Menachot 158

Kapitel 158

א ור' אלעזר ברבי שמעון סבר לה כוותיה דאבוה דאמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי

1 und zwar ist R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n der Ansicht seines Vaters, welcher sagt, was zum Sprengen dasteht, gelte als gesprengt.

ב אמר מר אם יש זבח אחר יקרבו עמו והא אמר רב חסדא שמן שהפרישו לשום מנחה זה פסול לשום מנחה אחרת אמר רבי ינאי לב בית דין מתנה עליהם אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהו לזבח אחר

2 Der Meister sagte: So werde es, wenn ein anderes Schlachtopfer da ist, mit diesem dargebracht. R. Ḥisda sagte ja aber, wenn man Öl für ein Speisopfer reserviert hat, sei es für ein anderes Speisopfer untauglich!? R. Jannaj erwiderte: Hierüber besteht eine Bestimmung des Gerichtes: wird es verwandt, so ist es recht, wenn aber nicht, so sei es für ein anderes Opfer. –

ג אי הכי שמן נמי שמן גופה דמנחה הוא

3 Demnach sollte dies auch vom Öl gelten!? – Das Öl ist ein Bestandteil des Speisopfers selbst. –

ד וליתנו עליהן דניפקו לחולין גזירה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול

4 Sollte doch eine Bestimmung getroffen werden, daß esprofan werde!? – Es ist zu berücksichtigen, man könntesagen, man dürfe es aus dem Dienstgefäßeheraus profanieren. –

ה השתא נמי גזירה שמא יאמרו נסכים שהפרישן לשום זבח זה כשרין לשום זבח אחר

5 Auch jetztist ja zu berücksichtigen, man könnte sagen, das Gußopfer, das für ein Schlachtopfer bestimmt worden ist, sei für ein anderes Schlachtopfer tauglich!? –

ו התני מתתיה בן יהודה כגון שהיה זבח זבוח באותה שעה

6 Matathja b. Jehuda lehrte ja, wenn das Schlachtopferdann geschlachtetvorliegt. –

ז אבל אין זבח זבוח באותה שעה מאי נפסל בלינה אדתני סיפא אם לאו יפסלו בלינה ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים שהיתה זבח זבוח באותה שעה אבל אין זבח זבוח באותה שעה לא

7 Weshalb lehrt er, wenn es demnach durch das Übernachten untauglich wird, falls dann das Schlachtopfer nicht geschlachtet vorliegt, im Schlußsatze: wenn aber nicht, lasse man es durch das Übernachten untauglich werden, sollte er doch bei dem einen Falleeinen Unterschied machen: dies gilt nur von dem Falle, wenn das Schlachtopfer dann geschlachtet vorliegt, nicht aber, wenn das Schlachtopfer dann nicht geschlachtet vorliegt!? –

ח הכי נמי קא אמר במה דברים אמורים שהיה זבח זבוח באותה שעה אבל אין זבח זבוח באותה שעה נעשה כמי שנפסלו בלינה ופסולין

8 Das meint er auch: dies gilt nur von dem Falle, wenn ein Schlachtopfer dann geschlachtet vorliegt, wenn aber dann kein Schlachtopfer geschlachtet vorliegt, so ist es ebenso als würde es durch das Übernachten untauglich geworden sein, und es ist untauglich. –

ט ומי אית ליה לרבי שמעון (בן אלעזר) לב בית דין מתנה עליהן

9 Ist R. Šimo͑n(b. Elea͑zar) denn der Ansicht, es gebe darübereine Bestimmung des Gerichtes,

י והא אמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן תמידין שלא הוצרכו לציבור לדברי רבי שמעון אין נפדין תמימים לדברי חכמים נפדין תמימים

10 R. Idi b. Abin sagte ja im Namen R. A͑mrams im Namen R. Jiçḥaqs im Namen R. Joḥanans, die beständigen Opfer, die von der Gemeinde nicht verwandt wordensind, dürfen nach R. Šimo͑n fehlerfrei nicht ausgelöstwerden, und nach den Weisenfehlerfrei ausgelöst werden!? –

יא שאני התם דאית להו תקנתא ברעייה:

11 Anders verhält es sich bei diesen, für die es ein Mittel gibt, indem man sie weiden läßt.

יב <big>מתני׳</big> ולד תודה ותמורתה הפריש תודה ואבדה והפריש אחרת תחתיה אינה טעונה לחם שנאמר (ויקרא ז, יב) והקריב על זבח התודה התודה טעונה לחם ולא ולדה ולא חילופה ולא תמורתה טעונין לחם:

12 DAS JUNGE EINES DANKOPFERS, DAS EINGETAUSCHTE EINES SOLCHEN UND DAS ANSTELLE EINES ABHANDENGEKOMMENEN DANKOPFERS ABGESONDERTE BENÖTIGEN NICHT DES BROTES, DENN ES HEISST:er bringe zum Schlachtopfer des Dankes, DAS DANKOPFER BENÖTIGT DES BROTES, NICHT ABER BENÖTIGT SEIN JUNGES, SEIN ERSATZ UND SEIN EINGETAUSCHTES DES BROTES.

יג <big>גמ׳</big> תנו רבנן מהו אומר תודה יקריב (אם על תודה יקריב) מנין למפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות מנין שאיזה מהן שירצה יקריב ולחמה עמה תלמוד לומר התודה יקריב

13 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Was heißt:wenn wegen eines Dankes es darbringt? Woher, daß, wenn jemand sein Dankopfer abgesondert hat und es abhanden gekommen ist, und nachdem er statt dessen ein anderes abgesondert hat, es sich wieder einfindet, und nunmehr beide dastehen, er beliebig eines von ihnen und mit diesem das Brot darbringe? Es heißt: wegen eines Dankes es darbringt.

יד יכול שתהא שניה טעונה לחם תלמוד לומר יקריבנו אחד ולא שנים אחר שריבה הכתוב ומיעט מנין לרבות ולדות וחליפות ותמורות להקרבה תלמוד לומר (ויקרא ז, יב) אם על תודה יכול יהו טעונות לחם תלמוד לאמר והקריב על זבח התודה תודה טעונה לחם ולא ולדה ולא חילופה ולא תמורתה טעונין לחם

14 Man könnte glauben, auch das andere benötige des Brotes, so heißt es: es darbringt, eines und nicht zwei; nachdem die Schrift erweiterthat, schränkt sieein. Woher, daß auch das Junge und das Eingetauschte hinsichtlich der Darbringung einbegriffensind? Es heißt: wennwegen eines Dankes. Man könnte glauben, sie benötigen des Brotes, so heißt es: er bringe zum Schlachtopfer des Dankes, das Dankopfer benötigt des Brotes, nicht aber benötigen sein Junges, sein Ersatz und sein Eingetauschtes des Brotes.

טו שלח רב חנינא משמיה דרבי יוחנן לא שנו אלא לאחר כפרה אבל לפני כפרה טעונין לחם

15 R. Ḥanina ließ im Namen R. Joḥanans sagen: Diesnur, wenn esnach der Sühneerfolgt, wenn aber vor der Sühne, so benötigen sie des Brotes.

טז הוי בה רב עמרם אהייא אילימא אחליפי תודת חובה אי לפני כפרה תנינא אי לאחר כפרה תנינא

16 R. A͑mram wandte ein: Worauf bezieht sich dies: wenn auf den Ersatz eines pflichtigenDankopfers, so ist dies ja sowohl von dem Falle vor der Sühne als auch von dem Falle nach der Sühne bereits gelehrtworden;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel