Menachot 100

Kapitel 100

א אבל צבור יהא מביא שמביא חובה כיוצא בה ת"ל (שמות ל, ט) לא תעלו

1 wohl aber dürfe die Gemeinde es bringen, die solchesals Pflichtopfer bringt, so heißt es:ihr sollt nicht bringen.

ב יכול לא יעלו על מזבח הפנימי אבל יעלו על מזבח החיצון ת"ל (שמות לא, יא) את שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקודש ככל אשר צויתיך יעשו אין לך אלא מה שאמור בענין

2 Man könnte glauben, man dürfe es auf den inneren Altar nicht bringen, wohl aber auf den äußeren Altar, so heißt es:und das Salböl und das Räucherwerk von Spezereien für das Heiligtum; wie ich dir geboten habe, sollen sie tun; nur das, was im Abschnitte gesagt ist!?

ג אמר רב פפא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא ציבור על מזבח החיצון דלא אשכחן ולא מיבעיא יחיד על מזבח הפנימי דלא אשכחן אלא אפילו יחיד על מזבח החיצון דאשכחן בנשיאים הוראת שעה היתה:

3 R. Papa erwiderte: Dies ist selbstverständlich; selbstverständlich ist diesvon der Gemeinde auf dem äußeren Altar, da dies nicht vorkommt, und selbstverständlich ist dies von einem einzelnen auf dem inneren Altar, da dies nicht vorkommt, aber dies gilt auch von einem einzelnen auf dem äußeren Altar, obgleich wir dies bei den Stammesfürsten finden, denn bei diesen war es eine Bestimmung pro praesenti.

ד <big>מתני׳</big> חביתי כ"ג לא היו באין חצאין אלא מביא עשרון שלם וחוצהו מקריב מחצה בבקר ומחצה בין הערבים

4 DAS PFANNENOPFER DES HOCHPRIESTERSWURDE NICHT GETEILTGEBRACHT, VIELMEHR BRACHTE ER EIN GANZES I͑ARON UND TEILTE ES, DIE HÄLFTE BRACHTE ER MORGENS DAR UND DIE HÄLFTE ABENDS. WENN

ה כהן שמביא מחצה שחרית ומת ומינו כהן אחר תחתיו לא יביא חצי עשרון מביתו וחצי עשרונו של ראשון אלא מביא עשרון שלם (מחצה) וחוצהו מקריב מחצה ומחצה אבד נמצאו שני חצאין קריבין ושני חצאין אובדין:

5 DER PRIESTER MORGENS DIE HÄLFTE DARGEBRÄCHT HAT UND GESTORBEN IST, UND AN SEINER STELLE EIN ANDERER EINGESETZT WORDEN IST, SO DARF DIESER NICHT EIN HALBES I͑SARON VOM HAUSE ODER DAS HALBE I͑SARON SEINES VORGÄNGERS DARBRINGEN, VIELMEHR BRINGE ER EIN GANZES I͑SARON UND TEILE ES, DIE HÄLFTE BRINGE ER DAR UND DIE HÄLFTE GEHE VERLOREN; ES ERGIBT SICH, DASS ZWEI HÄLFTEN DARGEBRACHT WERDEN UND ZWEI HÄLFTEN VERLORELN GEHEN.

ו <big>גמ׳</big> ת"ר אילו נאמר מנחה מחצית הייתי אומר מביא חצי עשרון מביתו שחרית ומקריב חצי עשרון מביתו ערבית ומקריב

6 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Würde es geheißen haben: Speisopfer, die Hälfte, so würde man verstanden haben, er bringe morgens ein halbes I͑saron vom Hause und bringe es dar, und abends ein halbes I͑saron vom Hause und bringe es dar,

ז ת"ל (ויקרא ו, יג) מחציתה בבקר ומחציתה בערב מחצה משלם הוא מקריב הא כיצד מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה בבקר ומחצה בין הערבים

7 daher heißt es:seine Hälfte morgens und seine Hälfte abends, er bringe die Hälfte vom ganzen dar. Wie mache er es? Er hole ein ganzes I͑saron und teile es, die Hälfte bringe er morgens dar und die Hälfte abends.

ח נטמא מחצה של בין הערבים או שאבד יכול יביא חצי עשרון מביתו ערבית ויקריב ת"ל מחציתה בבקר ומחציתה בערב מחצה משלם הוא מביא

8 Man könnte glauben, wenn die Hälfte des Abends unrein geworden oder abhanden gekommen ist, bringe er abends ein halbes I͑saron vom Hause und bringe es dar, so heißt es: seine Hälfte morgens und seine Hälfte abends, er bringe die Hälfte vom ganzen dar.

ט הא כיצד מביא עשרון שלם [מביתו] וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד נמצאו שני חצאין קריבין ושני חצאין אובדין

9 Wie mache er es? Er hole ein ganzes I͑saron und teile es, die Hälfte bringe er dar und die Hälfte gehe verloren; es ergibt sich, daß zwei Hälften dargebracht werden und zwei Hälften verloren gehen.

י כ"ג שהקריב מחצה שחרית ומת ומינו אחר תחתיו יכול יביא חצי עשרון מביתו או חצי עשרונו של ראשון ת"ל ומחציתה בערב מחצה משלם הוא מביא ומקריב

10 Man könnte glauben, wenn der Hochpriester morgens die Hälfte dargebracht hat und gestorben ist, und an seiner Stelle ein anderer eingesetzt worden ist, bringe dieser ein halbes I͑saron vom Hause oder ein halbes I͑saron seines Vorgängers dar, so heißt es: und seine Hälfte abends, er bringe die Hälfte vom ganzen dar.

יא הא כיצד מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב ומחצה אבד נמצאו שני חצאין אובדין ושני חצאין קריבין:

11 Wie mache er es? Er hole ein ganzes I͑saron und teile es, [die Hälfte] bringe er dar und die Hälfte gehe verloren; es ergibt sich, daß zwei Hälften verloren gehen und zwei Hälften dargebracht werden.

יב תני תנא קמיה דר"נ מחצה ראשון ומחצה שני תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה

12 Ein Jünger rezitierte vor R. Naḥman: Man lasse die Hälfte des ersten und die Hälfte des anderen verderben, und sie kommen in den Verbrennungsraum.

יג א"ל ר"נ בשלמא ראשון איחזי להקרבה אלא שני למה ליה עיבור צורה מעיקרא לאיבוד קא אתי

13 Da sprach R. Naḥman zu ihm: Allerdings die des ersten, da sie zur Darbringung geeignetwar, wozu aber ist das Verderbenlassen bei der des anderen nötig, sie war ja von vornherein zur Vernichtung bestimmt!?

יד דאמר לך מני תנא דבי רבה בר אבוה הוא דאמר אפילו פיגול טעון עיבור צורה

14 Der dir dies gesagt hat, ist wohl ein Schüler der Schule des Rabba b. Abuha, welcher sagt, das Verderbenlassen sei sogar beim Verwerflichenerforderlich.

טו רב אשי אמר אפילו תימא רבנן כיון דבעידנא דפלגי בהו אי בעי האי מקריב ואי בעי האי מקריב מיחזא חזו:

15 R. Aši sagte: Du kannst auch sagen, nach den Rabbanan, denn da man bei der Teilung beliebig die eine oder die andere darbringen kann, so gelten beide als geeignet.

טז איתמר חביתי כהן גדול כיצד עושין אותן רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן אופה ואח"כ מטגנה רבי אסי א"ר חנינא מטגנה ואח"כ אופה

16 Es wurde gelehrt: Wie wurde das Pfannenopfer des Hochpriesters hergerichtet? R. Ḥija b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans, es wurde gebacken und nachher gebrägelt. R. Aši sagte im Namen R. Ḥaninas, es wurde gebrägelt und nachher gebacken.

יז א"ר חייא בר אבא כוותיה דידי מסתברא תופיני תאפינה נאה רבי אסי אמר כוותיה דידי מסתברא תופיני תאפינה נא

17 R. Ḥija b. Abba sagte: Meine Ansicht ist einleuchtend;tuphine, dies heißt teaphena naéh, [beim Backenschön]. R. Asi sagte: Meine Ansicht ist einleuchtend; tuphine, dies heißt teaphena na [beim Backen halbgar].

יח כתנאי (ויקרא ו, יד) תופיני תאפינה נא רבי אומר תאפינה נאה רבי יוסי אומר תאפינה רבה אית ליה נא ואית ליה נאה

18 So folgende Tannaím: Tuphine, dies heißt teaphena na [beim Backen halbgar]. Rabbi erklärte: Tuphine, teaphena naéh, [beim Backen schön]. R. Jose erklärte: Wiederholtbacken. Er hält von [der Auslegung] halbgar und von [der Auslegung] schön.

יט תנן התם חביתי כ"ג לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים ודוחות את השבת

19 Dort haben wir gelernt: Das Kneten, das Formen und das Backen des Pfannenopfers des Hochpriesters erfolgt innerhalbund es verdrängt den Šabbath.

כ מנא ה"מ אמר רב הונא תופיני תאפינה נאה ואי אפי לה מאתמול אינשפה לה מתקיף לה רב יוסף אימא דכביש ליה בירקא

20 Woher dies? R. Hona erwiderte: Tuphine, teaphena naéh [beim Backen schön], und wenn man es am vorangehenden Tage backt, verliert es das [frische] Aussehen. R. Joseph wandte ein: Man kann es ja in Kräuternverwahren!?

כא דבי ר' ישמעאל תנא תעשה ואפילו בשבת תעשה ואפילו בטומאה

21 In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt:Soll es hergerichtet werden, selbst am Šabbath, soll es hergerichtet werden, selbst in Unreinheit.

כב אביי אמר אמר קרא (ויקרא ו, יג) סלת מנחה תמיד

22 Abajje erwiderte: die Schrift sagt:Feinmehl als beständiges Speisopfer,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel