Menachot 178

Kapitel 178

א של יום בשל אמש

1 UND DAS VON HEUTE MIT DEM VON GESTERN MISCHEN,

ב אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים ואם בללן אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן ונתערבו כשרים אם עד שלא בלל פסול

2 NICHT ABER DARF MAN GUSSOPFER ZU LÄMMERN MIT GUSSOPFERN ZU FARREN UND WIDDERN MISCHEN. SIND SIE, NACHDEM MAN DIESE BESONDERS UND JENE BESONDERS EINGERÜHRT HAT, VERMISCHT WORDEN, SO SIND SIE TAUGLICH, WENN ABER, BEVOR MAN SIE EINGERÜHRT HAT, SO SIND SIE UNTAUGLICH.

ג הכבש הבא עם העומר אף על פי שמנחתו כפולה לא היו נסכיו כפולים:

3 OBGLEICH DAS SPEISOPFER ZUM MIT DER SCHWINGEGARBE DARGEBRACHTEN LAMME EIN DOPPELTESWAR, DENNOCH WAR DAS GUSSOPFER KEIN DOPPELTES.

ד <big>גמ׳</big> ורמינהו

4 GEMARA. Ich will auf einen Widerspruch hinweisen:

ה (ויקרא ג, ה) והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים

5 Er räuchere es auf, er darf nicht Fettstücke mit Fettstückenmischen!?

ו אמר ר' יוחנן אם נתערבו קא אמר

6 R. Joḥanan erwiderte: Er spricht von dem Falle, wenn sie vermischt wordensind. –

ז אי הכי ואין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים ואפילו נתערבו נמי לא והא מדקתני סיפא בללן אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן ונתערבו כשרין מכלל דרישא לכתחלה קא אמר

7 Es heißt ja, daß man nicht Gußopfer zu Lämmern mit Gußopfern zu Farren und Widdern mische, wonach sie nicht [tauglich] sind, auch wenn dies bereits erfolgt ist, und dem widersprechend heißt es im Schlußsatze, wenn sie, nachdem man diese besonders und jene besonders eingerührt hat, vermischt worden sind, seien sie tauglich, wonach der Anfangssatz von der [Vermischung] von vornherein spricht!?

ח אמר אביי הכי קאמר מערבין יינן אם נתערב סלתן ושמנן

8 Abajje erwiderte: Er meint es wie folgt sind das Mehl und das Öl vermischt worden, so darf man auch den Wein vermischen. –

ט ויינן לכתחלה לא והתניא במה דברים אמורים בסלת ושמן אבל יין מערבין

9 Etwa nicht den Wein auch von vornherein, es wird ja gelehrt, dies gelte nur vom Mehl und vom Öl, den Wein aber dürfe man wohl mischen!?

י אלא אמר אביי הכי קאמר היכא דהוקטר סלתן ושמנן מערבין יין לכתחלה היכא דלא הוקטר אם נתערב סלתן ושמנן מערבין נמי יינן ואם לאו אין מערבין דלמא אתי לאיערובי סלת ושמן לכתחלה:

10 Vielmehr, erklärte Abajje, meint er es wie folgt: sind das Mehl und das Öl bereits aufgeräuchert worden, so darf man den Wein von vornherein mischen, und sind sie nicht aufgeräuchert worden, so darf man, wenn das Mehl und das Öl vermischt worden sind, auch den Wein mischen, sonst aber nicht, weil man veranlaßt werden könnte, das Mehl und das Öl von vornherein zu mischen.

יא כבש הבא עם העומר: תנו רבנן (ויקרא כג, יג) ומנחתו שני עשרונים לימד על כבש הבא עם העומר שמנחתו כפולה

11 ZUM MIT DER SCHWINGEGARBE DARGEBRACHTEN LAMME. Die Rabbanan lehrten:Und sein Speisopfer zwei I͑saron, dies lehrt, daß das Speisopfer zum mit der Schwingegarbe dargebrachten Lamme ein doppeltes ist;

יב יכול כשם שמנחתו כפולה כך יינו כפול תלמוד לומר (ויקרא כג, יג) ונסכו יין רביעית ההין יכול לא יהא יינו כפול שאינו נבלל עם מנחתו אבל יהא שמנו כפול שנבלל עם מנחתו תלמוד לאמר ונסכו כל נסכיו לא יהו אלא רביעית

12 man könnte glauben, auch der Wein sei gleich dem Speisopfer doppelt, so heißt es:und sein Gußopfer ein Viertel Hin Wein. Man könnte glauben, nur der Wein sei nicht doppelt, weil er nicht mit dem Speisopfer vermengt wird, wohl aber sei das Öl doppelt, da es mit dem Speisopfer vermengt wird, so heißt es: sein Gußopfer, all seine Gußopfer bestehen aus nur einem Viertel. –

יג מאי תלמודא אמר רבי אלעזר כתיב ונסכה וקרינן ונסכו

13 Wieso geht dies hieraushervor? R. Elea͑zar erwiderte: Es heißt ihr Gußopferund wir lesen sein Gußopfer, wie ist dies nun zu erklären?

יד כיצד נסכה דמנחה כנסכו דיין מה יין רביעית אף שמן נמי רביעית

14 Das Gußopfer des Speisopfersgleicht dem Wein-Gußopfer, wie der Wein ein Viertel [Hin], ebenso auch das Öl ein Viertel.

טו אמר ר' יוחנן אשם מצורע ששחטו שלא לשמו טעון נסכים שאם אי אתה אומר כן פסלתו

15 R. Joḥanan sagte: Das auf einen anderen Namen geschlachtete Schuldopfer eines Aussätzigen benötigt des Gußopfers, denn wenn man nicht so sagt, macht man esuntauglich.

טז מתקיף לה רב מנשיא בר גדא אלא מעתה כבש הבא עם העומר ששחטו שלא לשמו תהא מנחתו כפולה שאם אי אתה אומר כן פסלתו

16 R. Menasja b. Gada wandte ein: Demnach sollte doch das mit der Schwingegarbe dargebrachte, auf einen anderen Namen geschlachtete Lamm eines doppelten Speisopfers benötigen, denn wenn man nicht so sagt, macht man esuntauglich.

יז ותמיד של שחר ששחטו שלא לשמו יהא טעון שני גזירין בכהן אחד שאם אי אתה אומר כן פסלתו ותמיד של בין הערבים ששחטו שלא לשמו יהא טעון שני גזירין בשני כהנים שאם אי אתה אומר כן פסלתו

17 Ferner sollte das auf einen anderen Namen geschlachtete beständige Morgenopfer zweier Holzscheite durch einen Priesterbenötigen, denn wenn man nicht so sagt, macht man es untauglich. Und ferner sollte das auf einen anderen Namen geschlachtete beständige Abendopfer zweier Holzscheite durch zwei Priester benötigen, denn wenn man nicht so sagt, macht man es untauglich!? –

יח אין הכי נמי אלא אמר אביי חדא מינייהו נקט

18 Dem ist auch so. So sagte auch Abbajje, er lehre eines von ihnen.

יט ר' אבא אמר בשלמא הנך עולות נינהו

19 R. Abba erwiderte: Allerdings sind diese, die Brandopfer sind,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel