Menachot 164

Kapitel 164

א תאמר בפסח דורות שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח

1 während beim Pesaḥopfer für die späteren Generationen das Blutsprengen und [die Darbringung] der Opferteile auf dem Altar erforderlichist!?

ב אמר לו הרי הוא אומר (שמות יג, ה) ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה שיהיו כל עבודות של חודש הזה כזה

2 Jener erwiderte: Es heißt:du sollst diesen Dienst in diesem Monat üben, alle Dienstübungen dieses Monats müssen diesem gleichen. –

ג ור' עקיבא אי סבר לה דאין דנין אפשר משאי אפשר ליקו במילתיה

3 Ist R. A͑qiba der Ansicht, man könne nicht hinsichtlich des Möglichen vom Unmöglichen folgern, so sollte er doch dabeibleiben, und ist er davon zurückgetreten,

ד אי הדר ביה והאי דלא גמר מפסח מצרים משום האי פירכא הוא פסח מדבר יוכיח

4 und folgert es nicht vom Pesaḥopfer in Miçrajim, nur wegen des [anderen] Einwandes, so ist ja vom Pesaḥopfer in der Wüste [das Entgegengesetzte] zu beweisen!? –

ה לדבריו דר' אליעזר קאמר לדידי אין דנין אפשר משאי אפשר לדידך דאמרת דנין אפשר משאי אפשר מה לפסח מצרים שכן אינו טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח תאמר בפסח דורות שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח

5 Er entgegnete nach der Ansicht R. Elie͑zers: nach meiner Ansicht ist hinsichtlich des Möglichen vom Unmöglichen überhaupt nicht zu folgern, aber auch nach deiner Ansicht, man könne hinsichtlich des Möglichen vom Unmöglichen folgern, [ist zu entgegnen:] wohl galt dies vom Pesaḥopfer in Miçrajim, weil bei diesem das Blutsprengen und [die Darbringung] der Opferteile auf dem Altar nicht erforderlich war, während beim Pesaḥopfer für die späteren Generationen das Blutsprengen und [die Darbringung] der Opferteile auf dem Altar erforderlich ist.

ו ואמר ליה רבי אליעזר ועבדת

6 Hierauf erwiderte ihm R. Elie͑zer, [es heißt:] du sollst üben. –

ז ורבי אליעזר לימא ליה פסח מדבר יוכיח

7 Sollte R. Elie͑zer ihm erwidert haben, vom Pesaḥopfer in der Wüste sei [das Entgegengesetzte]zu beweisen!? –

ח לדבריו דרבי עקיבא קאמר ליה לדידי דנין אפשר משאי אפשר ומשום האי פירכא פסח מדבר יוכיח לדידך דאמרת אין דנין אפשר משאי אפשר ועבדת

8 Er erwiderte nach der Ansicht R. A͑qibas: nach meiner Ansicht ist hinsichtlich des Möglichen vom Unmöglichen zu folgern, und gegen deinen Einwand ist vom Pesaḥopfer in der Wüste [das Entgegengesetzte] zu beweisen, aber auch nach deiner Ansicht, man könne nicht hinsichtlich des Möglichen vom Unmöglichen folgern, [ist zu erwidern, es heißt:] du sollst üben. –

ט והשתא נמי ליפרוך אמר רב ששת זאת אומרת אין משיבין על ההיקש

9 Sollte jener auch jetztentgegnethaben!? R. Šešeth erwiderte: Dies besagt, daß [ein Schluß durch] Vergleichung nicht zu widerlegensei.

י ובתרביצא אמור וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש בכללא איתמר פסח כוליה חדא מילתא היא

10 Im Lehrhause wandten sie ein: Kann denn von dem, was durch Vergleichung gefolgert wird, durch Vergleichung gefolgertwerden!? – Die Folgerung ist eine gemeinsame, denn alle Pesaḥopfer gehören zusammen. –

יא ורבי עקיבא פסח דאינו בא אלא מן החולין מנא ליה נפקא ליה מהא דאמר שמואל משום ר' אליעזר (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים

11 Woher entnimmt R. A͑qiba, daß das Pesaḥopfer nur von Profanem darzubringen sei!? – Er entnimmt es aus folgender Lehre Šemuéls im Namen R. Elie͑zers:Dies ist das Gesetz für das Brandopfer, das Speisopfer, das Sündopfer, das Schuldopfer, das Einweihungsopfer und die Schlachtung des Heilsopfers.

יב עולה מה עולה טעונה כלי אף כל טעון כלי מאי היא אילימא מזרק גבי זבחי שלמי ציבור נמי כתיב (שמות כד, ו) וישם באגנות

12 Brandopfer, wie beim Brandopfer ein Gerät erforderlich ist, ebenso ist auch bei allen übrigen ein Gerät erforderlich. – Welches Gerät, wollte man sagen, ein Becken, so heißt es ja auch vom Heilsopfer der Gemeinde:und tat es in Becken!? –

יג אלא סכין ועולה גופה מנלן דכתיב (בראשית כב, י) וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו והתם עולה הוא דכתיב (בראשית כב, יג) ויעלהו לעולה תחת בנו

13 Vielmehr, ein Messer. – Woher dies vom Brandopfer selbst? – Es heißt:da streckte Abraham die Hand aus und nahm das Messer, seinen Sohn zu schlachten, und da war es ein Brandopfer, wie es heißt:er brachte ihn als Brandopfer statt seines Sohnes dar.

יד מנחה מה מנחה אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף כל אין נאכלין אלא לזכרי כהונה מאי אי חטאת ואשם

14 Speisopfer, wie das Speisopfer nur von Männern aus der Priesterschaft gegessen werden darf, ebenso dürfen auch alle übrigen nur von Männern aus der Priesterschaft gegessen werden. – Welche sind es, wenn Sündopfer und Schuldopfer,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel