Menachot 181

Kapitel 181

א הואיל וכתיב ומן הצאן כמאן דכתיב יחדו דמי

1 dies sei ebenso, als würde es ‘zusammen’ heißen. –

ב ולרבי יאשיה דאמר אף על גב דלא כתיב יחדו כמאן דכתיב יחדו דמי ליבעי קרא

2 Nach R. Jošija, welcher sagt, auch wenn es nicht ‘zusammen’ heißt, sei es ebenso, als würde es ‘zusammen’ heißen, ist ja der Schriftvers hierfürnötig!? –

ג הכתיב (ויקרא א, ג) אם עולה קרבנו מן הבקר (ויקרא א, י) ואם מן הצאן קרבנו

3 Es heißt:wenn sein Opfer ein Brandopfer vom Rindvieh ist, und ferner: wenn sein Opfer vom Kleinvieh ist. –

ד ואידך איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי במפרש אבל בסתמא לייתי מתרוייהו קמ"ל

4 Und jener!? – Dies ist nötig; man könnte glauben, dies gelte nur von dem Falle, wenn man diesausdrücklich sagt, wenn aber nicht, bringe man beides, so lehrt er uns.

ה אמר מר תודה מנין תלמוד לאמר או זבח אטו תודה לאו זבח הוא איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואיכא לחם בהדה לא תיבעי נסכים

5 Der Meister sagte: Woher dies vom Dankopfer? Es heißt: oder Schlachtung. Ist denn das Dankopfer keineSchlachtung!? – Dies ist nötig; man könnte glauben, dieses benötige, da dazu das Brotgehört, nicht des Gußopfers, so lehrt er uns. –

ו ומאי שנא מאיל נזיר דאיכא בהדיה לחם ובעי נסכים

6 Womit ist es anders als der Widder des Nazirs, der, obgleich dazu das Brot gehört, des Gußopfers benötigt!? –

ז סלקא דעתך אמינא התם שני מינין הכא ארבעת מינין קמ"ל

7 Man könnte glauben, bei diesem sind es zweiArten, bei jenem aber vier Arten, so lehrt er uns. –

ח ולכתוב רחמנא (במדבר טו, ג) לפלא נדר או לנדבה ולא בעי עולה

8 Sollte doch der Allbarmherzige nur geschrieben haben: als Gelobtes aussondert oder als freiwillige Gabe, und nicht auch Brandopfer!? –

ט אי לא כתב רחמנא עולה הוה אמינא ועשיתם אשה לה' כלל לפלא נדר או לנדבה פרט לריח ניחוח חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שאינו בא על חטא אף כל שאין בא על חטא

9 Hätte der Allbarmherzige Brandopfer nicht geschrieben, so würde man gefolgert haben: und ihr dem Herrn ein Feueropfer herrichtet, generell, als Gelobtes aussondert oder als freiwillige Gabe, speziell, zum angenehmen Geruche, wiederum generell, und wenn auf eine Generalisierung eine Spezialisierung und wiederum eine Generalisierung folgt, so richte man sich nach der Spezialisierung: wie das Speziellgenannte eine Sache ist, die nicht wegen einer Sünde dargebracht wird, ebenso auch alles andere, was nicht wegen einer Sünde dargebracht wird;

י אוציא חטאת ואשם שהן באין על חטא אביא בכור ומעשר ופסח שאין באין על חטא תלמוד לאמר עולה

10 ich schließe somit das Sündopfer und das Schuldopfer aus, die wegen einer Sünde dargebracht werden, und schließe das Erstgeborene, das Zehnte und das Pesaḥopfer ein, die nicht wegen einer Sünde dargebracht werden. Daher heißt es Brandopfer. –

יא השתא דכתיב עולה כלל ופרט מה מרבית ביה מה הפרט מפורש שאינו מחוייב ועומד אף כל שאינו מחוייב ועומד

11 Was ist nun, wo es Brandopfer heißt, durch die Generalisierung und Spezialisierungeinzuschließen? – Wie [zur Darbringung] des Speziellgenannten keine Pflicht besteht, ebenso alles andere, dessentwegen keine Pflicht besteht;

יב להביא ולדות קדשים ותמורתן ועולה הבאה מן המותרות

12 dies schließt das Junge des Opfers ein, das Eingetauschte,

יג ואשם שניתק לרעיה וכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן

13 das vom Überschuß dargebrachte Brandopfer, das zum Weiden zurückgesetzteSchuldopfer und alle nicht auf ihren Namen geschlachteten Opfer. –

יד והשתא דאמרת או לדרשא לפלא נדר או לנדבה למה לי לחלקם איצטריך סלקא דעתך אמינא עד דמייתי נדר ונדבה לא ליבעי נסכים קמ"ל דאייתי נדר לחודיה ליבעי נסכים ואי אייתי נדבה לחודיה לייתי נסכים

14 Wozu ist, wo du erklärt hast, das oder deute auf eine Auslegung, die Teilung nötig [im Schriftverse] als Gelobtes aussondert oder als freiwillige Gabe? – Diese ist nötig; man könnte glauben, das Gußopfer sei nur dann erforderlich, wenn man ein Gelobtes und eine freiwillige Gabe bringt, so lehrt er uns, daß, wenn man ein Gelobtes allein bringt, das Gußopfer erforderlich sei, und wenn man eine freiwillige Gabe allein bringt, das Gußopfer erforderlich sei. –

טו הניחא לרבי יאשיה אלא לר' יונתן למה לי סלקא דעתך אמינא אייתי נדר לחודיה ליבעי נסכים אייתי נדבה לחודיה ליבעי נסכים אייתי נדר ונדבה תיסגי בנסכים דחד קמ"ל

15 Erklärlich ist diesnach R. Jošija, wozu aber ist dies nach R. Jonathan nötig!? – Man könnte glauben, zu einem Gelobten allein gehöre ein Gußopfer, zu einer freiwilligen Gabe allein gehöre ein Gußopfer, und zu einem Gelobten und einer freiwilligen Gabe sei das Gußopfer des einen ausreichend, so lehrt er uns. –

טז או במועדיכם למה לי סלקא דעתך אמינא הני מילי דקא מייתי עולה בנדר ושלמים בנדבה אי נמי איפכא

16 Wozu heißt es: oder an euren Festen? – Man könnte glauben, dies gelte nur von dem Falle, wenn man ein Brandopfer als Gelobtes oder ein Heilsopfer als freiwillige Gabe bringt, oder auch umgekehrt,

יז אבל היכא דקא מייתי עולה ושלמים בנדר אי נמי עולה ושלמים בנדבה שם נדר אחד ושם נדבה אחת היא ותיסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל או במועדיכם

17 wenn aber ein Brandopfer und ein Heilsopfer als Gelobtes oder ein Brandopfer und ein Heilsopfer als freiwillige Gabe, so gehören sie durch die Benennung Gelobtes oder freiwillige Gabe zusammen und das Gußopfer des einen sei ausreichend, daher heißt es: oder an euren Festen. –

יח (במדבר טו, ח) וכי תעשה בן בקר עולה או זבח למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דקא מייתי עולה ושלמים בנדר אי נמי עולה ושלמים בנדבה

18 Wozu heißt es:wenn du ein junges Rind als Brandopfer oder als Schlachtopfer herrichtest? – Dies ist nötig; man könnte glauben, dies gelte nur von dem Falle, wenn man ein Brandopfer und ein Heilsopfer als Gelobtes oder ein Brandopfer und ein Heilsopfer als freiwillige Gabe bringt,

יט אבל היכא דקא מייתי שתי עולות חדא בנדר וחדא בנדבה אי נמי שני שלמים אחד בנדר ואחד בנדבה אימא שם שלמים אחת היא שם עולה אחת היא ותיסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל

19 wenn aber zwei Brandopfer, eines als Gelobtes und eines als freiwillige Gabe, oder zwei Heilsopfer, eines als Gelobtes und eines als freiwillige Gabe, so gehören sie durch die Benennung Heilsopfer oder Brandopfer zusammen und das Gußopfer des einen sei ausreichend, so lehrt er uns. –

כ (במדבר טו, ח) לפלא נדר או שלמים למה לי סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דמייתי שתי עולות חדא בנדר וחדא בנדבה אי נמי שני שלמים חדא בנדר וחדא בנדבה

20 Wozu heißt es: ein Gelobtes aussondert oder eine freiwillige Gabe? – Man könnte glauben, dies gelte nur von dem Falle, wenn man zwei Brandopfer bringt, eines als Gelobtes und eines als freiwillige Gabe, oder zwei Heilsopfer, eines als Gelobtes und eines als freiwillige Gabe,

כא אבל היכא דקא מייתי. שתי עולות בנדר ושתי עולות בנדבה אי נמי שני שלמים בנדר ושני שלמים בנדבה שם עולה אחד הוא ושם נדר אחד הוא ותיסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל

21 wenn aber zwei Brandopfer als Gelobtes, zwei Brandopfer als freiwillige Gabe, zwei Heilsopfer als Gelobtes oder zwei Heilsopfer als freiwillige Gabe, so gehören sie durch die Benennung Brandopfer beziehungsweise die Benennung Gelobtes zusammen und das Gußopfer des einen sei ausreichend, so lehrt er uns. –

כב ורבי יאשיה האי מן הבקר או מן הצאן למה לי

22 Wozu heißt es nach R. Jošija: vom Rindvieh oder vom Kleinvieh? –

כג סלקא דעתך אמינא הני מילי [בתרי מיני אבל בחד מינא תסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל

23 Man könnte glauben, dies gelte nur von dem Falle, wenn esnach einander folgt, wenn aber gleichzeitig, sei das Gußopfer des einen ausreichend, so lehrt er uns.

כד (במדבר טו, יב) ככה תעשו לאחד למה לי סלקא דעתך אמינא הני מילי] בזה אחר זה אבל בבת אחת תיסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל:

כה אלא שחטאתו של מצורע ואשמו טעון נסכים: מנא הני מילי דתנו רבנן (ויקרא יד, י) ושלשה עשרונים סלת מנחה במנחה הבאה עם הזבח הכתוב מדבר

25 WOHL ABER BENÖTIGEN DAS SÜNDOPFER UND DAS SCHULDOPFER DES AUSSÄTZIGEN DES GUSSOPFERS. Woher dies? – Die Rabbanan lehrten:Und drei I͑saron Feinmehl zum Speisopfer, die Schrift spricht vom mit dem Schlachtopfer dargebrachten Speisopfer.

כו אתה אומר במנחה הבאה עם הזבח או אינו אלא במנחה הבאה בפני עצמה כשהוא אומר (ויקרא יד, כ) והעלה הכהן את העולה ואת המנחה הוי אומר במנחה הבאה עם הזבח הכתוב מדבר

26 Du sagst, vom mit dem Schlachtopfer dargebrachten Speisopfer, vielleicht ist dem nicht so, sondern vom allein dargebrachten Speisopfer? Wenn es [weiter] heißt:und der Priester bringe das Brandopfer und das Speisopfer hinauf, so spricht ja die Schrift vom mit dem Schlachtopfer dargebrachten Speisopfer.

כז ועדיין איני יודע אם טעונה נסכים ואם לאו תלמוד לאמר (במדבר טו, ה) ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העולה או לזבח לכבש האחד עולה זו עולת מצורע זבח זו חטאת מצורע או לזבח זו אשם מצורע

27 Ich würde noch immer nicht gewußt haben, ob dieses des Gußopfers benötige oder nicht, so heißt es:und ein Viertel Hin Wein als Gußopfer sollst du zum Brandopfer oder zur Schlachtung für jedes Lamm herrichten. Brandopfer, das ist das Brandopfer des Aussätzigen; Schlachtung, das ist das Sündopfer des Aussätzigen; oder zur Schlachtung, das ist das Schuldopfer des Aussätzigen.

כח ותיפוק ליה תרוייהו מזבח

28 Aus [dem Worte] Schlachtung ist ja beides zu entnehmen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel