Menachot 152

Kapitel 152

א דאמר כי האי תנא דתניא כל המנחות שריבה במדת חלתן או שמיעט במדת חלתן כשרות חוץ מלחם הפנים וחביתי כהן גדול ויש אומרים אף לחמי תודה ונזירות

1 Er ist der Ansicht des Autors der folgenden Lehre: Hat man die Kuchen der Speisopfer zu groß oder zu klein gemacht, so sind sie tauglich, ausgenommen das Schaubrot und das Pfannenopfer des Hochpriesters; manche sagen, auch die Brote des Dankopfers und des Naziropfers.

ב אמר רב הונא מנחת מאפה שאפה חלה אחת יצא מאי טעמא (מצות) מצת כתיב

2 R. Hona sagte: Hat man das gebackene Speisopfer aus einem Kuchen hergerichtet, so hat man seiner Pflicht genügt. – Aus welchem Grunde? Es heißt dasUngesäuerte.

ג מתקיף לה רב פפא טעמא דכתיב מצת הא כתיב מצות לא והא גבי לחמי תודה דכתיב מצות ואמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל לחמי תודה שאפאן ארבע חלות יצא ההיא פליגא:

3 R. Papa wandte ein: Also nur deshalb, weil es das Ungesäuerte heißt, nicht aber wenn es die Ungesäuerten hieße; bei den Broten des Dankopfers heißt es jadie Ungesäuerten, dennoch sagte R. Ṭobi b. Qisana im Namen Šemuéls, wenn man die Brote des Dankopfers aus vier Kuchenbestehend hergerichtet hat, habe man seiner Pflicht genügt!? – Er streitet dagegen.

ד <big>מתני׳</big> העומר היה בא עשרון משלש סאין שתי הלחם שתי עשרונים משלש סאין לחם הפנים עשרים וארבע עשרונים מעשרים וארבע סאין:

4 DIE SCHWINGEGARBE BESTEHT AUS EINEM I͑SARON [MEHL] VON DREI SEÁ [GETREIDE]; DIE ZWEI BROTE AUS ZWEI I͑SARON VON DREI SEÁ; DAS SCHAUBROT AUS VIERUNDZWANZIG ISARON VON VIERUNDZWANZIG Seá.

ה <big>גמ׳</big> מאי טעמא כיון דמחדש אתי ומשעורין אתי עשרון מובחר לא אתי אלא משלש סאין

5 GEMARA. Aus welchem Grunde? – Da es aus neuem [Getreide]und Gerste kommt, so ist ein vorzügliches I͑saron nur aus drei Seá zu erzielen.

ו שתי הלחם שתי עשרונות משלש סאין כיון דמחיטין אתיין אף על גב דמחדש אתיין שתי עשרונות אתו משלש סאין

6 DIE ZWEI BROTE AUS ZWEI I͑SARON VON DREI SEÁ. Da sie aus Weizen kommen, so sind, obgleich aus neuem [Getreide], zwei I͑saron aus drei Seá zu erzielen.

ז לחם הפנים עשרים וארבעה עשרונות מעשרים וארבעה סאין מאי טעמא כיון דמחיטין אתו ומישן אתו עשרון מובחר אתי מסאה

7 DAS SCHAUBROT AUS VIERUNDZWANZIG I͑SARON VON VIERUNDZWANZIG SEÁ. Aus welchem Grunde? – Da es aus Weizen und altem [Getreide] kommt, so ist ein vorzügliches I͑saron aus einem Seá zu erzielen.

ח תנו רבנן כל המנחות שריבה במדת עשרונן או שמיעט במדת עשרון פסולות ריבה במדת סאין שלהן או שמיעט במדת סאין שלהן כשרות:

8 Die Rabbanan lehrten: Hat man bei all diesen Speisopfern das I͑saron zu voll oder zu knapp gemessen, so sind sie untauglich; hat man die Seá zu voll oder zu knapp gemessen, so sind sie tauglich.

ט <big>מתני׳</big> העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה שתי הלחם בשתים עשרה ולחם הפנים באחת עשרה רבי שמעון אומר לא היה להן קצבה אלא סולת מנופה כל צרכה היה מביא שנאמר (ויקרא כד, ה) ולקחת סולת ואפית אותה עד שתהא מנופה כל צרכה:

9 DIE SCHWINGEGARBEWURDE DURCH DREIZEHN SIEBE GEBEUTELT, DIE ZWEI BROTE DURCH ZWÖLF UND DAS SCHAUBROT DURCH ELF. R. ŠIMO͑N SAGT, HIERFÜR GAB ES KEINE FESTSETZUNG, VIELMEHR WURDE GENÜGEND GEBEUTELTES FEINMEHL VERWANDT, DENN ES HEISST:nimm Feinmehl und backe es, ES SOLL GENÜGEND GEBEUTELT SEIN.

י <big>גמ׳</big> תנו רבנן בדקה בגסה בדקה בגסה ר' שמעון בן אלעזר אומר שלש עשרה נפות היו במקדש זו למעלה מזו וזו למעלה מזו עליונה קולטת סובין תחתונה קולטת סולת:

10 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Durch ein feinesund ein grobes, ein feines und ein grobes. R. Šimo͑n b. Elea͑zar sagte: Dreizehn Siebe waren im Tempel, eines über dem anderen und das andere über dem folgenden, das obere nahm die Kleie auf und das untere nahm das Feinmehl auf.

יא רבי שמעון אומר לא היה להן קצבה: תנו רבנן סולת ואפית אותה מלמד. שנקחת סולת

11 R. ŠIMO͑N SAGT, HIERFÜR GAB ES KEINE FESTSETZUNG. Die Rabbanan lehrten: Feinmehl und backe es, dies lehrt, daß Feinmehl zu holensei. Woher, daß auch Weizen? Es heißt: nimm.

יב ומנין שאפילו חיטין תלמוד לומר ולקחת מכל מקום יכול אף בשאר מנחות כן תלמוד לומר אותה מפני החיסחון

12 Man könnte glauben, dies gelte auch von anderen Speisopfern, so heißt es es. Dies aus Schonung. – Was heißt aus Schonung?

יג (אמר רבי אלעזר) מאי מפני החיסחון אמר רבי אלעזר התורה חסה על ממונן של ישראל היכא רמיזא דכתיב (במדבר כ, ח) והשקית את העדה ואת בעירם:

13 R. Elea͑zar erwiderte: Die Tora schonte das Geld Jisraéls. – Wo ist dies angedeutet? – Es heißt:laß die Gemeinde und ihr Vieh trinken.

יד <big>הדרן עלך פרק אלו מנחות נקמצות </big>

טו מתני׳ <big>התודה</big> היתה באה חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות שתי איפות האיפה שלש סאין עשרים עשרון עשרה לחמץ ועשרה למצה

15 DAS DANKOPFER BESTAND AUS FÜNF JERUŠALEMISCHEN SEÁ [MEHL], DAS SIND SECHS DER WÜSTE, GLEICH ZWEI EPHA, DIE EPHA ZU DREI SEÁ, GLEICH ZWANZIG I͑SARON, ZEHN FÜR DAS GESÄUERTE UND ZEHN FÜR DAS UNGESÄUERTE.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel