Menachot 125

Kapitel 125

א <big>מתני׳</big> האומר הרי עלי במחבת לא יביא במרחשת במרחשת לא יביא במחבת מה בין מחבת למרחשת מרחשת יש לה כיסוי מחבת אין לה כיסוי דברי ר' יוסי הגלילי ר' חנינא בן גמליאל אומר מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין (רכין) מחבת צפה ומעשיה קשין:

1 SAGTE JEMAND, ER VERPFLICHTE SICH [ZU EINEM OPFER] IN EINER PFANNE, SO DARF ER NICHT EINES IN EINEM TIEGEL BRINGEN; IN EINEM TIEGEL, SO DARF ER NICHT EINES IN EINER PFANNE BRINGEN. WELCHEN UNTERSCHIED GIBT ES ZWISCHEN PFANNE UND TIEGEL? EIN TIEGEL HAT EINEN DECKEL, EINE PFANNE HAT KEINEN DECKEL – SO R. JOSE DER GALILÄER. R. ḤANINA B. GAMLIÉL SAGTE: EIN TIEGEL IST TIEF UND DAS [BACK]WERK WEICH, EINE PFANNE IST FLACH UND DAS [BACK]WERK FEST.

ב <big>גמ׳</big> מאי טעמא דרבי יוסי אילימא מרחשת דאתיא ארחושי הלב כדכתיב (תהלים מה, ב) רחש לבי דבר טוב ומחבת דאתיא אמחבואי הפה כדאמרי אינשי מנבח נבוחי

2 GEMARA. Was ist der Grund R. Joses, wollte man sagen, [das Tiegelopfer heiße] marḥešeth, weil es wegen des Sinnens des Herzensdargebracht wird, wie es heißt:mein Herz sinnt [raḥaš] gute Worte, und [das Pfannenopfer heiße] mahbath, weil es wegen des Lärmens des Mundesdargebracht wird, wie die Leute zu sagen pflegen: er lärmt [manbaḥ],

ג אימא איפכא מחבת דאתיא אמחבואי הלב דכתיב (בראשית לא, כז) למה נחבאת לברוח מרחשת דאתיא ארחושי כדאמרי אינשי הוה מרחשן שיפתותיה אלא גמרא גמירי לה:

3 so kann ja auch entgegengesetzt [ausgelegt werden]: maḥbath, weil es wegen des Verborgenen des Herzens dargebracht wird, wie es heißt:warum bist du heimlich [naḥbetha] geflohen, und marḥešeth, weil es wegen der Bewegungen [der Lippen] dargebracht wird, wie die Leute zu sagen pflegen: seine Lippen bewegen sich [reḥaš]. – Vielmehr, dies war ihm überliefert.

ד רבי חנינא בן גמליאל אומר כו': מרחשת עמוקה דכתיב (ויקרא ז, ט) וכל נעשה במרחשת מחבת צפה דכתיב (ויקרא ז, ט) על מחבת

4 R. ḤANINA B. GAMLIÉL SAGTE &C. Der Tiegel ist tief, denn es heißt: jedes, das im Tiegel zubereitet wird; die Pfanne ist flach, denn es heißt: oder auf der Pfanne.

ה תנו רבנן בית שמאי אומרים האומר הרי עלי מרחשת יהא מונח עד שיבא אליהו

5 Die Rabbanan lehrten: Die Schule Šammajs sagte: Sagte jemand, er verpflichte sich zu einer Pfanne, so bleibe es liegen, bis Elijahu kommt.

ו מספקא להו אי על שום כלי נקראו או על שום מעשיהן

6 Dieser ist es zweifelhaft, ob [das Opfer] so nach dem Gefäße oder nach der Zubereitung benanntwird.

ז ובית הלל אומרים כלי היה במקדש ומרחשת שמה ודומה כמין כלבוס עמוק וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים וכמין בלוטי היוונים

7 Die Schule Hillels sagte: Im Tempel gab es ein Gefäß, das Tiegel hieß und einem tiefen Schmortiegel glich; der darin befindliche Teig glichden krethischen Äpfeln und den griechischen Eicheln.

ח ואומר וכל נעשה במרחשת ועל מחבת אלמא על שום הכלים נקראו ולא על שום מעשיהם:

8 Ferner heißt es: jedes, das im Tiegel zubereitet wird oder auf der Pfanne, demnach werden sie nach den Gefäßen und nicht nach der Zubereitung benannt.

ט <big>מתני׳</big> הרי עלי בתנור לא יביא מאפה כופח ולא מאפה רעפים ומאפה יורות הערביים ר' יהודה אומר רצה מביא מאפה כופח

9 WER SICH ZU [EINEM OPFER] IM OFEN [GEBACKEN] VERPFLICHTET HAT, DARF NICHT AUF DEM HERDE, AUF ZIEGELN ODER IN ARABISCHEN KESSELN GEBACKENES BRINGEN. R. JEHUDA SAGT, WENN ER WILL, BRINGE ER AUF DEM HERDE GEBACKENES.

י הרי עלי מנחת מאפה לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין רבי שמעון מתיר מפני שהוא קרבן אחד:

10 WER SICH ZU EINEM GEBÄCK-SPEISOPFER VERPFLICHTET HAT, DARF NICHT DIE HÄLFTE KUCHEN UND DIE HÄLFTE FLADEN BRINGEN. R. ŠIMO͑N ERLAUBT DIES, WEIL SIE EINOPFER SIND.

יא <big>גמ׳</big> תנו רבנן מאפה תנור ולא מאפה כופח ולא מאפה רעפים ולא מאפה יורות הערביים

11 GEMARA. Die Rabbanan lehrten:Im Ofen Gebackenes, nicht aber auf dem Herde Gebackenes noch auf Ziegeln Gebackenes noch in arabischen Kesseln Gebackenes.

יב ר' יהודה אומר תנור תנור שני פעמים להכשיר מאפה כופח רבי שמעון אומר תנור תנור שני פעמים אחד שתהא אפייתן בתנור ואחד שיהא הקדישן בתנור

12 R. Jehuda sagte: [Es heißt] zweimal Ofen, daß nämlich auch auf dem Herde Gebackenes tauglich sei. R. Šimo͑n sagte: [Es heißt] zweimal Ofen, einmal, daß sie im Ofen gebacken sein müssen, und einmal, daß sie durch den Ofen geheiligt werden. –

יג ומי אית ליה לר' שמעון האי סברא והתנן ר' שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פאגי

13 Ist R. Šimo͑n denn dieser Ansicht, wir haben ja gelernt: R. Šimo͑n sagte: Es ist eine bekannte Regel, daß die zwei Brote und die Schaubrote sowohl im Tempelhofe als auch in Beth Phagetauglich sind!?

יד אמר רבא אימא שיהא הקדישן לשום תנור:

14 Raba erwiderte: Lies: daß sie auf den Namen des Ofens geheiligt werden.

טו הרי עלי מנחת מאפה לא יביא מחצה [וכו']: תנו רבנן (ויקרא ב, ד) וכי תקריב כשתקריב לעשות דבר רשות

15 WER SICH ZU EINEM GEBÄCK-SPEISOPFER VERPFLICHTET, DARF NICHT DIE HÄLFTE &C. Die Rabbanan lehrten:Wenn du darbringst, wenn du etwas freiwillig darbringen willst.

טז קרבן מנחה אמר רבי יהודה מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין תלמוד לומר (ויקרא ב, א) קרבן מנחה קרבן אחד אמרתי לך ולא שנים ושלשה קרבנות

16 Ein Speisopfer. R. Jehuda sagte: Woher, daß, wenn jemand sagt, er verpflichte sich zu einem Gebäck-Speisopfer, er nicht die Hälfte Kuchen und die Hälfte Fladen bringen darf? Es heißt ein Speisopfer, ich habe es dir nur von einem Speisopfer gesagt, nicht aber von zwei oder drei Speisopfern.

יז אמר לו רבי שמעון

17 R. Šimo͑n sprach zu ihm:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel