Meilah 27

Kapitel 27

א איתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה ר' יוחנן אמר אסורה ור"ל אמר מותרת

1 GEMARA. Es wurde gelehrt: Wenn ein Götze von selber zerbrochen ist, so ist er, wie R. Joḥanan sagt, verboten, und wie Reš Laqiš sagt, erlaubt.

ב רבי יוחנן אמר אסורה דלא בטלה עובד כוכבים ור"ל אמר מותרת מימר אמר היא גופה לא מצלה לדידי מצלה לי

2 R. Joḥanan sagt, er sei verboten, weil der Nichtjude ihn nicht entheiligthat, und Reš Laqiš sagt, er sei erlaubt, denn dieser denkt: er kann sich selbst nicht schützen, wie sollte er mich schützen.

ג איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן הקן שבראש האילן של הקדש אין נהנין ואין מועלין שבאשירה יתיז בקנה

3 Reš Laqiš wandle gegen R. Joḥanan ein: Von einem Neste am Wipfel eines Baumes des Heiligtums darf man nicht nutznießen, jedoch gibt es dabei keine Veruntreuung. Das auf einer Ašera darf man mit einer Stange herunterschlagen.

ד מאי לאו דאיתבר מגופה וקתני יתיז בקנה לא דאייתי עצים מעלמא

4 Doch wohl, wenn er von diesem selber abgebrochenhat, und er lehrt, daß man es mit einer Stange herunterschlagen darf!? – Nein, wenn er Holz von anderwärts geholt hat. –

ה אי הכי אמאי של הקדש אין נהנין ואין מועלין

5 Wieso darf man demnach, wenn von dem des Heiligtums, davon nicht nutznießen (und gibt es dabei keine Veruntreuung)!? –

ו אלא בגידולין הבאין לאחר מכאן וקסבר אין מועלין בגידולין

6 Vielmehr, dies gilt vom Zuwachs nach [der Heiligung], und er ist der Ansicht, beim Zuwachs gebe es keine Veruntreuung. –

ז הכי נמי מסתברא דאי ס"ד דאייתי מעלמא אמאי יתיז בקנה לשקליה משקל

7 Dies ist auch einleuchtend, denn wozu braucht man, wenn du sagen wolltest, wenn er es von anderwärts geholt hat, es mit der Stange herunter zu schlagen, man kann es jaherunternehmen!?

ח אמר רבי אבהו א"ר יוחנן לעולם דאייתי מעלמא ומאי יתיז יתיז אפרוחים

8 R. Abahu erwiderte im Namen R. Joḥanans: Talsächlich, wenn er es von anderwärts geholt hat, und unter herunterschlagen ist zu verstehen, die Jungen herunterschlagen.

ט אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה אפרוחים כאן וכאן מותרין ביצים כאן וכאן אסורין אמר רב אשי אם אפרוחים צריכין לאמן כביצים דמו

9 R. Ja͑qob sprach zu R. Jirmeja: Die Jungen sind von diesem und von jenemerlaubt, die Eier sind von diesem und Von jenem verboten. R. Aši sprach: Benötigen die Jungen noch der Mutter, so gleichen sie Eiern.

י <big>מתני׳</big> הגזברים שלקחו עצים מועלין בעצים ואין מועלין לא בשיפויי ולא בנבייה

10 WENN DIE SCHATZMEISTERHOLZ GEKAUFT HABEN, SO GIBT ES EINE VERUNTREUUNG BEIM HOLZE, NICHT ABER BEI DEN HOBELSPÄNEN UND NICHT BEIM LAUBE.

יא <big>גמ׳</big> אמר שמואל בונין בחול ואח"כ מקדישין

11 GEMARA. Šemuél sagte: Man bauteprofanund heiligte es nachher. –

יב מאי טעמא מאן דמתנדב מעות מקדש להו דאמר תיחול קדושת מעות אבנין

12 Aus welchem Grunde? – Wer Geld spendet, heiligtes. Daher spreche er: die Heiligkeit des Geldes werde auf das Bauwerk übertragen,

יג ויהיב להון לאומנין בשכרן

13 und er gebe es den Werkmeistern als Lohn.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel