Menachot 139

Kapitel 139

א דאמדינהו ועשרינהו ושתלינהו והוסיפה להו

1 Wenn man sieschätzungsweise verzehntet und wiederum gepflanzt hat, und sie zugenommen haben.

ב אם תמצא לומר לא אזלינן בתר עיקר ותוספת בעי עשורי עיקר מאי אמר ליה אביי מאי שנא מכל חיטי ושערי דעלמא

2 Und wie verhält es sich, wenn du entscheidest, man richte sich nicht nach dem Stamme und der Zehnt sei von der Zunahme zu entrichten, mit dem Stamme selbst? Abbajje sprach zu ihm: Womit sind diese anders als Weizen und Gersteallgemein!?

ג אמר ליה דבר שזרעו כלה לא מיבעיא לי אלא כי קמיבעיא לי דבר שאין זרעו כלה מאי

3 Jener erwiderte: Wird die Aussaat zerstört, so ist es mir nicht fraglich, fraglich ist es mir nur, wenn die Aussaat nicht zerstörtwird. –

ד תפשוט ליה מהא דאמר רבי יצחק אמר ר' יוחנן ליטרא בצל שתיקנו וזרעו מתעשר לפי כולו

4 Dies ist aus einer Lehre R. Jiçḥaqs im Namen R. Joḥanans zu entscheiden: Hat man eine Litra Zwiebeln zubereitetund gepflanzt, so ist alles zu verzehnten. – Bei diesen ist dies die gewöhnliche Art des Säens,

ה התם היינו זריעתו הכא לאו היינו זריעתו

5 in jenem Falle ist dies nicht die gewöhnliche Art des Säens.

ו אמר ליה ר' חנינא בר מניומי לאביי עציץ שאינו נקוב מהו אי לא נקוב הא לא נקוב

6 R. Ḥanina b. Minjomi sprach zu Abajje: Wie verhält es sichmit einem undurchlochten Pflanzentopfe? – Ist er nicht durchlocht, so ist er ja nichtdurchlocht!?

ז דלמא חזר ונקבו קא אמרת

7 Du meinst vielleicht, wenn man ihn nachher durchlochthat.

ח הכא חדא זריעה היא איחבורי הוא דקא מיחברא ועולה התם שתי זריעות נינהו

8 Hierbei ist das Säen einmal erfolgt, somit werden sie verbunden, in jenem Falleaber ist das Säen zweimal erfolgt.

ט בעי ר' אבהו שבולת שמרחה בכרי ושתלה וקרא עליה שם במחובר מהו כיון דמרחה טבלא לה כי קרא עליה שם קדשה לה או דלמא כיון דשתלה פקע ליה טבלא מינה

9 R. Abahu fragte: Wie ist es, wenn man eine Ähre im Haufen geworfeltund wiederum gepflanzt, und am Boden haftend eine Benennung getroffenhat; ist sie, da sie durch das Worfeln zehntpflichtig geworden war, durch die Benennung heilig, oder ist von dieser durch die Pflanzung die Zehntpflichtigkeit geschwunden?

י אמרי ליה רבנן לאביי אם כן מצינו תרומה במחובר לקרקע ותנן לא מצינו תרומה במחובר לקרקע

10 Die Jünger sprachen zu Abajje: Demnachwürde das Gesetz von der Hebe beim am Boden Haftenden vorkommen, während wir gelernt haben, beim am Boden Haftenden komme das Gesetz von der Hebe nicht vor!?

יא אמר ליה כי תניא ההיא לענין איחיובי מיתה וחומש דאי תליש ואכיל תלוש הוא ואי גחין ואכיל בטלה דעתו אצל כל אדם

11 Dieser erwiderte: Dies wird hinsichtlich der Todesstrafeund des Fünftelsgelehrt; wenn man siepflückt und ißt, so ist dies Gepflücktes, und wenn man sich bückt und ißt, so ist dieses Tun gegenüber dem aller anderen Menschen bedeutungslos. –

יב ומאי שנא מדכתב אפינקסא דאילפא ביצי נבלת העוף הטהור מקצתן בחוץ ומקצתן בפנים מבפנים מטמאין בגדים אבית הבליעה מבחוץ אין מטמאין בגדים אבית הבליעה

12 Wodurch unterscheidet sich dies von der folgenden Lehre aus dem Schreibhefte des Ilpha: Eier aus dem Aase eines reinen Vogels, die sich zum Teil außen und zum Teil innenbefinden, machen von innenim Schlundedie Kleider unrein, und von außenim Schlunde die Kleider nicht unrein. –

יג תלוש עבידי אינשי דאכלי הכי במחובר לא עבידי אינשי דאכלי

13 Was nicht am Boden haftet, pflegt man so zu essen, was aber am Boden haftet, pflegt man nicht so zu essen.

יד אמר רב טביומי בר קיסנא אמר שמואל הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב אסור אמר אביי בשלמא אי אשמעינן לוקה מכת מרדות מדרבנן שפיר אלא אסור מאי קמ"ל

14 R. Ṭabjomi b. Qisana sagte im Namen Šemuéls: Wenn man Mischfrucht in einem undurchlochten Pflanzentopfe säet, so ist diese verboten. Abajje sprach: Erklärlich wäre es, wenn er uns gelehrt hätte, darauf sei rabbanitisch die Widersetzlichkeitsgeißelunggesetzt, wenn er aber sagt, sie sei verboten, so lehrt er uns damit,

טו דמדרבנן הויא זריעה תנינא תרם משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום:

15 daß dies rabbanitisch als Säen gelte, und wir haben ja bereits gelernt, wenn man die Hebe von [Getreide] aus einem undurchlochten Pflanzentopfe für solches aus einem durchlochten entrichtet hat, sei die Hebe gültig, jedoch müsse man sie wiederum entrichten!?

טז <big>מתני׳</big> החיטין והשעורין והכוסמין והשיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר אם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא העומר הבא:

16 WEIZEN, GERSTE, DINKEL, HAFERUND ROGGEN SIND ZUR TEIGHEBE PFLICHTIG, SIE WERDEN MIT EINANDER VEREINIGT, SIE SIND HEURIG VOR DEM PESAḤFESTE VERBOTEN UND SIE DÜRFEN VOR DER SCHWINGEGARBE NICHT GEMÄHT WERDEN. HABEN SIE VOR DER SCHWINGEGARBE GEWURZELT, SO MACHT DIE SCHWINGEGARBE SIE ERLAUBT, WENN ABER NICHT, SO SIND SIE BIS ZUR [DARBRINGUNG DER] NÄCHSTEN SCHWINGEGARBE VERBOTEN.

יז <big>גמ׳</big> תנא כוסמין מין חיטים שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין

17 GEMARA. Es wird gelehrt: Dinkel ist eine Art Weizen, Hafer und Roggen sind eine Art Gerste. Dinkel

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel