Meilah 22

Kapitel 22

א הרי תרומת הדשן שנעשה מצותו ויש בו מעילה

1 dies ist ja bei der Abhebung der Ascheder Fall: damit ist das Gebot ausgeübt worden, dennoch gibt es dabei eine Veruntreuung!? –

ב משום דהוה ליה תרומת הדשן ואיברי שעיר המשתלח שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

2 Von der Abhebung der Asche und den Gliedern des fortzuschickenden Bockeslehren zwei Schriftverse dasselbe, und wenn zwei Schriftverse dasselbe lehren, so ist von diesen nicht [auf anderes] zu folgern. –

ג הניחא למ"ד איברי שעיר המשתלח אין נהנין מהן אלא למאן דאמר נהנין מהן מאי איכא למימר

3 Allerdings nach demjenigen, welcher sagt, man dürfe von den Gliedern des fortzuschickenden Bockes nicht nutznießen, wie ist es aber nach demjenigen zu erklären, welcher sagt, man dürfe von diesen nutznießen!? –

ד משום דהוה ליה תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

4 Von der Abhebung der Asche und von den Priestergewändern lehren zwei Schriftverse dasselbe, und wenn zwei Schriftverse dasselbe lehren, so ist von diesen nicht [auf anderes] zu folgern. –

ה הניחא לרבנן דאמרי (ויקרא טז, כג) והניחם שם מלמד שהן טעונין גניזה שפיר

5 Allerdings nach den Rabbanan, welche erklären:er lege sie da nieder, dies lehre, daß sie verwahrt werden müssen,

ו אלא לרבי דוסא דאמר מותר להשתמש בהן כהן הדיוט מאי איכא למימר

6 wie ist es aber nach R. Dosa zu erklären, welcher sagt, ein gemeiner Priester dürfe sie benutzen!? –

ז משום דהוה תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין הבאין כאחד

7 Von der Abhebung der Asche und dem genickbrochenen Kalbelehren zwei Schriftverse dasselbe. –

ח הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר

8 Allerdings nach demjenigen, welcher sagt, es sei nicht zu folgern, wie ist es aber nach demjenigen zu erklären, welcher sagt, es sei wohl zu folgern!? –

ט תרי מיעוטי כתיבי כתיב התם (דברים כא, ו) הערופה

9 Es sind zwei Ausschließungen vorhanden; daheißt es: dem das Genick gebrochen wurde,

י וכתיב התם (ויקרא ו, ג) ושמו אצל המזבח הני אין מידי אחרינא לא

10 und dortheißt es: er tue sie neben den Altar; nur diese, andere aber nicht.

יא נסכים בתחילה מועלין בהן [וכו'] לימא מתני' דלא כר"א בר רבי צדוק

11 BEIM GUSSOPFER GIBT ES ANFANGS EINE VERUNTREUUNG &C. Es wäre anzunehmen, daß unsere Mišna nicht die Ansicht des R. Elea͑zar b. R. Çadoq vertritt,

יב דתניא ר"א בר רבי צדוק אומר לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש אחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין בו ומביאין יין קרוש שהוא דומה לעגולי דבילה ושורפין אותה בקדושה שנאמר (במדבר כח, ז) בקודש הסך נסך שכר לה' כשם שניסוכה בקדושה כך שריפתה בקדושה

12 denn es wird gelehrt: R. Elea͑zar b. R. Çadoq sagte: Zwischen der Rampe und dem Altar, an der Westseite der Rampe, war ein kleiner Schacht, und einmal in siebzig Jahren pflegten die Priesterjünglinge da hinabzusteigen, den gleich getrockneten Feigen geronnenen Wein heraufzuholen und ihn in Heiligkeit zu verbrennen, denn es heißt:in Heiligkeit ist das Rauschtrank-Gußopfer dem Herrn zu gießen; wie das Gießen in Heiligkeit, ebenso das Verbrennen in Heiligkeit. –

יג מאי משמע ואמר רבינא אתיא קודש קודש כתיב הכא בקודש וכתיב התם (שמות כט, לד) ושרפת את הנותר באש ולא יאכל כי קודש הם

13 Wieso geht dies hieraus hervor? Rabina erwiderte: Dies ist durch [das Wort] Heiligkeit zu folgern; hier heißt es in Heiligkeit und dortheißt es: du sollst das übrige im Feuer verbrennen, es darf nicht gegessen werden, denn es ist heilig;

יד מה נותר שריפתו בקדושה אף האי נמי בקדושה

14 wie das Verbrennen des Übriggebliebenen in Heiligkeit zu erfolgen hat, ebenso auch dies in Heiligkeit. –

טו אפילו תימא ר' אלעזר בר רבי צדוק דאי קלט

15 Du kannst auch sagen, die des R. Elea͑zar b. R. Çadoq, wenn man ihn nämlich aufgefangenhat.

טז איכא דאמרי לימא מתני' כר' אלעזר בר ר' צדוק דאי קלט

16 Manche lesen: Es wäre anzunehmen, daß unsere Mišna die Ansicht des R. Elea͑zar b. R. Çadoq vertritt. – Auch wenn man ihn aufgefangenhat,

יז אמרי לא ומדרבנן והא קרא קנסיב לה אסמכתא

17 sagen sie,. es gebe keine [Veruntreuung], wohl aber rabbanitisch. – Er beruft sich ja aber auf einen Schriftvers!? – Dies ist nur eine Anlehnung.

יח <big>מתני׳</big> דישון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין המקדיש דישון בתחלה מועלין בה תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין

18 BEI DER ENTASCHUNG DES INNEREN ALTARS UND DES LEUCHTERS DARF MAN DAVON NICHT NUTZNIESSEN, AUCH GIBT ES DABEI KEINE VERUNTREUUNG. WENN JEMAND DIE ENTASCHUNGGEWEIHT HAT, SO GIBT ES DABEI VORHER EINE VERUNTREUUNG. VON DEN TURTELTAUBEN, DIE DAS ALTER NOCH NICHT ERREICHT HABEN, UND DEN JUNGEN TAUBEN, DIE DAS ALTER ÜBERSCHRITTEN HABEN, DARF MAN NICHT NUTZNIESSEN, JEDOCH GIBT ES BEI IHNEN KEINE VERUNTREUUNG.

יט <big>גמ׳</big> בשלמ'

19 GEMARA. Erklärlich

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel