Menachot 14

Kapitel 14

א ואילו מגביה את השולחן לא קתני

1 Vom Hochheben des Tischesaber lehrt er nichts. –

ב לאו אמרת התם סדר עבודות נקט ה"נ סדר עבודות נקט

2 Dort erklärtest du ja, daß er nur die Reihenfolge der Dienstverrichtungen lehre, ebenso lehrt er auch hierbei nur die Reihenfolge der Dienstverrichtungen!? –

ג מי דמי התם לא נחית למניינא דכהנים הכא נחית למניינא דכהנים אם איתא ליתני מגביה אלא שמע מינה קומצין מכלי שעל גבי קרקע ש"מ

3 Es ist ja nicht gleich; dort wird die Anzahl der Priester nicht angegeben, hierbei aber wird die Anzahl der Priester angegeben. Wenn demnun so wäre, so sollte er doch auch das Hochheben lehren; vielmehr ist hieraus zu entnehmen, daß man den Haufen aus einem auf der Erde befindlichen Gefäße abhebe. Schließe hieraus.

ד אמר רבא פשיטא לי קומץ מכלי שעל גבי קרקע שכן מצינו בסילוק בזיכין מקדשין מנחה בכלי שעל גבי קרקע שכן מצינו בסידור בזיכין

4 Raba sagte: Es ist mir entschieden, daß man den Haufen aus einem auf der Erde befindlichen Gefäße abheben dürfe, denn wir finden dies bei der Fortnahme der Schalen, und daß man das Speisopfer mit einem auf der Erde befindlichen Gefäße heiligen dürfe, denn wir finden dies beim Anrichtender Schalen.

ה בעי רבא קידוש קומץ מאי ממנחה ילפינן לה או מדם ילפינן לה הדר פשטה מדם ילפינן לה

5 Aber folgendes fragte Raba: Wie verhält es sich beim Heiligen des Haufens: vergleiche man ihn mit dem Speisopfer oder vergleiche man ihn mit dem Blute? Später entschied er es: man vergleiche ihn mit dem Blute. –

ו ומי אמר רבא הכי והא אתמר קומץ שחלקו בשני כלים רב נחמן אמר אינו קדוש ורבא אמר קדוש ואם איתא לילף מדם הדר ביה רבא מההיא

6 Kann Raba dies denn gesagt haben, es wurde ja gelehrt, der Haufe sei, wenn man ihn in zwei Gefäße geteilt hat, wie R. Naḥman sagt, nicht heilig, und wie Raba sagt, heilig. Wenn dem nun sowäre, so sollte er ihn doch mit dem Blutevergleichen!? – Raba ist von dieser Lehre zurückgetreten, –

ז ודם מנלן דלא קדוש לחצאין דתני רב תחליפא בן שאול קידש פחות מכדי הזאה בכלי זה ופחות מכדי הזאה בכלי זה לא קידש

7 Woher, daß das Blut geteilt nicht heilig ist? – R. Taḥlipha b. Šaúl lehrte, wenn man ein zur Besprengung nicht ausreichendes Quantumin einem Gefäße und ein zur Besprengung nicht ausreichendes Quantum in einem anderen Gefäße geheiligt hat, sei die Heiligung ungültig.

ח ואיבעיא להו בדם מאי הלכתא היא ומהלכתא לא ילפינן

8 Hierzu wurde gefragt, wie es sich beim Bluteverhalte; ist dieseine überlieferte Halakha, und von einer überlieferten Halakha ist nichts zu entnehmen,

ט או דלמא התם מאי טעמא דכתיב (במדבר יט, יח) וטבל במים הכא נמי הכתיב (ויקרא ד, ו) וטבל בדם

9 oder aber erfolgt dies da, weil es heißt:er tauche in dasWasser, und auch hierbei heißt es:er tauche &c. in dasBlut

י ואיתמר א"ר זריקא אמר רבי אלעזר אף בדם לא קידש אמר רבא תניא נמי הכי (בפני כהן מניח) וטבל ולא מספיג

10 Dies wurde aus folgender Lehre entschieden: R. Zeriqa sagte im Namen R. Elea͑zars, auch beim Blute sei die Heiligung ungültig. Und hierzu sagte Raba: Demgemäß wird auch gelehrt: Tauchen, nicht aber wischen;

יא בדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרו מן הדם מן הדם שבענין

11 in das Blut, das Blut muß von vornherein das zum Eintauchen erforderliche Quantum haben; vom Blute, von dem im Abschnitte gesprochen wird.

יב ואיצטריך למכתב וטבל ואיצטריך למכתב בדם דאי כתב רחמנא וטבל הוה אמינא אע"ג דלא קיבל שיעור טבילות (דהיינו הזאה ז' פעמים) מעיקרו כתב רחמנא בדם

12 Und [die Worte] tauchen und Blut sind beide nötig. Würde der Allbarmherzige nur tauchen geschrieben haben, so könnte man glauben, auch wenn man von vornherein das zum Eintauchen erforderliche Quantum für die sieben Sprengungen nicht aufgenommenhat, daher heißt es in das Blut.

יג ואי כתב רחמנא בדם הוה אמינא אפילו מספיג כתב רחמנא וטבל

13 Und würde der Allbarmherzige nur in das Blut geschrieben haben, so könnte man glauben, auch wischen, daher heißt es tauchen. –

יד מן הדם שבענין למעוטי מאי אמר רבא למעוטי שירים שבאצבע מסייע ליה לר"א דאמר שירים שבאצבע פסולין

14 «Vom Blute, von dem im Abschnitte gesprochen wird.» Was schließt dies aus? Raba erwiderte: Dies schließt den am Finger zurückbleibenden Rest aus. Dies ist eine Stütze für R. Elie͑zer, denn R. Elie͑zer sagte, der am Finger zurückbleibende Rest sei untauglich.

טו א"ל רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידך אמר רב עמרם תניא היה מזה ונתזה הזאה מידו אם עד שלא הזה טעון כיבוס משהזה אין טעון כיבוס

15 Rabin, Sohn des R. Adas, sprach zu Raba: Deine Schüler erzählen, daß R. A͑mram [einen Einwand]aus folgender Lehre erhob: Wenn er beim Sprengen ist und vor der Besprengung etwas von seiner Hand verspritzt, so ist das Waschenerforderlich, wenn aber nach der Besprengung, so ist das Waschen nicht erforderlich.

טז מאי לאו עד שלא גמר הזאתו ומשגמר הזאתו ש"מ דשירים שבאצבע כשרים

16 Dies ist wahrscheinlich zu verstehen: vor der Beendigung der Besprengungen, beziehungsweise nach der Beendigung der Besprengungen. Somit ist hieraus zu entnehmen, daß der am Finger zurückbleibende Rest tauglichist. –

יז לא עד שלא יצתה מידו הזאה טעון כיבוס ומשיצאה הזאה מידו ונתזה ממה שנשאר אין טעון כיבוס

17 Nein, wenn bevor die Besprengung aus seiner Hand gekommen ist, so ist das Waschen erforderlich, und wenn nachdem die Besprengung aus seiner Hand gekommen ist etwas vom zurückbleibenden [Blute]verspritzt, so ist das Waschen nicht erforderlich.

יח איתיביה אביי גמר מלהזות מקנח ידו בגופה של פרה גמר אין לא גמר לא

18 Abajje wandte gegen ihn ein: War ermit der Besprengung fertig, so wischte er die Hand am Körper der Kuh ab. Nur nachdem er fertig war, früher abernicht!?

יט א"ל גמר מקנח ידו לא גמר מקנח אצבעו

19 Jener erwiderte: War er fertig, so wischte er die Hand ab, war er nichtfertig, so wischte er nur den Finger ab. –

כ בשלמא גמר מקנח ידו בגופה של פרה דכתיב (במדבר יט, ה) ושרף את הפרה לעיניו אלא לא גמר מקנח אצבעו במאי מקנח (דאי אמרת בגופה של פרה איבעי ליה למיתני מקנח ידו ואצבעו בגופה של פרה מדלא קתני הכי ש"מ דלא בעי קינוח)

20 Allerdings konnte er, wenn er fertig war, die Hand am Körper der Kuh abwischen, denn es heißt:man verbrenne die Kuhvor seinen Augen, woran aber wischte er den Finger ab, als er noch nicht fertig war!? (Wenn man nämlich sagen wollte, am Körper der Kuh, so sollte er doch lehren: wischte er die Hand und den Finger am Körper der Kuhab; da er dies aber nicht lehrt, so ist zu schließen, daß ein Abwischen nicht erforderlich war.)

כא אמר אביי בשפת מזרק כדכתיב (עזרא א, י) כפורי זהב וגו'

21 Abajje erwiderte: Am Rande des Sprengbeckens, wie es heißt:goldene Becken &c.

כב ומי אמר רבי אלעזר הכי והא איתמר חביתי כהן גדול רבי יוחנן אמר אינה קדושה לחצאין רבי אלעזר אמר מתוך שקרבה לחצאין קדושה לחצאין

22 Kann R. Elea͑zar diesdenn gesagt haben, es wurde ja gelehrt: Das Pfannenopfer des Hochpriestersist, wie R. Joḥanan sagt, geteiltnicht heilig; R. Elea͑zar sagt, da es geteilt dargebrachtwird, sei es auch geteilt heilig.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel