Menachot 134

Kapitel 134

א אי הכי אפילו חלה נמי אפשר דאפי לה פחות מחמשת רבעים קמח ועוד
1 Demnach sollte dies auch bei der Teighebe berücksichtigt werden!? – Man kann in Quantitäten von weniger als fünf Viertel[log] und darüberbacken. –
ב תרומה נמי אפשר דעביד לה כדר' אושעיא דאמר רבי אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר אי נמי דעייל לה דרך גגות ודרך קרפיפות
2 Auch bei der Hebe kann man ja nach R. Oša͑ja [eine List]anwenden!? R. Oša͑ja sagte nämlich: Man kann mit seinem Getreide eine List anwenden, indem man es mit der Spreueinbringt, damit sein Vieh davon fresse, ohne zum Zehnten verpflichtet zu sein, oder es über Dächer und Gehegeeinbringt. –
ג התם בפרהסיא זילא ביה מילתא הכא בצינעא לא זילא ביה מילתא:
3 Dies erfolgt öffentlich, und man schämt sichdessen, jenesaber erfolgt nicht öffentlich und man schämt sich dessen nicht.
ד <big><strong>מתני׳</strong></big> בא לו לעשרון נתן עליו שמנו ולבונתו יצק ובלל הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים
4 <b>D</b><small>ANN GELANGTE ER ZUM</small> I͑<small>SARON</small> [M<small>EHL</small>], <small>TAT DAZU DAS</small> Ö<small>L UND DEN</small> W<small>EIHRAUCH, GOSS</small><small>NACH, RÜHRTE UM, SCHWANG ES, BRACHTE ES HERAN, HOB DEN</small> H<small>AUFEN AB UND RÄUCHERTE IHN AUF; DAS</small> Z<small>URÜCKBLEIBENDE WURDE VON DEN</small> P<small>RIESTERN GEGESSEN</small>.
ה משקרב העומר יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח קלי שלא ברצון חכמים דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין:
5 S<small>OBALD DIE</small> S<small>CHWINGEGARBE DARGEBRACHT WAR, GINGEN SIE HINAUS UND FANDEN DIE</small> S<small>TRASSEN VON</small> J<small>ERUŠALEM VOLL</small> M<small>EHL UND</small> R<small>OSTKÖRNER; DIES</small><small>GESCHAH OHNE</small> B<small>ILLIGUNG DER</small> W<small>EISEN – SO</small> R. M<small>EÍR</small>; R. J<small>EHUDA SAGT, ES GESCHAH MIT</small> B<small>ILLIGUNG DER</small> W<small>EISEN</small>.
ו <big><strong>גמ׳</strong></big> ולא גזר רבי יהודה דלמא אתי למיכל מיניה
6 GEMARA. Berücksichtigt denn R. Jehuda nicht, man könnteveranlaßt werden, davon zu essen,
ז ורמינהו ר' יהודה אומר בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור וחכמים אומרים לא בדק כו'
7 ich will auf einen Widerspruch hinweisen: R. Jehuda sagt, man untersuche am Abend zum vierzehnten[Nisan], am vierzehnten morgens und zur Zeit der Fortschaffung; die Weisen sagen, hat man nicht untersucht &amp;c.!?
ח אמר רבה שאני חדש
8 Rabba erwiderte: Anders verhält es sich beim neuen [Getreide];
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel