Megillah 34

Kapitel 34

א (דברים ו, ו) והיו בהויתן יהו ורבנן מ"ט אמר קרא (דברים ו, ד) שמע בכל לשון שאתה שומע

1 sie sollen sein, sie sollen bei ihrem Sein verbleiben. – Was ist der Grund der Rabbanan? – Die Schrift sagt: höre, in jeder Sprache, die du hörst. –

ב ורבי נמי הא כתיב שמע ההוא מיבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ורבנן סברי כמאן דאמר הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא

2 Und Rabbi, es heißt ja höre!? – Dies deutet darauf, daß man die Ohren hören lasse, was der Mund spricht. – Und die Rabbanan!? – Sie sind der Ansicht desjenigen, welcher sagt, wer das Šema͑ liest, ohne es seine Ohren hören zu lassen, habe seiner Pflicht genügt. –

ג ורבנן נמי הכתיב והיו ההוא מיבעי ליה שלא יקרא למפרע ורבי שלא יקרא למפרע מנא ליה מדברים הדברים ורבנן דברים הדברים לא משמע להו

3 Und die Rabbanan, es heißt ja: sie sollen sein!? – Dies deutet darauf, daß man es nicht rückwärts lese!? – Woher entnimmt Rabbi, daß man es nicht rückwärts lese!? – Aus [dem Artikel] die Worte. – Und die Rabbanan!? – Sie folgern nichts aus [dem Artikel] die Worte. –

ד לימא קסבר רבי כל התורה כולה בכל לשון נאמרה דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה למה לי למכתב והיו

4 Es ist anzunehmen, daß Rabbi der Ansicht ist, die ganze Tora dürfe in jeder Sprache gelesen werden, denn wollte man sagen, nur in der Heiligensprache, wozu heißt es: sie sollen sein!? –

ה אצטריך סלקא דעתך שמע כרבנן כתב רחמנא והיו

5 Dies ist nötig; man könnte das höre nach den Rabbanan auslegen, daher schrieb der Allbarmherzige: sie sollen sein. –

ו לימא קסברי רבנן כל התורה בלשון הקודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה למה לי למכתב שמע

6 Es wäre anzunehmen, daß die Rabbanan der Ansicht sind, die ganze Tora dürfe nur in der Heiligensprache gelesen werden; denn wollte man sagen, sie dürfe in jeder anderen Sprache gelesen werden, so brauchte er ja nicht höre zu schreiben? –

ז איצטריך סלקא דעתך אמינא והיו כרבי כתב רחמנא שמע

7 Dies ist nötig; man könnte [die Worte] sie sollen sein nach Rabbi auslegen, so schrieb der Allbarmherzige: höre. –

ח תפלה מנא לן דתניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר

8 Woher dies vom Gebete? – Es wird gelehrt: Šimo͑n der Flachsmann ordnete vor R. Gamliél in Jabne die achtzehn Segenssprüche in ihrer Reihenfolge an. R. Joḥanan sagte, und wie manche sagen, wurde es in einer Barajtha gelehrt: Hundertundzwanzig Greise, unter ihnen viele Propheten, ordneten die achtzehn Segenssprüche in ihrer Reihenfolge an.

ט ת"ר מנין שאומרים אבות שנאמר (תהלים כט, א) הבו לה' בני אלים ומנין שאומרים גבורות שנאמר (תהלים כט, א) הבו לה' כבוד ועוז ומנין שאומרים קדושות שנאמר (תהלים כט, ב) הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש

9 Die Rabbanan lehrten: Woher, daß man den Vätersegen spricht? Es heißt:gebt dem Herrn, ihr Mächtigen. Woher, daß man [den Segen] von der [Regen]kraft spricht? Es heißt: gebt dem Herrn Herrlichkeit und Stärke. Woher, daß man [den Segen] von der Heiligung [Gottes] spricht? Es heißt: gebt dem Herrn die Herrlichkeit seines Namens, werft euch vor dem Herrn nieder in heiligem Schmucke. –

י ומה ראו לומר בינה אחר קדושה שנאמר (ישעיהו כט, כג) והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו וסמיך ליה וידעו תועי רוח בינה ומה ראו לומר תשובה אחר בינה דכתיב (ישעיהו ו, י) ולבבו יבין ושב ורפא לו

10 Weshalb setzten sie [den Segen] von der Einsicht hinter den von der Heiligung Gottes? – Es heißt: sie werden den Heiligen Ja͑qobs heilig halten und vor dem Gotte Jisraéls Schrecken empfinden, und hierauf folgt: die verirrten Geistes waren, werden Einsicht lernen. – Weshalb setzten sie [den Segen] von der Buße hinter den von der Einsicht? – Es heißt: und sein Herz einsichtig werde und Buße tue und Heilung erfahre. –

יא אי הכי לימא רפואה בתרה דתשובה לא ס"ד דכתיב (ישעיהו נה, ז) וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח

11 Demnach sollte man ja [den Segen] von der Heilung hinter den von der Buße setzen!? – Dies ist nicht einleuchtend, denn es heißt: er möge sich zum Herrn bekehren, so wird er sich seiner erbarmen, und zu unserem Gotte, denn er wird reichlich vergeben. –

יב ומאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא כתב קרא אחרינא (תהלים קג, ג) הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא והכתיב ושב ורפא לו ההוא לאו רפואה דתחלואים היא אלא רפואה דסליחה היא

12 Was veranlaßt dich, dich auf diesen Schriftvers zu stützen, stütze dich auf jenen!? – Es gibt noch einen zweiten Schriftvers: der dir alle deine Schuld vergab, alle deine Gebrechen heilte und dein Leben aus der Grube erlöste. – Demnach sind [der Segen] von der Erlösung und der von der Heilung hinter den von der Vergebung zu setzen, während es ja heißt: und Buße tue und Heilung erfahre!? – Dies gilt nicht von der Heilung [physischer] Krankheiten, sondern von der Vergebung. –

יג ומה ראו לומר גאולה בשביעית אמר רבא מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית והאמר מר בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא

13 Weshalb setzten sie den Segen von der Erlösung als siebenten? Raba erwiderte: Da sie dereinst im siebenten erlöst werden, so setzte man ihn als siebenten. – Der Meister sagte ja aber, daß im sechsten Jahre Stimmen erschallen, im siebenten Kriege entstehen werden und am Ausgange des siebenten Jahres der Sohn Davids kommen werde!? – Die Kriege sind eben Beginn der Erlösung. –

יד ומה ראו לומר רפואה בשמינית אמר רבי אחא מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית

14 Weshalb setzten sie [den Segen] von der Heilung als achten? R. Aḥa erwiderte: Da die Beschneidung, die der Heilung bedarf, am achten [Tage] erfolgt, so setzte man ihn als achten. –

טו ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב (תהלים י, טו) שבור זרוע רשע ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה

15 Weshalb setzten sie den Jahressegen als neunten? R. Alexandri erwiderte: Wider die Preistreiber, [von denen] es heißt: zerbrich den Arm des Gottlosen, und dies sagte David im neunten Psalm.

טז ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים דכתיב (יחזקאל לו, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנאמר (ישעיהו א, כה) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וכתיב (ישעיהו א, כו) ואשיבה שופטיך כבראשונה

16 Weshalb setzten sie [den Segen] von der Einsammlung der Exulanten hinter den Jahressegen? – Es heißt: ihr aber, ihr Berge Jisraéls, laßt euer Laub sprossen and tragt eure Frucht für mein Volk Jisraél; denn bald werden sie heimkehren. Sobald die Exulanten gesammelt sind, wird über die Gottlosen Gericht gehalten, denn es heißt: Ich will wieder meine Hand gegen dich kehren und will wie mit Lauge dein unedles Metall ausschmelzen; und darauf folgt: ich will dir wieder Richter geben, wie zuvor.

יז וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים וכולל זדים עמהם שנאמר (ישעיהו א, כח) ושבר פושעים וחטאים יחדיו (יכלו)

17 Sobald über die Gottlosen Gericht gehalten worden ist, gehen auch die Minäer zugrunde, und mit ihnen die Frevler, denn es heißt: Zerschmetterung über die Frevler und die Sünder insgesamt.

יח וכיון שכלו הפושעים מתרוממת קרן צדיקים דכתיב (תהלים עה, יא) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גירי הצדק עם הצדיקים שנאמר (ויקרא יט, לב) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר

18 Sobald die Minäer zugrunde gegangen sind, erhebt sich das Horn der Frommen, denn es heißt: alle Hörner der Gottlosen will ich abhauen, und die Hörner der Frommen sollen hoch erhoben sein, und mit den Frommen auch die Proselyten, denn es heißt: vor einem grauen Haupte sollst du aufstehen und die Person eines Greises ehren, und darauf folgt: wenn ein Fremder sich bei dir aufhält. –

יט והיכן מתרוממת קרנם בירושלים שנאמר (תהלים קכב, ו) שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך

19 Wo erhebt sich deren Horn? – In Jerušalem, denn es heißt: erbittet Frieden für Jerušalem; mögen deine Liebenden Ruhe finden.

כ וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר

20 Sobald Jerušalem erbaut ist, kommt David, denn es heißt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel