Megillah 16

Kapitel 16

א שומרת יום כנגד יום תוכיח שמטמאה משכב ומושב ואינה טעונה ספירת שבעה

1 Aber die Menstruationsverdächtige beweist [das Entgegengesetzte]: sie verunreinigt Lager und Sitz, dennoch benötigt sie nicht der Zählung von sieben [Reinheitstagen].

ב ואף אתה אל תתמה על זה שאע"פ שמטמא משכב ומושב לא יהא טעון ספירת שבעה תלמוד לומר מזובו וספר מקצת זובו וספר לימד על זב בעל שתי ראיות שטעון ספירת שבעה

2 Es darf dich daher nicht wundern, wenn auch dieser, obgleich er Lager und Sitz verunreinigt, der Zählung von sieben [Reinheitstagen] nicht benötigt. Daher heißt es: von seinem Flusse, so zähle er, er zähle, auch wenn er nur zum Teil flußbehaftet ist. Dies lehrt, daß der nach zwei Beobachtungen Flußbehaftete der Zählung von sieben [Reinheitstagen] benötigt.

ג אמר ליה רב פפא לאביי מאי שנא האי מזובו דמרבי ביה זב בעל שתי ראיות ומאי שנא האי מזובו דממעט ביה זב בעל שתי ראיות

3 R. Papa sprach zu Abajje: Weshalb wird diesbezüglich durch [die Worte] von seinem Flusse der nach zwei Beobachtungen Flußbehaftete einbegriffen, und bezüglich [des Opfers] der nach zwei Beobachtungen Flußbehaftete durch [die Worte] von seinem Flusse ausgeschlossen?

ד אמר ליה אי סלקא דעתך האי למעוטי הוא דאתא לישתוק קרא מיניה וכי תימא אתיא מדינא שומרת יום כנגד יום תוכיח

4 Dieser erwiderte: Wenn er diesbezüglich auszuschließen wäre, so brauchte ja die Schrift davon nur zu schweigen; und wolltest du sagen, man würde es durch einen Schluß folgern, so ist ja von der Menstruationsverdächtigen [das Entgegengesetzte] zu beweisen.

ה וכי תימא האי מיבעי ליה מזובו ולא מנגעו א"כ ליכתוב קרא וכי יטהר הזב ולישתוק מזובו למה לי לימד על זב בעל שתי ראיות שטעון ספירת שבעה:

5 Wolltest du aber sagen, es sei nötig wegen [der Deutung:] nicht aber von Fluß und Aussatz, so könnte es ja heißen: wenn der Flußbehaftete rein wird; wenn es aber von seinem Flusse heißt, so lehrt dies, daß der nach zwei Beobachtungen Flußbehaftete der Zählung von sieben [Reinheitstagen] benötigt.

ו <big>מתני׳</big> אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה

6 DER ABGESCHLOSSENE AUSSÄTZIGE UNTERSCHEIDETT SICH VOM ABSOLUT AUSSÄTZIGEN NUR HINSICHTLICH DES UNGEPFLEGTENHAARES UND DER ZERRISSENEN KLEIDUNG.

ז אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים:

7 DER NACH DER ABSCHLIESSUNG REINGEWORDENE UNTERSCHEIDET SICH VOM NACH ABSOLUTER UNREINHEIT REINGEWORDENEN NUR HINSICHTLICH DER HAARSCHUR UND DER OPFERVÖGEL.

ח <big>גמ׳</big> הא לענין שילוח [וטומאה] זה וזה שוין

8 GEMARA. Hinsichtlich des Hinausschickens aber gleichen sie einander.

ט מנהני מילי דתני רב שמואל בר יצחק קמיה דרב הונא (ויקרא יג, ו) וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר טהור מפריעה ופרימה דמעיקרא

9 Woher dies? – R. Šemuél b. Jiçḥaq lehrte vor R. Hona: So soll ihn der Priester für rein erklären, es ist bloß ein Ausschlag; er soll aber seine Kleider waschen und ist rein; er ist nämlich von vornhereinrein [und frei] vom ungepflegten Haare und der zerrissenen Kleidung.

י א"ל רבא אלא מעתה גבי זב דכתיב (ויקרא טו, יג) וכבס בגדיו וטהר התם מאי וטהר מעיקרא איכא

10 Raba sprach zu ihm: Auch vom Flußbehafteten heißt es ja: er wasche aber seine Kleider &c. und er ist rein; was heißt bei diesem rein von vornherein!?

יא אלא טהור השתא מלטמא כלי חרס בהיסט אע"ג דהדר חזי לא מטמא למפרע

11 Vielmehr ist zu erklären, von jetzt ab rein, indem er kein Tongefäß durch das Schütteln verunreinigt, und auch wenn er darauf wiederum [Fluß] bemerkt, die Unreinheit nicht rückwirkend ist, ebenso hierbei: rein von jetzt ab, indem er rückwirkend nicht verunreinigt.

יב ה"נ טהור [השתא מלטמא בביאה למפרע]

יג אלא אמר רבא מהכא (ויקרא יג, מה) והצרוע אשר בו הנגע מי שצרעתו תלויה בגופו יצא זה שאין צרעתו תלויה בגופו אלא בימים

13 Vielmehr, sagte Raba, hieraus: der Aussätzige, dem das Übel anhaftet, bei dem der Aussatz am Körper haftet, ausgenommen dieser, bei dem der Aussatz nicht am Körper haftet, sondern von den Tagen abhängig ist.

יד אמר ליה אביי אלא מעתה (ויקרא יג, מו) כל ימי אשר הנגע בו יטמא מי שצרעתו תלויה בגופו הוא דטעון שילוח ושאין צרעתו תלויה בגופו אין טעון שילוח

14 Abajje sprach zu ihm: Es heißt ja: alle Tage, an denen er das Übel an sich hat, bleibt er unrein; etwa [auch hierbei:] an dessen Körper der Aussatz haftet, werde [aus dem Lager] geschickt, an dessen Körper der Aussatz nicht haftet, werde nicht hinausgeschickt!?

טו וכי תימא הכי נמי והא קתני אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה הא לענין שילוח ולטמויי בביאה זה וזה שוין

15 Wolltest du sagen, dem sei auch so, so lehrt er ja, daß der abgeschlossene Aussätzige sich vom absoluten Aussätzigen nur hinsichtlich des Ungepflegten Haares und der zerrissenen Kleidung unterscheidet, wonach sie hinsichtlich des Hinausschickens und der Verunreinigung durch das Eintreteneinander gleichen!?

טז א"ל ימי כל ימי לרבות מצורע מוסגר לשילוח

16 Dieser erwiderte: [Die Worte] alle Tage schließen den abgeschlossenen Aussätzigen hinsichtlich des Hinausschickens ein. –

יז אי הכי תגלחת וצפרים מ"ט לא דקתני אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים

17 Wieso benötigt er dennoch nicht der Haarschur und der Opfervögel!? Er lehrt nämlich, der nach der Abschließung Reingewordene unterscheide sich vom nach der absoluten Unreinheit Reingewordenen nur hinsichtlich der Haarschur und der Opfervögel!?

יח אמר אביי אמר קרא (ויקרא יד, ג) ויצא הכהן אל מחוץ למחנה והנה נרפא נגע הצרעת מי שצרעתו תלויה ברפואות יצא זה שאין צרעתו תלויה ברפואות אלא בימים:

18 Abajje erwiderte: Die Schrift sagt: der Priester gehe zu ihm außerhalb des Lagers hinaus, und wenn der Priester findet, daß die aussätzige Stelle heil geworden ist; nur bei dem der Aussatz von der Heilung abhängig ist, ausgenommen dieser, bei dem der Aussatz nicht von der Heilung, sondern von den Tagen abhängig ist.

יט <big>מתני׳</big> אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפלין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית

19 DIE BÜCHER UNTERSCHEIDEN SICH VON DEN TEPHILLIN UND DEN MEZUZOTH NUR DADURCH, DASS DIE BÜCHER IN JEDER SPRACHE, TEPHILLIN UND MEZUZOTH ABER NUR IN ASSYRISCHER [SCHRIFT] GESCHRIEBEN WERDEN DÜRFEN.

כ רשב"ג אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית:

20 R. ŠIMO͑N B. GAMLIÉL SAGT, AUCH DIE BÜCHER HABE MAN NUR GRIECHISCH ZU SCHREIBEN ERLAUBT.

כא <big>גמ׳</big> הא לתופרן בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוין:

21 GEMARA. Darin aber, daß sie mit Sehnen zusammenzunähen sind und daß sie die Hände verunreinigen, gleichen sie einander.

כב וספרים נכתבין בכל לשון וכו': ורמינהו מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורית על הספר ובדיו

22 DASS DIE BÜCHER IN JEDER SPRACHE GESCHRIEBEN WERDEN DÜRFEN. Ich will auf einen Widerspruch hinweisen: Hebräisches in targumischer Sprache geschrieben, Targumisches in hebräischer Sprache geschrieben, und beides in [alt]hebräischer Schrift verunreinigen die Hände nicht; nur was in assyrischer Schrift, in Buchform und mit Tinte geschrieben ist!?

כג אמר רבא לא קשיא

23 Raba erwiderte: Das ist kein Einwand;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel