Megillah 21

Kapitel 21

א (עזרא ט, ט) כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס אימתי בזמן המן

1 Denn Knechte sind wir, doch hat uns unser Gott in unserer Knechtschaft nicht verlassen, sondern hat es gefügt, daß wir vor den Königen von Paras Gnade fanden; wann? Zur Zeit Hamans.

ב רבי חנינא בר פפא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים סו, יב) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים באש בימי נבוכדנצר הרשע ובמים בימי פרעה ותוציאנו לרויה בימי המן

2 R. Ḥenana b. Papa leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Du hast Menschen über unser Haupt dahinfahren lassen, ins Feuer und ins Wasser sind wir gekommen. Ins Feuer, zur Zeit des gottlosen Nebukhadneçar; ins Wasser, zur Zeit des [gottlosen] Pareo͑; du hast uns ins Freie hinausgeführt, in den Tagen Hamans.

ג רבי יוחנן פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים צח, ג) זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר

3 R. Joḥanan leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Er gedachte seiner Gnade und seiner Treue gegen das Haus Jisraél; alle Enden der Erde sahen das Heil unseres Gottes. Wann sahen alle Enden der Erde das Heil unseres Gottes? In den Tagen von Mordekhaj und Ester.

ד ריש לקיש פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (משלי כח, טו) ארי נוהם ודוב שוקק מושל רשע על עם דל ארי נוהם זה נבוכדנצר הרשע דכתיב ביה (ירמיהו ד, ז) עלה אריה מסובכו דוב שוקק זה אחשורוש דכתיב ביה (דניאל ז, ה) וארו חיוה אחרי תניינה דמיה לדוב ותני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב ומסורבלין בשר כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב

4 Reš Laqiš leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Wie ein brüllender Löwe und ein gieriger Bär, so ist ein gottloser Herrscher über ein geringes Volk. Ein brüllender Löwe, das ist der gottlose Nebukhadneçar, von dem es heißt: heraufgestiegen ist der Löwe aus seinem Dickicht. Ein gieriger Bär, das ist Aḥašveroš, von dem es heißt: darauf erschien ein anderes, zweites Tier, das glich einem Bären, und R. Joseph lehrte, dies seien die Perser, die gleich einem Bären essen und trinken, gleich einem Bären beleibt sind, gleich einem Bären das Haar wachsen lassen und gleich einem Bären keine Ruhe haben.

ה מושל רשע זה המן על עם דל אלו ישראל שהם דלים מן המצות

5 Ein gottloser Herrscher, das ist Haman; ein geringes Volk, das sind die Jisraéliten, die arm an gottgefälligen Werken waren.

ו ר' אלעזר פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (קהלת י, יח) בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלוף הבית בשביל עצלות שהיה להם לישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך ואין מך אלא עני שנאמר (ויקרא כז, ח) ואם מך הוא מערכך ואין מקרה אלא הקב"ה שנאמר (תהלים קד, ג) המקרה במים עליותיו

6 R. Elea͑zar leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Durch Faulheit senkt sich das Gebälk [jimakh hameqare] und durch Schlaffheit der Hände träufelt das Haus; wegen der Faulheit Jisraéls, sich mit der Tora zu befassen, ist der Feind des Heiligen, gepriesen sei er, arm geworden. ‘Makh’ bedeutet nämlich ‘arm’, wie es heißt: und wenn er zu arm [makh] ist, um den Schätzungswert zu entrichten, und ‘meqare’ deutet auf den Heiligen, gepriesen sei er, denn es heißt: der seine Söller im Wasser bälkt [meqare].

ז רב נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים קכד, א) שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם (תהלים קכד,ב) אדם ולא מלך

7 R. Naḥman b. Jiçḥaq leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Stufenlied. Wäre es nicht der Herr gewesen, der für ans war, so spreche Jisraél, wäre es nicht der Herr gewesen, der für uns war, als sich ein Mensch wider uns erhob; ein Mensch, aber kein König.

ח רבא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (משלי כט, ב) ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם ברבות צדיקים ישמח העם זה מרדכי ואסתר דכתיב והעיר שושן צהלה ושמחה ובמשול רשע יאנח עם זה המן דכתיב והעיר שושן נבוכה

8 Raba leitete diesen Abschnitt mit folgendem Schriftverse ein: Wenn die Frommen sich mehren, freut sich das Volk, aber unter einem gottlosen Herrscher seufzt das Volk. Wenn sich die Frommen mehren, freut sich das Volk, das sind Mordekhaj und Ester, wie es heißt: und die Stadt Šušan jauchzte und freute sich; unter einem gottlosen Herrscher seufzt das Volk, das ist Haman, wie es heißt: und die Stadt Šušan geriet in Bestürzung.

ט רב מתנה אמר מהכא (דברים ד, ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו רב אשי אמר מהכא (דברים ד, לד) או הנסה אלהים וגו'

9 R. Mathna zitierte folgenden Schriftvers: Denn wo wäre irgend eine große Nation, die einen Gott hätte, der ihr so nahe ist. R. Aši zitierte folgenden Schriftvers: Oder ob je ein Gott den Versuch gemacht hat &c.

י ויהי בימי אחשורוש אמר רב ויי והי הדא דכתיב (דברים כח, סח) והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות וגו'

10 Und es war in den Tagen des Aḥašveroš. Rabh sagte: Wehe und ach! Hierauf bezieht sich der Schriftvers: und dort werdet ihr euren Feinden als Sklaven und Sklavinnen feilgeboten werden.

יא ושמואל אמר (ויקרא כו, מד) לא מאסתים ולא געלתים לכלותם לא מאסתים בימי יוונים ולא געלתים בימי נבוכדנצר לכלותם בימי המן להפר בריתי אתם בימי פרסיים כי אני ה' אלהיהם בימי גוג ומגוג

11 Šemuél zitierte: Ich verwerfe sie nicht und verabscheue sie nicht, daß ich sie vertilgen sollte. Ich verwerfe sie nicht, in den Tagen der Griechen; und verabscheue sie nicht, in den Tagen des Kaisers Vespasian; daß ich sie vertilgen sollte, in den Tagen Hamans; daß ich meinen Bund mit ihnen brechen sollte, in den Tagen der Römer; denn ich bin der Herr, euer Gott, [dereinst] in den Tagen von Gog und Magog.

יב במתניתא תנא לא מאסתים בימי כשדים שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה ולא געלתים בימי יוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתיה כה"ג לכלותם בימי המן שהעמדתי להם מרדכי ואסתר להפר בריתי אתם בימי פרסיים שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות כי אני ה' אלהיהם לעתיד לבוא שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם

12 In einer Barajtha wird gelehrt: Ich verwerfe sie nicht, in den Tagen der Kasdim, wo ich für sie Daniél, Ḥananja, Mišaél und A͑zarja auftreten ließ; und verabscheue sie nicht, in den Tagen der Griechen, wo ich für sie Šimo͑n den Gerechten, den Hašmonäer mit seinen Söhnen und Matithjahu den Hochpriester auftreten ließ; daß ich sie vertilgen sollte, in den Tagen Hamans, wo ich für sie Mordekhaj und Ester auftreten ließ; daß ich meinen Bund mit ihnen brechen sollte, in den Tagen der Römer, wo ich für sie das Haus Rabbis und die Weisen des Zeitalters auftreten ließ; denn ich bin der Herr, euer Gott, in Zukunft, daß nämlich keine Nation und kein Sprachstamm über sie Gewalt haben soll.

יג רבי לוי אמר מהכא (במדבר לג, נה) ואם לא תורישו את יושבי הארץ

13 R. Levi zitierte folgenden Schriftvers: Würdet ihr aber die Bewohner des Landes nicht vor euch austreiben.

יד רבי חייא אמר מהכא (במדבר לג, נו) והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם

14 R. Ḥija zitierte folgenden Schriftvers:Und ich werde mit euch verfahren, wie ich mit ihnen zu verfahren gedachte.

טו אחשורוש אמר רב אחיו של ראש ובן גילו של ראש אחיו של ראש אחיו של נבוכדנצר הרשע שנקרא ראש שנאמר (דניאל ב, לח) אנת הוא רישא די דהבא בן גילו של ראש הוא הרג הוא ביקש להרוג הוא החריב הוא ביקש להחריב שנאמר (עזרא ד, ו) ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם

15 Aḥašveroš; Rabh erklärte: Bruder des Hauptes und Wahlverwandter des Hauptes. Bruder des Hauptes, Bruder des gottlosen Nebukhadneçar, der Haupt genannt wird, wie es heißt: du bist das goldene Haupt. Wahlverwandter des Hauptes, jener hat gemordet, dieser wollte morden; jener hat [den Tempel] zerstört, dieser wollte ihn zerstören, wie es heißt: und während der Regierung des Aḥašveroš, am Anfang seiner Regierung, schrieben sie eine Anklageschrift gegen die Bewohner von Jehuda und Jerušalem.

טז ושמואל אמר שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה ורבי יוחנן אמר כל שזוכרו אמר אח לראשו ורבי חנינא אמר שהכל נעשו רשין בימיו שנאמר (אסתר י, א) וישם המלך אחשורוש מס

16 Šemuél erklärte: In dessen Tagen wurde das Gesicht Jisraéls geschwärzt wie der Rand des Topfes. R. Joḥanan erklärte: Wer ihn nennt, der spricht: Ach über sein Haupt! R. Ḥanina erklärte: In dessen Tagen wurden alle verarmt, denn es heißt: und der König Aḥašveroš legte dem Lande einen Tribut auf.

יז הוא אחשורוש הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו (בראשית לו, מג) הוא עשו הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו (במדבר כו, ט) הוא דתן ואבירם הן ברשען מתחילתן ועד סופן (דברי הימים ב כח, כב) הוא המלך אחז הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו

17 Das ist der Aḥašveroš; der von seinem Anfang bis zu seinem Ende in seiner Gottlosigkeit verharrte. Das ist der E͑sav; der von seinem Anfang bis zu seinem Ende in seiner Gottlosigkeit verharrte. Das sind Dathan und Abiram; die von ihrem Anfang bis zu ihrem Ende in ihrer Gottlosigkeit verharrten. Das ist der König Ahaz; der von seinem Anfang bis zu seinem Ende in seiner Gottlosigkeit verharrte.

יח (דברי הימים א א, כז) אברם הוא אברהם הוא בצדקו מתחילתו ועד סופו (שמות ו, כו) הוא אהרן ומשה הן בצדקן מתחילתן ועד סופן (שמואל א יז, יד) ודוד הוא הקטן הוא בקטנותו מתחילתו עד סופו כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה כך במלכותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בחכמה

18 Abram, das ist Abraham; der von seinem Anfang bis zu seinem Ende in seiner Frömmigkeit verharrte. Das sind Moše und Ahron; die von ihrem Anfang bis zu ihrem Ende in ihrer Frömmigkeit verharrten. David, der war der kleinste; der von seinem Anfang bis zu seinem Ende in seiner Kleinheit verharrte: wie er während seiner Kleinheit bescheiden war dem gegenüber, der in der Tora größer war als er, so war er auch während seiner Regierung dem gegenüber bescheiden, der in der Weisheit größer war als er.

יט המולך אמר רב שמלך מעצמו אמרי לה לשבח ואמרי לה לגנאי אמרי לה לשבח דלא הוה איניש דחשיב למלכא כוותיה ואמרי לה לגנאי דלא הוה חזי למלכותא וממונא יתירא הוא דיהב וקם

19 Der regierte. Rabh erklärte: Der durch sich selbst zur Regierung gelangt war. Manche erklären es zum Lobe und manche erklären es zum Tadel. Manche erklären es zum Lobe: niemand war für das Königtum würdiger als er; manche erklären es zum Tadel: er war für das Königtum unwürdig, nur gab er viel Geld und wurde zum Könige eingesetzt.

כ מהודו ועד כוש רב ושמואל חד אמר הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם וחד אמר הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי כשם שמלך על הודו וכוש כך מלך מסוף העולם ועד סופו

20 Von Hodu bis Kuš. Rabh und Šemuél [streiten hierüber]; einer sagt, Hodu liege an einem Ende der Welt und Kuš am entgegengesetzten Ende der Welt, und einer sagt, Hodu und Kuš liegen nebeneinander, er herrschte aber von einem Ende der Welt bis zum anderen, wie er von Hodu bis Kuš herrschte.

כא כיוצא בדבר אתה אומר (מלכים א ה, ד) כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה רב ושמואל חד אמר תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם וחד אמר תפסח ועזה בהדי הדדי הוו קיימי כשם שמלך על תפסח ועל עזה כך מלך על כל העולם כולו

21 Desgleichen heißt es: Denn er hatte Gewalt über das ganze Gebiet jenseits des Stromes von Tiphsaḥ bis A͑za; [auch hierüber streiten] Rabh und Šemuél; einer sagt, Tiphsaḥ liege an einem Ende der Welt und A͑za liege den entgegengesetzten Ende der Welt, und einer sagt, Tiphsaḥ und A͑za liegen nebeneinander, er herrschte aber über die ganze Welt, wie er über Tiphsaḥ und A͑za herrschte.

כב שבע ועשרים ומאה מדינה אמר רב חסדא בתחילה מלך על שבע ולבסוף מלך על עשרים ולבסוף מלך על מאה אלא מעתה (שמות ו, כ) ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה מאי דרשת ביה שאני הכא דקרא יתירא הוא מכדי כתיב מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה למה לי ש"מ לדרשה:

22 Hundertsiebenundzwanzig Provinzen. R. Ḥisda sagte: Zuerst herrschte er über sieben, dann über zwanzig und später über hundert. – Es heißt ja: das Leben A͑mrams betrug hundertsiebenunddreißig Jahre, wie willst du nun dies auslegen!? – Anders ist es hierbei, wo der Schriftvers überflüssig ist; merke, es heißt ja bereits: von Hodu bis Kuš, wozu weiter: hundertsiebenundzwanzig Provinzen? Doch wohl zur Auslegung.

כג תנו רבנן שלשה מלכו בכיפה ואלו הן אחאב ואחשורוש ונבוכדנצר אחאב דכתיב (מלכים א יח, י) חי ה' אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך וגו' ואי לא דהוה מליך עלייהו היכי מצי משבע להו

23 Die Rabbanan lehrten: Drei beherrschten die ganze Himmelswölbung, und zwar: Aḥáb, Aḥašveroš und Nebukhadneçar. Aḥáb, denn es heißt: so wahr der Herr, dein Gott lebt: es gibt kein Volk noch Königreich, dahin mein Herr nicht gesandt hätte, dich zu suchen; wieso könnte er es beschwören, wenn seine Herrschaft nicht überall gereicht hätte.

כד נבוכדנצר דכתיב (ירמיהו כז, ח) והיה הגוי והממלכה אשר לא יתן את צוארו בעול מלך בבל אחשורוש הא דאמרן

24 Nebukhadneçar, denn es heißt: dasjenige Volk und Königreich aber &c., das seinen Hals nicht in das Joch des Königs von Babel stecken will. Aḥašveroš, wie wir bereits erklärt haben. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel