Meilah 10

Kapitel 10

א ה"נ לאו דוקא אמר רב אסי אם כן למה לי למיתני תרתי
1 ebenso ist es auch hierbeinicht genau zu nehmen. B. Asi sprach: Wozu braucht er esdemnach zweimal zu lehren!?
ב אלא לעולם דמעילה דוקא
2 Vielmehr ist es bei der Veruntreuung genau zu nehmen,
ג והא קמ"ל דפסול עושה שיריים
3 und dort lehrt er uns folgendes, daß nämlich auch der Untaugliche Zurückbleibendesmacht;
ד אע"ג דקיבל פסול וזרק וקיבל כשר וזרק לאו כלום היא מאי טעמא דשיריים נינהו
4 auch wenn ein Untauglicher [das Blut] aufgenommen und gesprengt hat, und darauf ein Tauglicher es aufnimmt und sprengt, ist dies nichts, weil es Zurückbleibendes ist. –
ה והא בעא מיניה ר"ל מר' יוחנן פסול מהו שיעשה שיריים
5 Aber Reš Laqiš fragte ja R. Joḥanan, ob ein Untauglicher Zurückbleibendes mache,
ו וא"ל אין לך דבר שיעשה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו הואיל ומרצין לפיגולן
6 und dieser erwiderte ihm, nichts anderes als [die Absicht], es außerhalb der Frist oder außerhalb des Ortes [zu essen], mache eszu Zurückbleibendem, weil diese es auch zur Verwerflichkeit geeignet macht;
ז מאי לאו בר מפסול לא אפילו פסול
7 doch wohl ein Untauglicher nicht!? – Nein, auch ein Untauglicher. –
ח והא אין לך קתני
8 Er sagte ja aber: nichts anderes!? –
ט ה"ק אין לך דבר שאינו מרצה בציבור ועושה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו אבל טמא דאיתיה בציבור משוי שיריים
9 Er meint es wie folgt: außer [der Absicht], es außerhalb der Frist oder außerhalb des Ortes [zu essen], gibt es nichts, was das Gemeindeopfer nicht wohlgefällig macht, wobei [das Blut aber] Zurückbleibendes ist. Ein Unreineraber, der für das Gemeindeopfer zulässig ist, macht es zu Zurückbleibendem,
י שאר פסולין דלא איתנון בציבור לא משוין שיריים
10 und andere Untaugliche, die für das Gemeindeopfer nicht zulässig sind, machen es nicht zu Zurückbleibendem. –
יא ת"ש הפיגול לעולם מועלין בו
11 Komm und höre: Beim Verwerflichen gibt es immer eine Veruntreuung.
יב לאו דלא זרק ושמע מינה היתר זריקה שנינו
12 Doch wohl, wenn man [das Blut] nicht gesprengt hat, somit ist hieraus zu entnehmen, daß unsere Mišna vom Erlaubtsein zum Sprengen spricht. –
יג לא זרקה
13 Nein, wenn man es gesprengt hat,
יד ומאי לעולם הא קא משמע לן כדרב גידל דאמר רב גידל אמר רב זריקת פיגול אינו מוציא מידי מעילה ואינו מביא לידי מעילה
14 und mit ‘immer’ lehrt er uns das, was R. Gidel gesagt hat. R. Gidel sagte nämlich im Namen Rabhs: Das Sprengen des Verwerflichen bringt es nicht aus der Veruntreuungsfähigkeit und bringt es nicht zur Veruntreuungsfähigkeit. –
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel