Menachot 140

Kapitel 140

א גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבולי תעלא הני אין אורז ודוחן לא

1 ist Gulba, Roggen ist Disara, Hafer ist Fuchsgras. Nur diese, nicht aberReis und Hirse,

ב מנא הני מילי אמר ריש לקיש אתיא לחם לחם ממצה כתיב הכא (במדבר טו, יט) והיה באכלכם מלחם הארץ וכתיב התם (דברים טז, ג) לחם עוני

2 woher dies? Reš Laqiš erwiderte: Dies ist aus [dem Worte] Brot zu entnehmen, das auch beim Ungesäuerten gebraucht wird; hier heißt es:wenn ihr vom Brote des Landes esset, und dortheißt es: Armenbrot. –

ג והתם גופה מנלן אמר ריש לקיש וכן תנא דבי ר' ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא (דברים טז, ג) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון:

3 Woher dies dort? Reš Laqiš erklärte, und ebenso wurde es in der Schule R. Jišma͑éls gelehrt, und ebenso wurde es in der Schule des R. Elie͑zer b. Ja͑qob gelehrt: Die Schrift sagt:du sollst dazu nichts Gesäuertes essen, sieben Tage sollst du dazu Ungesäuertes essen, Armenbrot; mit Dingen, die sauern, entledigt man sich seiner Pflichtam Pesaḥfeste, ausgenommen sind diese, die nicht sauern, sondern verwesen.

ד ומצטרפין זה עם זה: תנא התבואה והקמחים והבציקות מצטרפין זה עם זה למאי הלכתא

4 SIE WERDEN MIT EINANDER VEREINIGT. Es wird gelehrt: Getreide, Mehl und Teig werden mit einander vereinigt. – In welcher Hinsicht?

ה אמר רב כהנא לענין חדש רב יוסף אמר לענין חמץ בפסח רב פפא אמר לענין מעשר שני דאי אכיל ליה חוץ לחומה לקי

5 R. Kahana erklärte: Hinsichtlich des Heurigen. R. Joseph erklärte: Hinsichtlich des Gesäuertenam Pesaḥfeste. R. Papa erklärte: Hinsichtlich des zweiten Zehnten; wer davon außerhalb der Mauergegessen hat, ist zu geißeln.

ו רבא אמר לענין טומאת אוכלין והא קמ"ל דתבואה וקמחין דומיא דבצקות מה התם אוכלא בעיניה אף הכא נמי אוכלא בעיניה

6 Raba erklärte: Hinsichtlich der Verunreinigungsfähigkeiton Speisen, und zwar lehrt er uns, daß das Getreide und das Mehl dem Teige gleichen müssen; wie dieser aus nur Eßbarem besteht, ebenso auch jene, wenn sie ausnur Eßbarem bestehen.

ז והתניא חטה בין קלופה בין שאינה קלופה מצטרפת שעורה קלופה מצטרפת שאינה קלופה אין מצטרפת

7 Es wird auch gelehrt: Der Weizen wird ob geschält oder ungeschält vereinigt, die Gerste wird nur geschält vereinigt, nicht aber ungeschält. –

ח איני והא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע אשר יזרע כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן

8 Dem ist ja aber nicht so, in der Schule R. Jišma͑éls wurde ja gelehrt:Auf irgend welchen Samen, der gesät wird, wieman ihn zum Säen hinausbringt, Weizen mit der Schale, Gerste mit der Schale und Linsen mit der Schale!? –

ט לא קשיא הא בלחות הא ביבשות:

9 Dies ist kein Einwand; eines gilt von feuchtenund eines von trockenen.

י ואסורין בחדש מלפני הפסח: מנא הני מילי אמר ריש לקיש אתיא לחם לחם ממצה:

10 SIE SIND HEURIG VOR DEM PESAḤFESTE VERBOTEN. Woher dies? Reš Laqiš erwiderte: Dies ist durch [das Wort] Brotvom Ungesäuerten zu folgern.

יא ולקצור לפני העומר: מנא הני מילי אמר רבי יוחנן אתיא ראשית ראשית מחלה

11 UND DÜRFEN VOR DER SCHWINGEGARBE NICHT GEMÄHT WERDEN. Woher dies? R. Joḥanan erwiderte: Dies ist durch [das Wort] erste zu folgern, das auch bei der Teighebegebraucht wird. –

יב מאי קודם לעומר ר' יונה אמר קודם קצירת העומר רבי יוסי בר זבדא אמר קודם הבאת העומר

12 Was heißt vor der Schwingegarbe? R. Jona erklärte: Vor dem Mähender Schwingegarbe. R. Jose b. Zabda erklärte: Vor der Darbringung der Schwingegarbe. –

יג תנן אסורין בחדש לפני פסח ולקצור לפני העומר בשלמא למאן דאמר קודם הבאת העומר היינו דלא קא עריב להו ותני להו

13 Wir haben gelernt; Sie sind heurig vor dem Pesaḥfeste verboten und sie dürfen vor der Schwingegarbe nicht gemäht werden. Einleuchtend ist es nach demjenigen, der vor der Darbringung der Schwingegarbe erklärt, daß er es nicht zusammenlehrt,

יד אלא למ"ד קודם קצירת העומר ליערבינהו וליתנינהו אסורין בחדש ולקצור לפני הפסח

14 nach demjenigen aber, der vor dem Mähen der Schwingegarbe erklärt, sollte er es zusammen lehren: sie sind vor dem Pesaḥfeste heurig und zu mähenverboten!? –

טו אלא אי איתמר אסיפא איתמר אם השרישו קודם לעומר העומר מתירן מאי קודם לעומר רבי יונה אמר קודם הבאת העומר רבי יוסי בר זבדא אומר קודם קצירת העומר

15 Vielmehr, ist dies gelehrt worden, so wird es sich auf den Schlußsatz beziehen: Haben sie vor der Schwingegarbe gewurzelt, so macht die Schwingegarbe sie erlaubt. Was heißt vor der Schwingegarbe? R. Jona erklärte: Vor der Darbringung der Schwingegarbe. R. Jose b. Zabda erklärte: Vor dem Mähen der Schwingegarbe.

טז אמר ליה רבי אלעזר

16 R. Elea͑zar sprach zu seinem Altersgenossen

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel