Menachot 205

Kapitel 205

א אלא שקבען בשעת נדר אבל בשעת הפרשה לא

1 wenn er es beim Spenden bestimmt hat, nicht aber, wenn bei der Absonderung.

ב (דברים כג, כד) כאשר נדרת ולא כאשר הפרשת

2 Wie du gelobt hast, nicht aber, wie du abgesondert hast.

ג איתמר נמי אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שקבען בשעת נדר אבל בשעת הפרשה לא כאשר נדרת ולא כאשר הפרשת:

3 Es wurde auch gelehrt: R. Aḥa b. Ḥanina sagte im Namen R. Asis im Namen R. Joḥanans: Dies gilt nur von dem Falle, wenn er es beim Spenden bestimmt hat, nicht aber, wenn bei der Absonderung. Wie du gelobt hast, nicht aber, wie du abgesondert hast.

ד <big>מתני׳</big> האומר הרי עלי מנחה מן השעורים יביא מן החטים קמח יביא סולת בלא שמן ובלא לבונה יביא שמן ולבונה

4 SAGTE JEMAND, ER SPENDE EIN SPEISOPFER AUS GERSTE, SO BRINGE ER ES AUS WEIZEN; WENN AUS MEHL, SO BRINGE ER ES AUS FEINMEHL; WENN OHNE ÖL UND OHNE WEIHRAUCH, SO BRINGE ER AUCH ÖL UND WEIHRAUCH;

ה חצי עשרון יביא עשרון שלם עשרון ומחצה יביא שנים רבי שמעון פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין:

5 WENN EIN HALBES I͑SARON, SO BRINGE ER EIN GANZES I͑SARON; WENN ANDERTHALB I͑SARON, SO BRINGE ER ZWEI. R. ŠIMO͑N BEFREIT DAVON, DA ER NICHT SO GESPENDET HAT, WIE MAN SPENDEN SOLL.

ו <big>גמ׳</big> אמאי נדר ופתחו עמו הוא

6 GEMARA. Weshalb denn, dies ist ja ein Gelübde mit einer Tür!?

ז אמר חזקיה הא מני בית שמאי היא דאמרי תפוס לשון ראשון דתנן הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה בית שמאי אומרים נזיר ובית הלל אומרים אינו נזיר

7 Ḥizqija erwiderte: Hier ist die Ansicht der Schule Šammajs vertreten, welche sagt, man richte sich nach der erstenFassung. Es wird nämlich gelehrt: [Sagte jemand,] er wolle Nazir sein inbezug auf Trocken- und Dörrfeigen, so ist er, wie die Schule Šammajs sagt, Nazir, und wie die Schule Hillels sagt, nicht Nazir.

ח ר' יוחנן אמר אפילו תימא בית הלל באומר אילו הייתי יודע שאין נודרין כך לא הייתי נודר כך אלא כך

8 R. Joḥanan erwiderte: Du kannst auch sagen, die der Schule Hillels, wenn er nämlich sagt, wenn er gewußt hätte, daß man nicht sogeloben kann, würde er nicht so, sondern anders gelobt haben.

ט אמר חזקיה לא שנו אלא דאמר מנחה מן השעורים אבל אמר מנחה מן העדשים לא

9 Ḥizqija sagte: Dies gilt nur von dem Falle, wenn er gesagt hat: ein Speisopfer aus Gerste, nicht aber, wenn er gesagt hat: ein Speisopfer aus Linsen.

י מכדי חזקיה כמאן אמר לשמעתיה כבית שמאי ובית שמאי משום תפוס לשון ראשון הוא מה לי מן השעורין מה לי מן העדשים הדר ביה

10 Merke, Ḥizqija erklärte sieja nach der Ansicht der Schule Šammajs, und da man sich nach der Schule Šammajs nach der ersten Fassung richte, so ist es ja einerlei, ob er ‘aus Gerste’ oder ‘aus Linsen’ [gesagt hat]!? – Er ist davon zurückgetreten. –

יא ומאי טעמא הדר ביה אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני מנחה מן השעורים ליתני מן העדשים

11 Weshalb ist er davon zurückgetreten? Raba erwiderte: Unsere Mišna war ihm schwierig: weshalb lehrt sie es von einem Speisopfer aus Gerste, sie sollte es doch von einem aus Linsen lehren!?

יב אלא שמע מינה משום דטעי הוא בשעורים טעי בעדשים לא טעי

12 Somit ist hieraus zu entnehmen, daß man sich wohl inbezug auf Gerste irrenkann, nicht aber inbezug auf Linsen.

יג ורבי יוחנן אמר אפילו מן העדשים מכדי ר' יוחנן כמאן אמרה לשמעתיה כבית הלל ובית הלל משום דטעי הוא בשעורין טעי בעדשים לא טעי

13 R. Joḥanan aber sagte: Auch wenn er ‘aus Linsen’ [gesagt hat]. - Merke, R. Joḥanan erklärt sie ja nach der Schule Hillels, und da es nach der Schule Hillels aus dem Grunde erfolgt, weil er sich geirrt hat, so kann er sich wohl bei einem aus Gerste geirrt haben, nicht aber bei einem aus Linsen!? –

יד לדבריו דחזקיה קאמר ליה את מאי טעמא הדרת בך משום דלא קתני מן העדשים

14 Er sagte es nach der Ansicht Ḥizqijas: du bist davon zurückgetreten aus dem Grunde, weil er es nicht von einem aus Linsen lehrt; vielleicht ist es diesbezüglich nicht zu lehren nötig.

טו דלמא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא מן העדשים דאיכא למימר מהדר הוא דהדר ביה ותפוס לשון ראשון אלא אפילו מן השעורין נמי דאיכא למימר מיטעא הוא דקא טעי אפילו הכי תפוס לשון ראשון

15 Selbstverständlich ist dies von dem Falle, wenn er ‘aus Linsen’ [gesagt hat], wo anzunehmen ist, er wollte zurücktreten, und man sich nach der erstenFassung richte, aber auch wenn er ‘aus Gerste’ [gesagt hat], wo anzunehmen ist, er habe sich geirrt, richte man sich nach der ersten Fassung.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel