Menachot 141

Kapitel 141

א לרבי יאשיה דדריה לא תיתב אכרעיך עד דמפרשת ליה להא מתניתין מנין לעומר שמתיר בהשרשה

1 R. Jošija: Du setzt dich nichthin, bis du mir folgendes erklärt hast. Woher, daß die Schwingegarbe beim Wurzelnerlaubt mache? –

ב מנלן דכתיב (ויקרא ב, יד) אביב לאו מכלל דאיכא דלאו אביב

2 Woher, es heißt:reife Frucht, demnach gibt es, was keine reife Frucht ist. –

ג דלאו אביב ולעולם דעייל שליש

3 Vielleicht keine reife Frucht, jedoch ein Drittel der Reifeerreicht!?

ד אלא אמר שמואל (דברים טז, ט) מהחל חרמש לאו מכלל דאיכא דלאו בר חרמש דלאו בר חרמש ולעולם שחת

4 Vielmehr, erklärte Šemuél:Wenn die Sichel beginnt, demnach gibt es, woran die Sichel noch nicht gelegt wird. – Vielleicht, woran die Sichel noch nicht gelegt wird, jedoch als Viehfutter brauchbar!?

ה אמר רבי יצחק קמה לאו מכלל דלאו בר קמה דלאו בר קמה ולעולם אגם

5 R. Jiçḥaq erwiderte:das stehende Getreide, wahrscheinlich gibt es, was nicht stehendes Getreide ist. – Vielleicht kein stehendes Getreide, jedoch Gras!?

ו אלא אמר רבא (שמות כג, טז) אשר תזרע משעת זריעה אמר ליה רב פפא לרבא אי הכי אע"ג דלא השריש נמי אמר ליה סודני (שמות כג, טז) בשדה כתיב:

6 Vielmehr, erklärte Raba: Das du säest, von der Zeit des Säens. R. Papa sprach zu Raba: Demnach sollte dies auch von dem Falle gelten, wenn es noch nicht gewurzelt hat!? Dieser erwiderte: Metbrauer, es heißt:imFelde.

ז <big>מתני׳</big> קוצרין בית השלחין שבעמקים אבל לא גודשין אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים וגודשין שלא ברצון חכמים ולא מיחו בידם קוצר לשחת מאכיל לבהמה א"ר יהודה אימתי בזמן שמתחיל עד שלא הביא שליש רבי שמעון אומר יקצור ויאכיל אף משהביא שליש

7 MAN DARF AUF KÜNSTLICH BEWÄSSERTEN FELDERN IN TÄLERNMÄHEN, NICHT ABER AUFSCHOBERN. DIE LEUTE VON JERIḤO MÄHTEN MIT BILLIGUNG DER WEISEN UND SCHOBERTEN OHNE BILLIGUNG DER WEISEN AUF; SIE WEHRTEN ES IHNEN ABER NICHT. MAN DARF [GETREIDE] ALS FUTTERGRAS MÄHEN UND SEINEM VIEH ZU FRESSEN GEBEN. R. JEHUDA SAGT, NUR DANN, WENN MAN BEGONNEN HAT, ALS ES EIN DRITTEL DER REIFE NOCH NICHT ERREICHT HATTE; R. ŠIMO͑N SAGT, MAN DÜRFE DIES, AUCH NACHDEM ES EIN DRITTEL DER REIFE ERREICHT HAT.

ח וקוצרין מפני נטיעות מפני בית האבל מפני ביטול בית המדרש לא יעשה אותן כריכות אבל מניחין צבתים

8 FERNER DARF MAN MÄHEN WEGEN DER JUNGEN SETZLINGE, WEGEN DER TRAUERFEIER, UND WEGEN DER STÖRUNG DER LEHRVORTRÄGE; JEDOCH BINDE MAN ESNICHT ZU BÜNDELN, SONDERN LEGE ES IN HAUFEN.

ט מצות העומר לבא מן הקמה לא מצא יביא מן העמרים מצותו לבא מן הלח לא מצא יביא יבש מצותו לקצור בלילה נקצר ביום כשר ודוחה את השבת:

9 ES IST GEBOT, DIE SCHWINGEGARBE VOM STEHENDEN GETREIDE ZU BRINGEN; FINDET MAN KEINES, SO BRINGE MAN SIE VON GARBEN; ES IST GEBOT, SIE VON FEUCHTEM ZU BRINGEN, FINDET MAN KEINES, SO BRINGE MAN SIE VON TROCKENEM; ES IST GEBOT, SIE NACHTS ZU MÄHEN, HAT MAN SIE AM TAGE GEMÄHT, SO IST SIE TAUGLICH; SIE VERDRÄNGT DEN ŠABBATH.

י <big>גמ׳</big> תניא ר' בנימין אומר כתוב אחד אומר (ויקרא כג, י) וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר וכתיב (ויקרא כג, י) ראשית קצירכם אל הכהן

10 GEMARA. Es wird gelehrt: R. Binjamin sagte: Ein Schriftvers lautet und seine Ernte mähet, so sollt ihr eine Garbe bringen, und ein anderer lautet:das erste eurer Ernte zum Priester;

יא הא כיצד ממקום שאתה מביא אי אתה קוצר ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר

11 wie ist dies zu erklären? An einer Stelle, aus der du bringst, darfst du nicht mähen, an einer Stelle, aus der du nicht bringst, darfst du mähen. –

יב אימא ממין שאתה מביא אי אתה קוצר ממין שאי אתה מביא אתה קוצר ההוא לא מצית אמרת מדרבי יוחנן:

12 Vielleicht: von der Art, von der du bringst, darfst du nicht mähen, von der Art, von der du nicht bringst, darfst du mähen!? – Dies kannst du nicht sagen, wegen der Erklärung R. Joḥanans.

יג אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים וגודשין שלא ברצון חכמים [וכו']: מאן שמעת ליה דאמר מיחו ולא מיחו רבי יהודה

13 DIE LEUTE VON JERIḤO MÄHTEN MIT BILLIGUNG DER WEISEN UND SCHOBERTEN OHNE BILLIGUNG DER WEISEN &C. Der Autor, nach dem sie es verwehrt. beziehungsweise nicht verwehrt haben, ist ja R. Jehuda,

יד וסבר ר' יהודה קצירה דאנשי יריחו ברצון חכמים הואי והא תניא ששה דברים עשו אנשי יריחו שלשה ברצון חכמים ושלשה שלא ברצון חכמים

14 und R. Jehuda ist ja nicht der Ansicht, das Mähen der Leute von Jeriḥo sei mit Billigung der Weisen erfolgt!? Es wird nämlich gelehrt: Sechs Dinge taten die Leute von Jeriḥo, drei mit Billigung der Weisen und drei ohne Billigung der Weisen.

טו ואלו שברצון חכמים מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין לפני העומר ברצון חכמים ואלו שלא ברצון חכמים גודשין לפני העומר ומתירין גמזיות של הקדש של חרוב ושל שקמה ופורצין פרצות בגנותיהן ובפרדסותיהן להאכיל נשר לעניים בשני בצורת בשבתות ובימים טובים דברי ר' מאיר

15 Folgende mit Billigung der Weisen: sie pfropften Dattelpalmen den ganzen Tag, sie leierten das Šemaherunter und sie mähten vor der Schwingegarbe; dies erfolgte mit Billigung der Weisen. Folgende ohne Billigung der Weisen: sie schoberten [das Getreide] vor der Schwingegarbe, sie erlaubten Triebe von Johannisbrotbäumenund Sykomoren des Heiligtums, und sie brachen Lücken in ihre Gemüse- und Obstgärten, damit die Armen in den Jahren der Dürre an Šabbathen und Festen die abgefallenen Früchte essenkönnen – so R. Meír.

טז אמר לו רבי יהודה אם ברצון חכמים הן עושין יהו כל אדם עושין כן אלא אלו ואלו שלא ברצון חכמים ועל שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם

16 R. Jehuda sprach zu ihm: Wenn sie dies mit Billigung der Weisen getan haben, so sollte auch jeder andere dies tun dürfen!? Vielmehr, diese und jene ohne Billigung der Weisen, nur hatten sie ihnen drei verwehrt und drei nicht verwehrt.

יז ואלו שלא מיחו בידם מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין וגודשין לפני העומר ואלו שמיחו בידם

17 Folgende verwehrten sie ihnen nicht: sie pfropften den ganzen Tag Dattelpalmen, sie leierten das Šema͑ herunter und sie mähten und schoberten vor der Schwingegarbe. Folgende aber verwehrten sie ihnen:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel