכת זה הוצאת המת והכנסת כלה והלא דברים קל וחומר ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה והצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה

26 Gerechtigkeit zu tun, das ist die Rechtspflege. Sich der Liebe zu befleißigen, das ist die Wohltätigkeit. Und demütig, das ist das Hinausführen eines Toten und das Ausstatten einer Braut. Es sind Dinge, die man [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere folgern kann: wenn die Tora von Dingen, die man nicht heimlichzu tun pflegt, sagt, daß man sie heimlich tue, um wieviel mehr gilt dies von Dingen, die man heimlich zu tun pflegt.

כז חזר ישעיהו והעמידן על שתים שנאמר (ישעיהו נו, א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר (עמוס ה, ד) כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא דרשוני בכל התורה כולה אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה

27 Hierauf kam Ješa͑ja abermals und brachte sie auf zwei, denn es heißt:So spricht der Herr: Wahret das Recht und übt Gerechtigkeit. Alsdann kam A͑mos und brachte sie auf eines, denn es heißt:So spricht der Herr zum Hause Jisraél: Forscht nach mir, damit ihr am Leben bleibt. R. Naḥman b. Jiçḥaq wandte ein: Vielleicht ist unter forschen zu verstehen, nach der ganzen Tora!? – Vielmehr, hierauf kam Ḥabaquq und brachte sie auf eines, denn es heißt:der Fromme wird durch seinen Glauben leben.

כח אמר ר' יוסי בר חנינא ארבע גזירות גזר משה רבינו על ישראל באו ארבעה נביאים וביטלום משה אמר (דברים לג, כח) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב בא עמוס וביטלה [שנאמר] (עמוס ז, ה) חדל נא מי יקום יעקב וגו' וכתיב (עמוס ז, ו) ניחם ה' על זאת [וגו]

28 R. Jose b. Ḥanina sagte: Vier Verhängnisse sprach Moše aus, und hierauf kamen vier Propheten und hoben sie auf. Moše sagte:und so wohnte Jisraél in Sicherheit, gesondert der Quell Ja͑qobs; hierauf kam A͑mos und hob dies auf, [denn es heißt:]laß doch ab, wie wird Ja͑qob bestehen können &c.; ferner:da ließ es sich der Herr gereuen &c.

כט משה אמר (דברים כח, סה) ובגוים ההם לא תרגיע בא ירמיה ואמר (ירמיהו לא, ב) הלוך להרגיעו ישראל

29 Moše sagte: und unter jenen Völkern wirst du keine Ruhe finden; hierauf kam Jirmeja und sagte:gehe hin, daß du Jisraél Ruhe verschaffest.

ל משה אמר (שמות לד, ז) פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל וביטלה (יחזקאל יח, ד) הנפש החוטאת היא תמות

30 Moše sagte:er ahndet der Väter Schuld an den Kindern, hierauf kam Jeḥezqel und hob dies auf, denn es heißt:die Seele, die sich verfehlt, die soll sterben.

לא משה אמר (ויקרא כו, לח) ואבדתם בגוים בא ישעיהו ואמר (ישעיהו כז, יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'

31 Moše sagte:ihr sollt unter den Völkern verloren gehen, hierauf kam Ješa͑jahu und sagte:an jenem Tage wird die große Posaune geblasen werden &c.

לב אמר רב מסתפינא מהאי קרא ואבדתם בגוים מתקיף לה רב פפא דלמא כאבידה המתבקשת דכתיב (תהלים קיט, קעו) תעיתי כשה אובד בקש עבדך אלא מסיפא [דקרא] (ויקרא כו, לח) ואכלה אתכם ארץ אויביכם מתקיף לה מר זוטרא דלמא כאכילת קישואין ודילועין

32 Rabh sagte: Ich fürchte den Schriftvers: ihr sollt unter den Völkern verloren gehen. R. Papa wandte ein: Vielleicht wie etwas Verlorenes, das gesucht wird, wie es heißt:ich irre umher wie ein verlorenes Schaf, suche deinen Knechtl? Vielmehr, den Schluß des Verses:und das Land eurer Feinde soll euch verzehren. Mar Zuṭra entgegnete: Vielleicht wie man Gurken verzehrt.

לג וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף

33 Einst gingen R. Gamliél, R. Elea͑zar b. A͑zarja, R. Jehošua͑ und R. A͑qiba auf dem Wege und hörten das Geräusch der Stadt Rom, vom Kapitol aus in einer Entfernung von hundertundzwanzig Mil; da begannen sie zu weinen, während R. A͑qiba lächelte. Da sprachen sie zu ihm: Weshalb lächelst du? Er entgegnete ihnen: Weshalb weint ihr? Sie erwiderten ihm: Diese Heiden, die Götzen anbeten und vor Abgöttern räuchern, weilen in Sicherheit und Ruhe, wir aber: das Haus, das den Füßen unseres Gottes als Schemel diente, ist im Feuer verbrannt;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel