Menachot 197

Kapitel 197

א בשלמא למאן דאמר צפון ודרום שפיר

1 Erklärlich ist die Ansicht desjenigen, der von Norden nach Südensagt,

ב אלא למאן דאמר מזרח ומערב מכדי שלחן כמה משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה ואמה דידיה ושתי אמות ומחצה דביני ביני

2 nach demjenigen aber, der von Osten nach Westen sagt, ergibt es sich ja, da der Abstand zwischen dem Tische und der Wand zweieinhalbEllen, dieser selbst eine Elle, der Abstand zwischen einem und dem anderen zweieinhalb Ellen,

ג ואמה ושתי אמות ומחצה דביני ביני ואמה דידיה אישתכח דקאכיל שולחן פלגא דאמתא בדרום

3 dieser selbst eine Elle, der Abstand zwischen einem und dem anderen zweieinhalb Ellen und dieser selbst eine Elle einnahm, daß die Tische eine halbe Ellein die Südseite hineinragten!? –

ד מי סברת שלחן דמשה בהדייהו הוה יתיב לא דמידלי ליה ומנח ליה ומיתתי להו לדידהו פורתא כתלמיד היושב לפני רבו

4 Du glaubst wohl, der Tisch Mošes habe zwischen diesen gestanden, nein, er stand oben und diese wurden ein wenig niedriger gesetzt, wie Schüler vor ihrem Lehrer sitzen.

ה תנו רבנן עשרה שלחנות עשה שלמה ולא היו מסדרין אלא על של משה שנאמר (מלכים א ז, מח) ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב

5 Die Rabbanan lehrten: Zehn Tische fertigte Šelomo; man schichtete [das Schaubrot] aber nur auf den Mošes auf, denn es heißt:und den Tisch, auf dem das Schaubrot war, aus Gold.

ו עשר מנורות עשה שלמה ולא היו מדליקין אלא בשל משה שנאמר (דברי הימים ב יג, יא) (את) מנורת הזהב ונרותיה לבער בערב

6 Zehn Leuchter fertigte Šelomo; man zündete aber nur den Mošes an, denn es heißt:und zündeten abends den goldenen Leuchter und seine Lampen an.

ז רבי אלעזר בן שמוע אומר על כולם היו מסדרין שנאמר (דברי הימים ב ד, יט) את השולחנות ועליהם לחם הפנים ובכולן היו מדליקין שנאמר (דברי הימים ב ד, כ) את המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור

7 R. Elea͑zar b. Šammua͑ sagte: Man legte es auf alle nieder, denn es heißt:die Tische und auf ihnen das Schaubrot; man zündete alle an, denn es heißt:die Leuchter und ihre Lampen, damit sie nach Vorschrift vor dem Allerheiligsten angezündet werden, aus feinem Golde.

ח ר' יוסי בר' יהודה אומר לא היו מסדרין אלא על של משה אלא מה אני מקיים ואת השלחנות אשר עליהם לחם הפנים זהב אלו שלשה שלחנות שהיו במקדש שנים שהיו באולם מבפנים לפתח הבית אחד של כסף ואחד של זהב

8 R. Jose b. R. Jehuda sagte; Man schichtete sie nur auf den Mošes auf und [der Schriftvers:] die Tische und auf ihnen das Schaubrot, spricht von den drei Tischen im Tempel; zwei waren in der Vorhalle innen an der Tür des Hauses, einer aus Silberund einer aus Gold;

ט על של כסף נותן לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקודש ולא מורידין אחד של זהב בפנים שעליו לחם הפנים תמיד

9 auf den silbernen setzte man das Schaubrot ab beim Hineingehen und auf den goldenen beim Herauskommen, weil man beim Heiligen steigert und nicht herabsetzt; und einer aus Gold innerhalb, auf dem das Schaubrot sich dauernd befand. –

י ומנא לן דאין מורידין אמר רבי דאמר קרא (שמות מ, יח) ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו

10 Woher, daß man nicht herabsetze? Rabbi erwiderte: Die Schrift sagt:Moše richtete die Wohnung auf, er stellte ihre Schwellen hin und setzte ihre Balken darauf und machte ihre Riegel fest und setzte ihre Säulen auf. –

יא ומנלן דמעלין אמר רבי אחא בר יעקב דאמר קרא (במדבר יז, ג) את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם רקועי פחים ציפוי למזבח כי הקריבום לפני ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל בתחילה תשמישי מזבח ועכשיו גופו של מזבח

11 Und woher, daß man steigere? R. Aḥa b. Ja͑qob erwiderte: Die Schrift sagt:die Pfannen dieser Sünder um den Preis ihres Lebens, und man mache daraus Blechplatten zum Überzuge für den Altar; sie haben sie vor den Herrn gebracht, und so sind sie heilig geworden; sie sollen den Kindern Jisraél als Denkzeichen dienen. Ursprünglich waren sie Dienstgeräte des Altars und nachher gehörten sie zum Altar selbst.

יב (דברים י, ב) אשר שברת ושמתם בארון תני רב יוסף מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון

12 Die du zerbrochen hast, und lege sie in die Lade. R. Joseph lehrte: Dies lehrt, daß die Tafeln und die Bruchstücke der Tafeln in der Lade lagen. Hieraus, daß man einen Schriftgelehrten, der durch Mißgeschick sein Studium vergessen hat, nicht verächtlich behandle.

יג (סימ"ן ביט"ל סר"ח ושכ"ח)

יד אמר ריש לקיש פעמים

14 Reš Laqiš sagte: Zuweilen

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel