Meilah 12

Kapitel 12

א <big>מתני׳</big> בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים

1 BEIM FLEISCHE VOM HOCHHEILIGEN, DAS VOR DEM BLUTSPRENGEN HINAUSGEKOMMEN WAR, GIBT ES, WIE

ב ר' אליעזר אומר מועלין בו ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא

2 R. ELIE͑ZER SAGT, EINE VERUNTREUUNG UND MAN IST WEGEN DESSEN NICHT SCHULDIG WEGEN VERWERFLICHEM, UEBRIGGEBLIEBENEM UND UNREINEM.

ג ר"ע אומר אין מועלין בו וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא

3 R. A͑QIBA SAGT, ES GEBE DABEI KEINE VERUNTREUUNG UND MAN SEI DIESERHALB SCHULDIG WEGEN VERWERFLICHEM, ÜBRIGGEBLIEBENEM UND UNREINEM.

ד אמר ר"ע והרי המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות

4 R. A͑QIBA SPRACH: ENTHEBT ETWA NICHT, WENN JEMAND SEIN SÜNDOPFER ABGESONDERT HATTE UND ES ABHANDEN GEKOMMEN WAR, UND NACHDEM ER SEINERSTATT EIN ANDERES ABGESONDERT HAT, DAS ERSTE SICH WIEDER EINFINDET UND NUNMEHR BEIDE DASTEHEN,

ה לא כשם שדמה פוטר את בשרה כך הוא פוטר את בשר חברתה

5 DAS BLUT, WIE ES DAS FLEISCH DESSELBEN ENTHEBT, AUCH DAS FLEISCH DES ANDEREN?

ו אם פטר דמה את בשר חברתה מן המעילה דין הוא שיפטר את בשר עצמה

6 WENN NUN DAS BLUT DAS FLEISCH DES ANDEREN DER VERUNTREUUNG ENTHEBT, SO ENTHEBT ES DAS FLEISCH DESSELBEN ERST RECHT.

ז אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים

7 WENN DIE OPFERTEILE VON MINDERHEILIGEM VOR DEM BLUTSPRENGEN HINAUSGEKOMMEN SIND, SO GIBT ES BEI IHNEN, WIE

ח רבי אליעזר אומר אין מועלין בהן ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא רבי עקיבא אומר מועלין בהן וחייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא

8 R. ELIE͑ZER SAGT, KEINE VERUNTREUUNG UND MAN IST IHRETWEGEN NICHT SCHULDIG WEGEN VERWERFLICHEM, ÜBRIGGEBLIEBENEM UND UNREINEM. R. A͑QIBA SAGT, ES GEBE DABEI EINE VERUNTREUUNG UND MAN SEI IHRETWEGEN SCHULDIG WEGEN VERWERFLICHEM, ÜBRIGGEBLIEBENEM UND UNREINEM.

ט <big>גמ׳</big> והני תרתי למה לי

9 GEMARA. Wozu ist beidesnötig? –

י צריכי דאי איתמר בקדשי קדשים הוה אמינא בהא קא אמר ר' אליעזר מועלין בו משום דזריקה כתיקנה מפקא מידי מעילה שלא כתיקנה לא מפקא מידי מעילה

10 Dies ist nötig. Würde er es nur vom Hochheiligen gelehrt haben, so könnte man glauben, R. Elie͑zer sage nur hierbei, daß es dabei eine Veruntreuung gebe, weil das vorschriftsmäßige Sprengen es aus der Veruntreuung bringt und das unvorschriftsmäßige es nicht aus der Veruntreuung bringt,

יא אבל לאיתויי לידי מעילה מודי לר"ע דאפילו שלא כתיקנה מייתא לידי מעילה

11 hinsichtlich des Gelangens zur Veruntreuung aber pflichte er R. A͑qiba bei, daß es auch durch das unvorschriftsmäßige zur Veruntreuung gelange.

יב ואי איתמר גבי קדשים קלים הוה אמינא גבי קדשים קלים הוא דאמר ר"ע מועלין בהן דאפילו זריקה שלא כתיקנה מייתא לידי מעילה

12 Und würde er es nur vom Minderheiligen gelehrt haben, so könnte man glauben, nur vom Minderheiligen sage R. A͑qiba, daß es dabei eine Veruntreuung gebe, weil es auch durch das unvorschriftsmäßige Sprengen zur Veruntreuung gelangt,

יג אבל קדשי קדשים דלאפוקי הוא שלא כתיקנה לא מפקא מידי מעילה קמ"ל

13 beim Hochheiligen aber, wobei es sich um die Enthebung handelt, bringe das unvorschriftsmäßige es nicht aus der Veruntreuung, so lehrt er uns.

יד אתמר אמר ר' יוחנן כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתו אבל יוצא כולו לא אמר ר"ע

14 R. Joḥanan sagte: Das, was R. A͑qiba sagt, wenn es hinausgekommen ist, sei das Sprengen wirksam, gilt nur von dem Falle, wenn ein Teil hinausgekommen ist, nicht aber sagt es R. A͑qiba von dem Falle, wenn alles hinausgekommen ist.

טו א"ל רב אסי לרבי יוחנן כבר לימדוני חבירי שבגולה

15 R. Asi sprach zu R. Joḥanan: Bereits lehrten mich die Kollegen in der Diaspora,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel