Megillah 22

Kapitel 22

א (סימן שסד"ך) ותו ליכא והא איכא שלמה לא סליק מלכותיה

1 Gibt es denn keine anderen mehr, auch Šelomo gehört ja zu diesen!? – Er führte seine Herrschaft nicht zuende. –

ב הניחא למ"ד מלך והדיוט אלא למ"ד מלך והדיוט ומלך מאי איכא למימר שלמה מילתא אחריתי הוה ביה שמלך על העליונים ועל התחתונים שנאמר (דברי הימים א כט, כג) וישב שלמה על כסא ה'

2 Allerdings nach demjenigen, welcher sagt, er war König und dann Gemeiner, was ist aber nach demjenigen zu erwidern, welcher sagt, er war König, Gemeiner und wiederum König!? – Mit Šelomo verhielt es sich ganz anders; er herrschte über die Oberen und die Unteren, denn es heißt: und Šelomo saß auf dem Throne des Herrn. –

ג והא הוה סנחריב דכתיב (ישעיהו לו, כ) מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי הא איכא ירושלים דלא כבשה

3 Aber Sanḥerib gehört ja zu diesen, denn es heißt: wo wären unter allen Göttern dieser Länder solche, die ihr Land aus meiner Gewalt gerettet hätten!? – Da ist ja Jerušalem, das er nicht besiegt hatte. –

ד והא איכא דריוש דכתיב (דניאל ו, כו) דריוש מלכא כתב לכל עממיא אומיא ולישניא די דיירין בכל ארעא שלמכון יסגא הא איכא שבע דלא מלך עלייהו דכתיב (דניאל ו, ב) שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין

4 Aber Darjaveš gehört ja zu diesen, denn es heißt: darauf ließ der König Darjaveš mitteilen allen Völkern, Nationen und Sprachstämmen, die allenthalben auf der Erde wohnen: Euer Friede möge gedeihen!? – Es gibt ja sieben [Provinzen], die er nicht beherrschte, denn es heißt: Es gefiel Darjaveš hundertundzwanzig Satrapen über das Reich zu setzen. –

ה והא איכא כורש דכתיב (עזרא א, ב) כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' התם אשתבוחי הוא דקא משתבח בנפשיה:

5 Aber Koreš gehört ja zu diesen, denn es heißt: so spricht Koreš, der König von Paras: Alle Königreiche auf Erden hat mir der Herr gegeben!? – Dies war nur eine Prahlerei von ihm.

ו (אסתר א, ב) בימים ההם כשבת המלך וכתיב בתריה בשנת שלש למלכו אמר רבא מאי כשבת לאחר שנתיישבה דעתו אמר בלשצר חשב וטעה אנא חשיבנא ולא טעינא

6 In jenen Tagen, als der König saß; darauf aber heißt es: in seinem dritten Regierungsjahre!? Raba erklärte: Nachdem er sich beruhigt hatte. Er sagte nämlich: Belšaçar hatte es berechnet und sich geirrt, ich aber habe es berechnet und irre mich nicht. –

ז מאי היא דכתיב (ירמיהו כט, י) כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם וכתיב (דניאל ט, ב) למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה חשוב ארבעין וחמש דנבוכדנצר ועשרים ותלת דאויל מרודך ותרתי דידיה הא שבעים אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו

7 Welches Bewenden hat es damit? – Es heißt: erst wenn volle siebzig Jahre für Babel dahingegangen sind, werde ich euch bedenken, und ferner heißt es: daß Jerušalem siebzig Jahre in Trümmern liege; er zählte fünfundvierzig Jahre der Regierung Nebukhadneçars, dreiundzwanzig der Regierung Evil Merodakhs und zwei seiner eigenen Regierung zusammen, das sind siebzig; sodann ließ er die Gefäße des Tempels holen und bediente sich ihrer. –

ח ונבוכדנצר מנלן דארבעין וחמש שנין מלך דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה גלו בשמונה עשרה גלו בתשע עשרה

8 Woher, daß Nebukhadneçar fünfundvierzig Jahre regierte? – Der Meister sagte, sie wurden im siebenten, im achten, im achtzehnten und im neunzehnten Jahre verbannt.

ט גלו בשבע לכיבוש יהויקים גלות יהויכין שהיא שמונה לנבוכדנצר גלו בשמונה עשרה לכיבוש יהויקים גלות צדקיהו שהיא תשע עשרה לנבוכדנצר דאמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה שניה כיבש יהויקים וכתיב (ירמיהו נב, לא) ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרודך מלך בבל [בשנת מלכותו] את ראש יהויכין מלך יהודה ויוצא אותו מבית הכלא

9 Im siebenten Jahre nach der Unterwerfung Jehojaqims, dem achten Regierungsjahre Nebukhadneçars, erfolgte die Wegführung Jehojaqims, und im achtzehnten Jahre nach der Unterwerfung Jehojaqims, dem neunzehnten Regierungsjahre Nebukhadneçars, erfolgte die Wegführung Çidqijahus. Der Meister sagte nämlich: Im ersten Jahre eroberte er Ninve und im zweiten unterwarf er Jehojaqim. Ferner heißt es: und im siebenunddreißigsten Jahre der Wegführung Jehojaqims, des Königs von Jehuda, im zwölften Monat, am siebenundzwanzigstendes Monats begnadigte Evil Merodakh, der König von Babel, im Jahre seines Regierungsantrittes, Jehojakhin, den König von Jehuda, und befreite ihn aus dem Kerker.

י תמני ותלתין ושבע הרי ארבעין וחמש דנבוכדנצר ועשרין ותלת דאויל מרודך גמרא ותרתי דידיה הא שבעין אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו

10 Acht und siebenunddreißig sind fünfundvierzig [des Nebukhadneçar]. Dazu dreiundzwanzig des Evil Merodakh, was wir aus einer Überlieferung wissen, und zwei seiner Regierung, das sind zusammen siebzig. Da er dachte, nun würden sie überhaupt nicht mehr erlöst werden, ließ er die Gefäße des Tempels holen und bediente sich ihrer.

יא היינו דקאמר ליה דניאל (דניאל ה, כג) ועל מרי שמיא התרוממת ולמאניא די בייתיה היתיו קדמך וכתיב (דניאל ה, ל) ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא [כשדאי] וכתיב (דניאל ו, א) ודריוש מדאה קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין

11 Das ist es, was Daniél zu ihm sagte: Du hast dich über den Herrn des Himmels erhoben; die Gefäße seines Tempels hat man vor dich bringen müssen. Darauf heißt es: in derselben Nacht wurde Belšaçar, der König der Kesdim, getötet, und hierauf folgt: und Darjaveš der Meder erhielt das Reich in einem Alter von zweiundsechzig Jahren.

יב אמר איהו מיטעא טעי אנא חשיבנא ולא טעינא מי כתיב למלכות בבל לבבל כתיב מאי לבבל לגלות בבל כמה בצירן תמני חשיב ועייל חילופייהו חדא דבלשצר וחמש דדריוש וכורש ותרתי דידיה הא שבעין כיון דחזי דמלו שבעין ולא איפרוק אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו בא שטן וריקד ביניהן והרג את ושתי

12 Alsdann sprach er: Jener hatte sich geirrt, ich aber habe es berechnet und irre mich nicht; es heißt ja nicht; für das Reich Babel, sondern: für Babel, worunter die babylonische Gefangenschaft zu verstehen ist, und diese beginnt acht Jahre später. Statt dessen rechnete er ein Jahr der Regierung Belšaçars, fünf der Regierung Darjaveš’ und Koreš’ und zwei seiner Regierung. Als er sah, daß die siebzig Jahre verstrichen waren, ohne daß sie erlöst wurden, dachte er, sie würden nun überhaupt nicht mehr erlöst werden; da ließ er die Gefäße des Tempels holen und bediente sich ihrer. Alsdann kam ihm der Satan in den Weg, und er ließ Vašti töten. –

יג והא שפיר חשיב איהו נמי מיטעא טעי דאיבעי ליה למימני מחרבות ירושלים

13 Er hatte ja richtig gerechnet!? – Er irrte ebenfalls; er sollte mit der Zerstörung Jerušalems zu zählen beginnen. –

יד סוף סוף כמה בצירן (חדיסר) איהו כמה מלך ארביסר בארביסר דידיה איבעי ליה למיבני בית המקדש אלמה כתיב (עזרא ד, כד) באדין בטילת עבידת בית אלהא די בירושלם אמר רבא שנים מקוטעות הוו

14 Das sind also elf Jahre weniger, und da er vierzehn Jahre regierte, so sollte ja der Tempel in seinem vierzehnten Regierungsjahre erbaut sein, während es ja heißt: damals wurde die Arbeit am Tempel Gottes zu Jerušalem, eingestellt!? Raba erwiderte: Darunter waren unvollständige [Jahre].

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel