Menachot 126

Kapitel 126

א וכי נאמר קרבן קרבן שני פעמים והלא לא נאמר אלא קרבן אחד ונאמר בו חלות ורקיקין

1 Heißt es denn zweimalOpfer, es heißt ja nur einmal Opfer!? Bei diesem wird von Kuchen und Fladengesprochen,

ב מעתה רצה להביא חלות מביא רקיקין מביא מחצה חלות ומחצה רקיקין מביא ובוללן וקומץ משניהם ואם קמץ ועלה בידו מאחד על שניהם יצא

2 somit darf man nach Belieben nur Kuchen, nur Fladen oder die Hälfte Kuchen und die Hälfte Fladen bringen. Man mische sie durcheinander und hebe den Haufen von beidem zusammen ab; ist er ihm aber von den einen für beides in die Hand gekommen, so hat man der Pflicht genügt.

ג רבי יוסי ב"ר יהודה אומר מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין תלמוד לומר (ויקרא ז, ט) וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אותה לו תהיה וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה

3 R. Jose b. R. Jehuda sagte: Woher, daß, wenn jemand sagt, er verpflichte sich zu einem Gebäck-Speisopfer, er nicht die Hälfte Kuchen und die Hälfte Fladen bringen darf? Es heißt:und jedes Speisopfer, das im Ofen gebacken wird, und jedes, das im Tiegel oder auf der Pfanne zubereitet wird, soll dem Priester, der es darbringt, gehören; und jedes mit Öl gemengte oder trockene Speisopfer soll allen Söhnen Ahrons gehören.

ד מה וכל האמור למטה שני מינין חלוקין אף וכל האמור למעלה שני מינין חלוקין

4 Wie untendas jedes sich auf zwei besondere Artenbezieht, ebenso bezieht sich auch obendas jedes auf zwei besondere Arten –

ה ורבי יהודה שפיר קאמר ר' שמעון אמר לך כיון דכתיב בשמן בשמן כמאן דכתיב קרבן קרבן דמי

5 Und R. Jehuda, R. Šimo͑n erwiderte ihm ja treffend!? – Er kann dir erwidern: da es zweimal mit Öl heißt, so ist es ebenso, als würde es zweimal Opfer heißen. –

ו ורבי שמעון אי לא כתיב בשמן בשמן הוה אמינא דווקא מחצה חלות ומחצה רקיקין אבל חלות לחודייהו ורקיקין לחודייהו אימא לא קא משמע לן

6 Und R. Šimo͑n!? – Hieße es nicht zweimal mit Öl, so könnte man glauben, durchaus die Hälfte Kuchen und die Hälfte Fladen, nicht aber Kuchen allein oder Fladen allein, so lehrt er uns. –

ז רבי יוסי בר' יהודה היינו אבוה איכא בינייהו דאי עבד:

7 R. Jose b. R. Jehuda lehrt ja dasselbe, was sein Vater!? – Ein Unterschied besteht zwischen ihnen in dem Falle, wenn es bereits erfolgt ist.

ח <big>הדרן עלך כל המנחות</big>

ט מתני׳ <big>רבי</big> ישמעאל אומר עומר היה בא בשבת משלש סאין ובחול מחמש וחכמים אומרים אחד שבת ואחד חול משלש היה בא

9 R. JIŠMA͑ÉL SAGT, DIE SCHWINGEGARBE WURDE AM ŠABBATH AUS DREI SEÁ UND ALLTAGS AUS FÜNF DARGEBRACHT; DIE WEISEN SAGEN, SIE WERDE SOWOHL AM ŠABBATH ALS AUCH ALLTAGS AUS DREI DARGEBRACHT.

י רבי חנינא סגן הכהנים אומר בשבת היה נקצר ביחיד ובמגל אחד ובקופה אחת ובחול בשלשה בשלש קופות ושלש מגלות וחכמים אומרים אחד שבת ואחד חול בשלשה בשלש קופות ובשלש מגלות:

10 R. ḤANINA DER PRIESTERVORSTEHER SAGT, AM ŠABBATH WURDE SIE VON EINEM GEMÄHT, MIT EINER SICHEL UND IN EINEN KORB [GESAMMELT], ALLTAGS VON DREIEN, IN DREI KÖRBE UND MIT DREI SICHELN; DIE WEISEN SAGEN, SOWOHL AM ŠABBATH ALS AUCH ALLTAGS VON DREIEN, IN DREI KÖRBE UND MIT DREI SICHELN.

יא <big>גמ׳</big> בשלמא רבנן קא סברי עשרון מובחר בשלשה סאין אתי ולא שנא בחול ולא שנא בשבת

11 GEMARA. Allerdings sind die Rabbanan der Ansicht, ein allerbestes I͑saron sei aus drei Sea͑ zu gewinnen, somit besteht kein Unterschied zwischen Alltag und Šabbath,

יב אלא רבי ישמעאל מאי קסבר אי קסבר עשרון מובחר לא אתי אלא מחמש אפילו בשבת נמי אי משלש אתי אפילו בחול נמי

12 welcher Ansicht aber ist R. Jišma͑él: ist er der Ansicht, ein allerbestes I͑saron sei nur aus fünf zu gewinnen, so sollte dies auch am Šabbath gelten, und ist er der Ansicht, es sei auch aus drei zu gewinnen, so sollte dies auch alltags gelten!?

יג אמר רבא קסבר ר' ישמעאל עשרון מובחר בלא טירחא אתי מחמש בטירחא אתי משלש בחול מייתינן מחמש דהכי שביחא מילתא בשבת מוטב שירבה במלאכה אחת בהרקדה ואל ירבה במלאכות הרבה

13 Raba erwiderte: R. Jišma͑él ist der Ansicht, ein allerbestes I͑saron sei ohne Mühe aus fünf und mit Mühe aus drei zu gewinnen; alltags bringe man es daher aus drei, da es so besser ist, am Šabbath aber dehne man lieber eine Arbeit aus, das Sieben, als viele Arbeiten.

יד אמר רבה ר' ישמעאל ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אמרו דבר אחד דתניא ארבעה עשר שחל להיות בשבת מפשיט את הפסח עד החזה דברי רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה וחכמים אומרים עד שיפשיט את כולו

14 Rabba sagte: R. Jišma͑él und R. Jišma͑él, Sohn des R. Joḥanan b. Beroqa, lehren das gleiche. Es wird nämlich gelehrt: Fällt der vierzehnte [Nisan] auf einen Šabbath, so enthäute man das Pesaḥopfer bis zur Brust – so R. Jišma͑él, Sohn des R. Joḥanan b. Beroqa; die Weisen sagen, man enthäute es vollständig.

טו מי לא אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה התם כל היכא דאפשר לא טרחינן הכא נמי כיון דאפשר לא טרחינן

15 R. Jišma͑él, Sohn des R. Joḥanan b. Beroqa, ist der Ansicht, soweit möglich, sei die Arbeit zu unterlassen, ebenso ist auch hierbei, da dies möglich ist, die Arbeit zu unterlassen. –

טז ממאי דלמא עד כאן לא קאמר ר' ישמעאל הכא אלא דליכא בזיון קדשים אבל התם דאיכא בזיון קדשים

16 Wieso dies, vielleicht ist R. Jišma͑él dieser Ansicht nur hierbei, wokeine Mißachtung des Geheiligten erfolgt, in jenem Falle aber, wo eine Mißachtung des Geheiligtenerfolgt,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel