Meilah 13

Kapitel 13

א מחשבין על האבוד ועל השרוף
1 die Absicht sei wirksam auch beim Abhandengekommenenund beim Verbrannten.
ב והא אבוד ושרוף לא איתינון בעולם ואפ"ה קתני מחשבין
2 Das Abhandengekommene und das Verbrannte sind ja nicht auf der Welt, dennoch lehrt er, die Absicht sei wirksam. –
ג ומי אמר רב אסי הכי הא בעא מיניה רב אסי מר' יוחנן חישב לנשפכין למחר מהו
3 Kann R. Asi dies denn gesagt haben, R. Asi fragte ja R. Joḥanan, wie es denn sei, wenn man beim fortzugießenden [Blute] beabsichtigt hat, es am folgenden Tagezu tun,
ד א"ל רבי זירא כבר שנית לנו אלל אלמא האי אלל כיון דלית ביה מששא לא קיבל טומאה
4 und R. Zera sprach zu ihm: du hast uns bereits vom Abfallgelehrt. Abfall ist also für die Unreinheit nicht empfänglich,
ה הני נשפכין נמי כיון דלאיבוד אזלי בהו מחשבה לא מהניא
5 weil er unwesentlich ist, ebenso ist beim fortzugießenden [Blute], da es der Vernichtung verfällt, die Absicht wirkungslos. –
ו אלא דקתני על האבוד ועל השרוף קשיא אמר רבא אימא על העומד לאיבוד ועל העומד לישרף
6 Dem widerspricht ja die Lehre vom Abhandengekommenen und vom Verbrannten!? Raba erwiderte: Lies: über das später Abhandengekommene und Verbrannte.
ז אמר רב פפא לא א"ר עקיבא זריקה מועלת ליוצא אלא שיצא בשר אבל דם אין זריקה מועלת ליוצא
7 R. Papa sagte: Das, was R. A͑qiba sagt, wenn es hinausgekommen ist, sei das Sprengen wirksam, gilt nur von dem Falle, wenn das Fleisch hinausgekommen ist, wenn aber das Blut, so ist das Sprengen, nachdem es hinausgekommen war, nicht wirksam.
ח תניא נמי הכי שחט בשתיקה ויצא דם אע"פ שחזר וזרקו לא עשה ולא כלום בקדשי קדשים מועלין בו בקדשים קלים אין מועלין בו
8 Desgleichen wird gelehrt: Wenn er schweigendgeschlachtet hat und das Blut hinausgekommen ist, so hat er, auch wenn er es später gesprengt hat, nichts ausgerichtet. Bei Hochheiligem gibt es dabei eine Veruntreuung und bei Minderheiligem gibt es dabei keine Veruntreuung.
ט א"ר עקיבא הא זה למה דומה
9 R. A͑<small>QIBA SAGTE</small>: (D<small>IES IST ZU VERGLEICHEN</small>).
י אמר ר' אלעזר כי א"ר עקיבא בבת אחת אבל בזה אחר זה לא אמר רבי עקיבא
10 R. Elea͑zar sagte: R. A͑qiba sagt es nur von dem Falle, wenn mit einem Male, nicht aber sagt es R. A͑qiba von dem Falle, wenn nacheinander.
יא תניא אמר רבי שמעון כשהלכתי לכפר פאני מצאני זקן אחד ואמר לי אומר היה ר' עקיבא זריקה מועלת ליוצא אמרתי לו הן וכשבאתי והרציתי דברים לפני חבירי שבגליל אמרו לי הלא פסול הוא היאך מרצה על הפסול
11 Es wird gelehrt: R. Šimo͑n sagte: Als ich nach Kephar Phagi ging, begegnete mir ein Greis und er sprach zu mir: Ist R. A͑qiba der Ansicht, daß, wenn es hinausgekommen ist, das Sprengen wirksam ist? Ich erwiderte ihm: Jawohl. Als ich nach Galiläa kam und dies den Kollegen unterbreitete, sprachen sie zu mir: Es ist ja untauglich, wie sollte [das Sprengen] das Untaugliche wohlgefällig machen!?
יב וכשיצאתי והרציתי דברים לפני ר"ע אמר לי בני אי אתה אומר כן והרי המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואח"כ נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות מועלין בשתיהן שחטן והרי דמן מונח בכוסות מועלין בשתיהן
12 Als ich hierauf fortging und dies R. A͑qiba unterbreitete, sprach er zu mir: Mein Sohn, bist du etwa nicht dieser Ansicht? Wenn jemand sein Sündopfer abgesondert hatte und es abhanden gekommen war, und, nachdem er seinerstatt ein anderes abgesondert hat, das erste sich wieder einfindet und nunmehr beide dastehen, gibt es ja eine Veruntreuung bei beiden;
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel