Megillah 20

Kapitel 20

א השתא [הא] אמרי לא צריכא לקדושי אלא מצאו את אלו ומנאום

1 erst jetzt, du sagtest ja, man brauche sie überhaupt nicht zu heiligen!? –

ב ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל המצות הללו נוהגין בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא קשיא דר' ישמעאל אדר' ישמעאל

2 Vielmehr, sie fanden diese vor und zählten sie mit auf. Und nicht nur diese, sondern in jeder Stadt, von der du eine Überlieferung von deinen Vorfahren hast, daß sie in den Tagen Jehošua͑s, des Sohnes Nuns, mit einer Mauer umgeben war, gelten all diese Gebote, weil die erste Heiligkeit sowohl für die damalige Zeit als auch für die Zukunft galt. Nun befindet sich ja R. Jišma͑él mit sich selbst in Widerspruch!?

ג תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל בר' יוסי ואיבעית אימא הא ר' אלעזר בר יוסי אמרה דתניא ר' אלעזר בר' יוסי אמר אשר לוא חומה (ויקרא כה, ל) אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן:

3 Wahrscheinlich streiten zwei Tannaím über die Ansicht des R. Jišma͑él b. Jose. Wenn du aber willst, sage ich: eines davon lehrte R. Elea͑zar b. Jose, denn es wird gelehrt: R. Elea͑zar b. Jose sagte: Die eine Mauer hatte, auch wenn sie jetzt keine hat, aber einst eine hatte.

ד ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער

4 Und es war in den Tagen des Aḥašveroš. R. Levi, nach anderen R. Jonathan, sagte: Es ist eine Überlieferung von den Männern der Großsynode, daß, überall wo es es war heißt, ein Unglück sich zugetragen habe.

ה ויהי בימי אחשורוש (אסתר א, א) הוה המן ויהי בימי שפוט השופטים (רות א, א) הוה רעב ויהי כי החל האדם לרוב (בראשית ו, א) וירא ה' כי רבה רעת האדם (בראשית ו, ה)

5 Und es war in den Tagen des Aḥašveroš: da war Haman. Und es war in den Tagen, als die Richter regierten: da war eine Hungersnot. Und es war, als die Menschen anfingen, sich zu vermehren: da sah der Herr, daß die Bosheit der Menschen groß ward.

ו ויהי בנסעם מקדם (בראשית יא, ב) הבה נבנה לנו עיר (בראשית יא, ד) ויהי בימי אמרפל (בראשית יד, א) עשו מלחמה (בראשית יד, ב) ויהי בהיות יהושע ביריחו (יהושע ה, יג) וחרבו שלופה בידו ויהי ה' את יהושע (יהושע ו, כז) וימעלו בני ישראל (יהושע ז, א) ויהי איש אחד מן הרמתים (שמואל א א, א) כי את חנה אהב וה' סגר רחמה (שמואל א א, ה)

6 Und es war, als sie im Osten umherzogen: wohlan, wir wollen uns eine Stadt bauen. Und es war in den Tagen Amraphels: da fingen sie Krieg an. Und es war, als sich Jehošua͑ in Jeriḥo befand:mit gezücktem Schwerte in der Hand. Und der Herr war mit Jehošua͑: da treulosten die Kinder Jisraél. Und es war ein Mann aus Ramathajim: Ḥanna hatte er lieber; der Herr hatte aber ihren Mutterschoß verschlossen.

ז ויהי (כי) זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו (שמואל א ח, ג) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל [וה' עמו] (שמואל א יח, יד) ויהי שאול עוין את דוד (שמואל א יח, ט) ויהי כי ישב המלך בביתו (שמואל ב ז, א) רק אתה לא תבנה הבית (מלכים א ח יט)

7 Und es war, als Šemuél alt geworden war: aber seine Söhne wandelten nicht in seinen Wegen. Und es war David erfolgreich: und Šaúl sah David scheel an. Und es war, als der König in seinem Hause saß: nur du wirst das Haus nicht bauen. –

ח והכתיב (ויקרא ט, א) ויהי ביום השמיני ותניא אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ כתיב הכא ויהי ביום השמיני וכתיב התם (בראשית א, ה) ויהי (בקר) יום אחד

8 Es heißt ja aber: und es war am achten Tage, worüber gelehrt wird, dieser sei für den Heiligen, gepriesen sei er, ein Tag der Freude gewesen, gleich dem Tage, an dem Himmel und Erde erschaffen wurden, denn bei diesem heißt es: und es war am achten Tage, und bei jenem heißt es: und es war Morgen, ein Tag!? –

ט הא שכיב נדב ואביהוא

9 An diesem starben ja Nadab und Abihu. –

י והכתיב (מלכים א ו, א) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה והכתיב (בראשית כט, י) ויהי כאשר ראה יעקב את רחל והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד והאיכא שני והאיכא שלישי והאיכא טובא

10 Es heißt ja aber: und es war im vierhundertundachtzigsten Jahre!? Ferner heißt es: und es war, als Ja͑qob die Raḥel sah!? Ferner heißt es: und es war Abend und es war Morgen, ein Tag, ein zweiter, ein dritter, und so weiter!?

יא אמר רב אשי כל ויהי איכא הכי ואיכא הכי ויהי בימי אינו אלא לשון צער

11 R. Aši erwiderte: Wenn es und es war heißt, so kann sich dieses oder anderes zugetragen haben, wenn es aber heißt: und es war in den Tagen, so hat sich nur ein Unglück zugetragen.

יב חמשה ויהי בימי הוו ויהי בימי אחשורוש ויהי בימי שפוט השופטים ויהי בימי אמרפל (ישעיהו ז, א) ויהי בימי אחז (ירמיהו א, ג) ויהי בימי יהויקים

12 An fünf [Stellen] heißt es: und es war in den Tagen: Und es war in den Tagen des Aḥašveroš. Und es war in den Tagen, als die Richter regierten. Und es war in den Tagen Amraphels. Und es war in den Tagen des Aḥaz. Und es war in den Tagen des Jehojaqim.

יג (א"ר) לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים הוו מאי קמ"ל

13 Ferner sagte R. Levi: Es ist eine Überlieferung von unseren Vorfahren, daß Amoç und Amaçia Brüder waren.– Was lehrt er uns damit? –

יד כי הא דא"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים מנלן מתמר דכתיב (בראשית לח, טו) ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה משום דכסתה פניה ויחשבה לזונה

14 Das, was R. Šemuél b. Naḥmani im Namen R. Jonathans gesagt hat: Ist eine Schwiegertochter im Hause ihres Schwiegervaters keusch, so ist es ihr beschieden, daß Könige und Propheten aus ihr hervorgehen. – Woher dies? – Von Tamar. Es heißt: als Jehuda sie erblickte, hielt er sie für eine Buhldirne, denn sie hatte ihr Gesicht verhüllt; hielt er sie denn deshalb für eine Buhldirne, weil sie ihr Gesicht verhüllt hatte?

טו אלא משום דכסתה פניה בבית חמיה ולא הוה ידע לה זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים מלכים מדוד נביאים דא"ר לוי מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים היו וכתיב (ישעיהו א, א) חזון ישעיהו בן אמוץ

15 Vielmehr, weil sie im Hause ihres Schwiegervaters das Gesicht zu verhüllen pflegte, sodaß er sie nicht erkannte. Daher war es ihr beschieden, daß Könige und Propheten aus ihr hervorgingen. Könige, das ist David, wieso Propheten? Das ist es, was R. Levi sagte, es sei eine Überlieferung von unseren Vorfahren, daß Amoç und Amaçia Brüder waren, und es heißt: die Offenbarung Ješa͑jas des Sohnes Amoç’.

טז וא"ר לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה

16 Ferner sagte R. Levi: Es ist eine Überlieferung von unseren Vorfahren, daß die Bundeslade keinen Raum einnahm.

יז תניא נמי הכי ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח וכתיב (מלכים א ו, כ) ולפני הדביר עשרים אמה אורך וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות ארון גופיה היכא הוה קאי אלא לאו שמע מינה בנס היה עומד

17 Ebenso wird auch gelehrt: Die Bundeslade, die Moše gefertigt hatte, hatte an jeder Seite zehn Ellen freien Raum. Es heißt nämlich: vor dem Hinterraume zwanzig Ellen lang; ferner heißt es, daß die Flügel des einen Kerub zehn Ellen hatten und die Flügel des anderen Kerub zehn Ellen hatten. Wo stand nun die Bundeslade selbst!? Schließe hieraus, daß sie durch ein Wunder gestanden hat.

יח ר' יונתן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (ישעיהו יד, כב) וקמתי עליהם וגו' והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם ה' שם זה הכתב שאר זה לשון נין זה מלכות ונכד זו ושתי

18 R. Jonathan leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Und ich will mich wider sie erheben &c. und ich will von Babel ausrotten Namen und Rest, Schoß und Sproß, Spruch des Herrn. Namen, das ist die Schrift, Rest, das ist die Sprache, Schoß, das ist die Herrschaft, Sproß, das ist Vašti.

יט רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (ישעיהו נה, יג) תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס

19 R. Šemuél b. Naḥmani leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Statt Dorngestrüpp wird die Cypresse emporwachsen und statt der Nesseln werden Myrten emporwachsen.

כ תחת הנעצוץ תחת המן הרשע שעשה עצמו ע"ז דכתיב (ישעיהו ז, יט) ובכל הנעצוצים ובכל הנהלולים

20 Statt Dorngestrüpp, statt des gottlosen Haman, der sich als Götze ausgab, denn es heißt: in allen Dornsträuchern und in allen Triften;

כא יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים שנאמר (שמות ל, כג) ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור ומתרגמינן מרי דכי

21 wird die Cypresse emporwachsen, das ist Mordekhaj, der das Haupt aller Gewürze ist, denn es heißt: du aber nimm dir die Hauptspezereien, die edelsten Myrrhen, was wir ‘mare dekhi’ übersetzen.

כב תחת הסרפד תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת בית ה' דכתיב (שיר השירים ג, י) רפידתו זהב

22 Statt der Nesseln, statt der gottlosen Vašti, der Tochter des Sohnes des Frevlers Nebukhadneçar, der die Decke des Gotteshauses verbrannte, von der es heißt: seine Decke aus Gold;

כג יעלה הדס זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה שנאמר (אסתר ב, ז) ויהי אומן את הדסה והיה לה' לשם זו מקרא מגילה לאות עולם לא יכרת אלו ימי פורים

23 werden Myrten emporwachsen, das ist die fromme Ester, die Myrte genannt wird, wie es heißt: und er war Pflegevater der Hadasa [Myrte].Und es wird dem Herrn zum Ruhme gereichen, das ist das Lesen der Esterrolle; zu einem ewigen unvertilgbaren Merkzeichen, das sind die Purimtage.

כד ר' יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (דברים כח, סג) והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם כן ישיש להרע אתכם

24 R. Jehošua͑ b. Levi leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Und wie der Herr daran Freude hatte, euch Gutes zukommen zu lassen, so wird er daran Freude haben, euch Böses zukommen zu lassen.

כה ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים והא כתיב (דברי הימים ב כ, כא) בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו וא"ר יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו לפי שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים

25 Freut sich denn der Heilige, gepriesen sei er, über das Unglück der Frevler, es heißt ja: während sie vor den Kampfgerüsteten einherzogen, sprachen sie: Danket dem Herrn, denn ewig währet seine Gnade, und hierzu sagte R. Joḥanan, in diesem Danksegen heiße es deshalb nicht denn gut ist er, weil der Heilige, gepriesen sei er, sich über das Unglück der Frevler nicht freue!?

כו ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב (שמות יד, כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה

26 Ferner sagte auch R. Joḥanan: Es heißt: und sie kamen sich die ganze Nacht hindurch nicht zu nahe; die Dienstengel wollten nämlich ein Lied anstimmen, da sprach der Heilige, gepriesen sei er, zu ihnen: Mein Händewerk ertrinkt im Meere, und ihr wollt ein Lied anstimmen!?

כז אמר רבי אלעזר הוא אינו שש אבל אחרים משיש ודיקא נמי דכתיב כן ישיש ולא כתיב ישוש ש"מ

27 R. Elea͑zar erwiderte: Er selbst freut sich darüber nicht, andere aber läßt er sich freuen. Dies ist auch zu beweisen: es heißt ja: sich freuen lassen, nicht: sich freuen.

כח רבי אבא בר כהנא פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (קהלת ב, כו) לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה זה מרדכי הצדיק ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס זה המן לתת לטוב לפני האלהים זה מרדכי ואסתר דכתיב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן

28 R. Abba b. Kahana leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Dem, der ihm gefällt, gibt er Weisheit und Erkenntnis und Freude, das ist der fromme Mordekhaj; dem Sünder aber gibt er das Geschäft, zu sammeln und aufzuhäufen, das ist Haman; um es dem zu geben, der Gott gefällt, das sind Mordekhaj und Ester, wie es heißt: Ester aber setzte Mordekhaj über das Haus Hamans.

כט רבה בר עופרן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (ירמיהו מט, לח) ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים מלך זו ושתי ושרים זה המן ועשרת בניו

29 Rabba b. O͑phran leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Ich will meinen Stuhl in E͑lam aufstellen und von dort König und Fürsten hinwegtilgen. König, das ist Vašti; Fürsten, das sind Haman und seine zehn Söhne.

ל רב דימי בר יצחק פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא

30 R. Dimi b. Jiçḥaq leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel