Menachot 117

Kapitel 117

א <big>מתני׳</big> יש טעונות שמן ולבונה שמן ולא לבונה לבונה ולא שמן לא לבונה ולא שמן

1 MANCHE BENÖTIGEN DES ÖLS UND DES WEIHRAUCHS, MANCHE DES ÖLS UND NICHT DES WEIHRAUCHS, MANCHE DES WEIHRAUCHS UND NICHT DES ÖLS, UND MANCHE WEDER DES WEIHRAUCHS NOCH DES ÖLS.

ב ואלו טעונות שמן ולבונה מנחת הסולת והמחבת והמרחשת והחלות והרקיקין

2 FOLGENDE BENÖTIGEN DES ÖLS UND DES WEIHRAUGHS: DAS SPEISOPFER AUS FEINMEHL, DAS PFANNENOPFER, DAS TIEGELOPFER, KUCHENUND FLADEN,

ג מנחת כהנים מנחת כהן משיח מנחת עובד כוכבים מנחת נשים מנחת העומר

3 DAS SPEISOPFER DER PRIESTER, DAS SPEISOPFER DES GESALBTEN PRIESTERS, DAS SPEISOPFER VON NICHTJUDEN, DAS SPEISOPFER VON FRAUENUND DAS SPEISOPFER DER SCHWINGEGARBE.

ד מנחת נסכים טעונה שמן ואין טעונה לבונה לחם הפנים טעון לבונה ואין טעון שמן

4 DAS SPEISOPFER DER GUSSOPFERBENÖTIGT DES ÖLS, NICHT ABER DES WEIHRAUCHS; DAS SCHAUBROT BENÖTIGT DES WEIHRAUCHS, NICHT ABER DES ÖLS;

ה שתי הלחם ומנחת חוטא ומנחת קנאות אין טעונין לא שמן ולא לבונה:

5 DIE ZWEI BROTE, DAS SÜND-SPEISOPFER UND DAS EIFERSUCHTS-SPEISOPFER BENÖTIGEN WEDER DES ÖLS NOCH DES WEIHRAUCHS.

ו <big>גמ׳</big> אמר רב פפא כל היכא דתנן עשר תנן לאפוקי מדרבי שמעון דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא קמ"ל דלא

6 GEMARA. R. Papa sagte: Von allem, was hier aufgezählt wird, werden zehn [Kuchendargebracht]. Dies schließt die Ansicht R. Šimo͑ns aus; dieser sagt, die Hälfte Kuchenund die Hälfte Fladen, so lehrt er uns, daß dem nicht so ist.

ז תנו רבנן (ויקרא ב, טו) ונתת עליה שמן ולא על לחם הפנים שמן

7 Die Rabbanan lehrten:und sollst Öl dazu geben, nicht aber Öl zum Schaubrote.

ח שיכול והלא דין הוא ומה מנחת נסכים שאינה טעונה לבונה טעונה שמן לחם הפנים שטעון לבונה אינו דין שטעון שמן ת"ל עליה עליה שמן ולא על לחם הפנים שמן

8 Man könnte nämlich einen Schluß folgern: Wenn das Speisopfer des Gußopfers, das des Weihrauchs nicht benötigt, des Öls benötigt, um wieviel mehr benötigt das Schaubrot, das des Weihrauchs benötigt, des Öls; daher heißt es dazu, dazu Öl, nicht aber Öl zum Schaubrote.

ט (ויקרא ב, טו) ושמת עליה לבונה עליה לבונה ולא על מנחת נסכים לבונה

9 Und Weihrauch darauf tun, darauf Weihrauch, nicht aber Weihrauch auf das Speisopfer des Gußopfers.

י שיכול והלא דין הוא ומה לחם הפנים שאינו טעון שמן טעון לבונה מנחת נסכים שטעונה שמן אינו דין שטעונה לבונה תלמוד לומר עליה עליה לבונה ולא על מנחת נסכים לבונה

10 Man könnte nämlich einen Schluß folgern: wenn das Schaubrot, das des Öls nicht benötigt, des Weihrauchs benötigt, um wieviel mehr benötigt das Speisopfer des Gußopfers, das des Öls benötigt, des Weihrauchs; daher heißt es darauf, darauf Weihrauch, nicht aber Weihrauch auf das Speisopfer des Gußopfers.

יא מנחה לרבות מנחת שמיני ללבונה היא להוציא שתי הלחם שלא יטענו לא שמן ולא לבונה

11 Ein Speisopfer, dies schließt das Speisopfer des achten [Tages]hinsichtlich des Weihrauchs ein.Ist es, dies schließt die zwei Brote aus, daß sie weder des Öls noch des Weihrauchs benötigen.

יב אמר מר עליה שמן ולא על לחם הפנים שמן אימא עליה שמן ולא על מנחת כהנים שמן

12 Der Meister sagte: Dazu Öl, nicht aber Öl zum Schaubrote. Vielleicht: dazu Öl, nicht aber Öl zum Speisopfer der Priester!? –

יג מסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי שכן עשרון כלי

13 Es ist einleuchtend, daß das Speisopfer der Priester einzuschließen ist, denn es gleicht jenemhinsichtlich des I͑sarons, des Gefäßes,

יד חוץ וצורה הגשה

14 [der Herrichtung] außerhalb, der Frische, des Heranbringensund des

טו ואישים

15 Altarfeuers. –

טז אדרבה לחם הפנים הוה ליה לרבויי שכן ציבורא חובה טמיא

16 Im Gegenteil, das Schaubrot ist ja einzuschließen, denn es gleicht jenem hinsichtlich der Gemeinde, der Pflicht, der Unreinheit,

יז דאכיל פיגולא בשבתא

17 des Essens der Verwerflichkeitund des Šabbaths!? –

יח מסתברא נפש

18 [Jenes einzuschließen] ist einleuchtender, denn es heißt:jemand.

יט אמר מר עליה לבונה ולא על מנחת נסכים לבונה אימא עליה לבונה ולא על מנחת כהנים לבונה

19 Der Meister sagte: Darauf Weihrauch, nicht aber Weihrauch auf das Speisopfer des Gußopfers. Vielleicht: darauf Weihrauch, nicht aber Weihrauch auf das Speisopfer der Priester!? –

כ מסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי שכן עשרון בלול בלוג

20 Es ist einleuchtend, daß das Speisopfer der Priester einzuschließen ist, denn es gleicht jenem hinsichtlich des I͑sarons, des Umrührens, des Logs,

כא מוגש בגלל עצם

21 des Heranbringens und der Selbständigkeit. –

כב אדרבה מנחת נסכים הוה ליה לרבויי שכן ציבורא

22 Im Gegenteil, das Speisopfer des Gußopfers ist ja einzuschließen, denn es gleicht jenem hinsichtlich der Gemeinde,

כג חובה ואיטמי בשבתא

23 der Pflicht, der Unreinheit und des Šabbaths!? –

כד מסתברא נפש:

24 [Jenes einzuschließen] ist einleuchtender, denn es heißt jemand.

כה מנחה לרבות מנחת שמיני ללבונה ואימא להוציא האי מאי אי אמרת בשלמא לרבות שפיר

25 «Ein Speisopfer, dies schließt das Speisopfer des achten [Tages] hinsichtlich des Weihrauchs ein.» Vielleicht ist es ausschließend!? – Was soll dies; erklärlich ist es, wenn du einschließend sagst,

כו אלא אי אמרת להוציא למה לי שעה מדורות לא ילפינן:

26 wenn du aber ausschließend sagst, ist diesja nicht nötig, da man hinsichtlich eines Gesetzes pro praesentinicht von einem Gesetz für die Dauer folgern kann.

כז היא להוציא שתי הלחם שלא יטענו לא שמן ולא לבונה ואימא להוציא מנחת כהנים מסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי שכן עשרון

27 «Ist es, dies schließt die zwei Brote aus, daß sie weder des Öls noch des Weihrauchs benötigen.» Vielleicht schließt es das Speisopfer der Priester aus!? – Es ist einleuchtend, daß das Speisopfer der Priester einzuschließen ist, denn es gleicht jenem hinsichtlich des I͑sarons,

כח כלי מצה ועצם הגשה ואישים

28 des Gefäßes, des Ungesäuerten, der Selbständigkeit, des Heranbringens und des Altarfeuers. –

כט אדרבה

29 Im Gegenteil,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel