Menachot 169

Kapitel 169

א אלא לרבי יוחנן קשיא

1 gegen R. Joḥanan aber ist dies ja ein Einwand!? –

ב תנאי היא דתניא שבגג ושבחורבה מביא וקורא שבעציץ ושבספינה אינו מביא כל עיקר:

2 [Hierüber streiten] Tannaím, denn es wird gelehrt: Von dem, was auf einem Dache oder in einer Ruine [wächst], bringe man [die Erstlinge] und lese darüber [den Abschnitt], von dem, was in einem Pflanzentopfe oder auf einem Schiffe [wächst], bringe man überhaupt nicht.

ג וכולן אינן באות אלא מן המובחר כו': אמרי ליה יוחנא וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים אמר להו אמרי אינשי למתא ירקא ירקא שקול:

3 ALLE ABER SIND NUR VOM BESTEN DARZUBRINGEN &C. Joḥana und Mamresprachenzu Moše: Du bringst Stroh nach Ḥapharajim! Er erwiderte ihnen: Die Leute pflegen zu sagen: bringe Gemüse nach der Gemüsestadt.

ד <big>מתני׳</big> אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחים ולא מבית האילן ואם הביא כשר

4 MAN BRINGE SIENICHT VON EINEM DUNG-, EINEM BEWÄSSERUNGS- ODER EINEM MIT BÄUMEN BEPFLANZTENFELDE; HAT MAN SIE GEBRACHT, SO SIND SIE TAUGLICH.

ה כיצד הוא עושה נרה שנה ראשונה ובשנה שניה זורעה קודם לפסח שבעים יום והוא עושה סולת מרובה

5 WIE VERFAHRE MAN DABEI? EIN JAHR BRACHE MAN ESUND DAS ANDERE JAHR, SIEBZIG TAGE VOR DEM PESAḤFESTE, BESTELLE MAN ES; DANN BRINGT ES REICHLICH FEINMEHL.

ו כיצד בודק הגזבר מכניס ידו לתוכן עלה בה אבק פסולה עד שינפנה

6 WIE UNTERSUCHT ERES? DER SCHATZMEISTER STECKT DIE HAND HINEIN, UND WENN STAUB VORHANDEN IST, SO IST ES UNTAUGLICH, BIS MAN ES ABERMALS GESIEBT HAT;

ז ואם התליעה פסולה:

7 IST ES MADIG, SO IST ES UNTAUGLICH.

ח <big>גמ׳</big> כיצד עושה נרה שנה ראשונה איבעיא להו היכי קאמר נרה שנה ראשונה ושניה נרה וזורעה או דלמא נרה שנה ראשונה ושניה זורעה בלא נרה

8 GEMARA. WIE VERFAHRE MAN DABEI? EIN JAHR BRACHE MAN ES &C. Sie fragten: Wie ist dies zu verstehen: daß man es ein Jahr brache und das andere brache und bestelle, oder daß man es ein Jahr brache und das andere bestelle, ohne es gebracht zu haben? –

ט תא שמע דתניא אמר רבי יוסי אף חיטי כרזיים וכפר אחים אלמלא סמוכות לירושלים היו מביאין מהן לפי שאין מביאין את העומר אלא מן השדות המודרמות והמנונרות לכך שבהן חמה זורחת ומהן חמה שוקעת

9 Komm und höre, es wird gelehrt: R. Jose sagte: Man würde auch den Weizen aus Chorazin und Kepar Aḥimgeholt haben, wenn diese nahe Jerušalem wären. Man bringe nämlich die Schwingegarbe nur von südlichenFeldern, die zu diesem Zwecke gebracht worden sind, auf die die Sonne beim Aufgange und beim Untergange fällt.

י כיצד עושה נרה שנה ראשונה ושניה חורש ושונה וזורעה קודם לפסח שבעים יום כדי שתהא סמוכה לחמה ועושה קנה זרת ושיבולת זרתיים

10 Wie verfahre man dabei? Ein Jahr brache man es und das andere Jahr pflüge man es, wiederhole dies und bestelle es siebzig Tage vor dem Pesaḥfeste, damit es der Sonneam nächsten sei; sodann erreichen die Halme eine Spanne und die Ähren zwei Spannen.

יא וקוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן ומרקד ומביא אצל גזבר וגזבר מכניס ידו לתוכה אם עלתה בה אבק אומר לו חזור ונפה אותה שניה משום רבי נתן אמרו גזבר סך ידו שמן ומכניס לתוכה עד שמעלה כל אבקה

11 Hierauf mähe, garbe, dresche, worfle, klaube, mahle, siebe und bringe man es zum Schatzmeister; dieser steckt dann die Hand hinein, und ist Staub vorhanden, so sagt er, daß man es abermals siebe. Im Namen R. Nathans sagten sie: Der Schatzmeister beschmiert seine Hand mit Öl und steckt sie hinein, bis er den ganzen Staub herausholt.

יב קתני מיהת חורש ושונה

12 Hier lehrt er also, daß man es pflüge und dies wiederhole. –

יג ולטעמיך מתניתין לא קתני שונה

13 Nach deiner Auffassung [ist ja einzuwenden:] die Mišna lehrt nicht, daß man dies wiederhole,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel