Menachot 206

Kapitel 206

א אמר זעירי לא שנו אלא דאמר מנחה אבל לא אמר מנחה לא

1 Zee͑ri sagte: Diesgilt nur von dem Falle, wenn er ‘Speisopfer’ gesagt hat, nicht aber, wenn er nicht ‘Speisopfer’gesagt hat.

ב יתיב רב נחמן וקאמר לה להא שמעתא איתיביה רבא לרב נחמן קמח יביא סולת לאו דלא אמר מנחה לא דאמר מנחה

2 R. Naḥman saß und trug diese Lehre vor; da wandte Raba gegen R. Naḥman ein: Wenn aus Mehl, so bringe er es aus Feinmehl. Doch wohl, wenn er nicht ‘Speisopfer’ gesagt hat!? – Nein, wenn er ‘Speisopfer’ gesagt hat. –

ג בלא שמן ולבונה יביא שמן ולבונה מאי לאו דלא אמר מנחה לא דאמר מנחה

3 Wenn ohne Öl und ohne Weihrauch, so bringe er auch Öl und Weihrauch. Doch wohl, wenn er nicht ‘Speisopfer’ gesagt hat!? – Nein, wenn er ‘Speisopfer’ gesagt hat. –

ד חצי עשרון יביא עשרון שלם מאי לאו דלא אמר מנחה לא דאמר מנחה

4 Wenn ein halbes I͑saron, so bringe er ein ganzes I͑saron. Doch wohl, wenn er nicht ‘Speisopfer’ gesagt hat!? – Nein, wenn er ‘Speisopfer’ gesagt hat. –

ה אי הכי אימא סיפא עשרון ומחצה יביא שנים כיון דאמר מנחה איחייב ליה בעשרון כי אמר חצי עשרון לא כלום קאמר הוא

5 Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: wenn anderthalb I͑saron, so bringe er zwei; sobald er ‘Speisopfer’ gesagt hat, war er ja zu einem I͑saron verpflichtet, somit ist ja, wenn er nachher halbessagt, dies nichts!? –

ו לא צריכא דאמר הרי עלי מנחה חצי עשרון ועשרון דכיון דאמר מנחה איחייב ליה בעשרון כי אמר חצי עשרון ולא כלום קאמר כי הדר אמר עשרון מייתי עשרון אחרינא

6 In dem Falle, wenn er gesagt hat: ich spende ein Speisopfer aus einem halben I͑saron und einem I͑saron; sobald er ‘Speisopfer’ gesagt hat, war er zu einem I͑saron verpflichtet, die Worte ‘halbes I͑saron’ sind nichts, und als er darauf ‘I͑saron’ sagte, gelobte er ein weiteres I͑saron. –

ז אי הכי רבי שמעון פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין אמאי אמר רבא ר' שמעון בשיטת ר' יוסי אמרה דאמר [אף] בגמר דבריו אדם מתפיס:

7 Wieso heißt es demnach. R. Šimo͑n befreie davon, da er nicht so gelobt hat, wie man gelobensoll!? Raba erwiderte: R. Šimo͑n sagte es nach der Ansicht R. Joses, welcher sagt, man richte sich [auch] nach der Beendigung seiner Worte.

ח <big>מתני׳</big> מתנדב אדם מנחה של ששים עשרון ומביא בכלי אחד (אם אמר הרי עלי ששים עשרון מביא בכלי אחד) אם אמר הרי עלי שישים ואחד מביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחד שכן הציבור מביא ביום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ששים ואחד

8 MAN KANN EIN SPEISOPFER VON SECHZIG I͑SARON SPENDEN UND ES IN EINEM GEFÄSSE BRINGEN. WENN JEMAND GESAGT HAT, ER SPENDE SECHZIG I͑SARON, SO BRINGE ER ES IN EINEM GEFÄSSE; WENN ER ABER GESAGT HAT, ER GELOBE EINUNDSECHZIG, SO BRINGE ER SECHZIG IN EINEM GEFÄSSE UND EINES IN EINEM ANDEREN GEFÄSSE.WIR FINDEN, DASS DIE GEMEINDE AM ERSTEN TAGE DES [HÜTTEN]FESTES, DER AUF EINEN ŠABBATH FÄLLT, EINUNDSECHZIGBRINGT,

ט דיו ליחיד שהוא פחות מן הציבור אחד

9 UND ES GENÜGT FÜR EINEN EINZELNEN, DASS ER ES UM EINES WENIGER ALS DIE GEMEINDE BRINGE.

י אמר ר' שמעון והלא אלו לפרים ואלו לכבשים ואינם נבללים זה עם זה אלא עד ששים יכולין ליבלל

10 R. ŠIMO͑N SPRACH: VON DIESEN GEHÖREN JA MANCHE ZU DEN FARREN UND MANCHE ZU DEN LÄMMERN, UND SIE DÜRFEN MIT EINANDER NICHT VERMISCHTWERDEN. VIELMEHR, WEIL NUR SECHZIG EINGERÜHRT WERDENKÖNNEN.

יא אמרו לו ששים נבללין וששים ואחד אין נבללין אמר להם כל מדות חכמים כן בארבעים סאה הוא טובל ובארבעים סאה חסר קרטוב אינו יכול לטבול בהן:

11 SIE ERWIDERTEN IHM: KÖNNEN ETWA NUR SECHZIG EINGERÜHRT WERDEN UND EINUNDSECHZIG NICHT!? ER ENTGEGNETE IHNEN: SO IST ES BEI ALLEN NORMEN DER WEISEN: IN VIERZIG SEÁ [WASSER] DARF MAN EIN TAUCHBAD NEHMEN, IN VIERZIG WENIGER EIN QURṬUB KANN MAN KEIN TAUCHBAD NEHMEN.

יב <big>גמ׳</big> שאיל שאילה למעלה מרבי יהודה בר אילעאי מנין לאומר הרי עלי ששים ואחד מביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחד

12 GEMARA. Oben wurde an R. Jehuda b. Ilea͑j folgende Frage gerichtet: Woher, daß, wenn jemand gesagt hat, er gelobe einundsechzig [I͑saron], er sechzig in einem Gefäße und eines in einem anderen Gefäße bringe?

יג פתח רבי יהודה בר אילעאי ראש המדברים בכל מקום ואמר שכן מצינו ציבור מביאין ביום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ששים ואחד דיו ליחיד שיפחות מן הציבור אחד

13 Da begann R. Jehuda b. Ilea͑j, allerortsdas Haupt der Redner, und sprach: Wir finden, daß die Gemeinde am ersten Tage des [Hütten]festes, der auf einen Šabbath fällt, einundsechzig [I͑saron] bringt, und es genügt für einen einzelnen, daß er es um eines weniger als die Gemeinde bringe.

יד אמר לו ר' שמעון והלא אלו פרים ואילים ואלו כבשים אלו בלילתן עבה ואלו בלילתן רכה אלו בלילתן שחרית ואלו בלילתן בין הערבים ואין נבללין מזה על זה

14 R. Šimo͑n sprach zu ihm: Von diesen gehören ja manche zu den Farren, manche zu den Widdern und manche zu den Lämmern, manche werden härter und manche werden weicher eingerührt, manche werden morgens und manche werden abends eingerührt, und sie dürfen nicht miteinander vermischt werden.

טו אמרו לו אמור אתה אמר להם הרי הוא אומר (ויקרא ז, י) וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה כבר אמרה תורה הבא מנחה שיכולה להיבלל

15 Jener entgegnete: Erkläre du es. Da sprach er: Es heißt:jedes mit Öl eingerührte oder trockene Speisopfer, die Tora sagt damit, man bringe ein Speisopfer, das eingerührt werden kann.

טז אמר לו בששים נבללין בששים ואחד אין נבללין אמר לו כל מדת חכמים כן הוא בארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חסר קרטוב אינו יכול לטבול

16 Jener entgegnete: Können etwa nur sechzig eingerührt werden und einundsechzig nicht!? Dieser erwiderte: So ist es bei allen von den Weisen festgesetzten Maßen: in vierzig Seá kann man ein Tauchbad nehmen, in vierzig weniger ein Qurṭub kann man kein Tauchbad nehmen; Speisen in Eigröße sind verunreinigungsfähig,

יז כביצה מטמא טומאת אוכלין כביצה חסר שומשום אין מטמא טומאת אוכלין שלשה על שלשה מטמא מדרס שלשה על שלשה חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס

17 in Eigröße weniger ein Mohnkorn sind sie nicht verunreinigungsfähig; [ein Flick] von drei zu drei [Handbreiten] ist durch Auftretenverunreinigungsfähig, einer von drei zu drei weniger ein Haar ist nicht durch Auftreten verunreinigungsfähig. –

יח וכי אין נבללין מאי הוי והא תנן אם לא בלל כשר אמר רבי זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו

18 Was ist denn dabei, daß sie nicht eingerührt werden können, wir haben ja gelernt, wenn man es nicht eingerührt hat, sei es tauglich!? R. Zera erwiderte: Ist es zum Einrühren geeignet, so ist das Einrühren nicht unerläßlich, ist es zum Einrühren nicht geeignet, so ist das Einrühren unerläßlich.

יט אמר רבי ביבי אמר רבי יהושע בן לוי מעשה בפרדה אחת של בית רבי שמתה ושיערו חכמים את דמה ברביעית

19 R. Bebaj erzählte im Namen des R. Jehošua͑ b. Levi: Einst verendete ein Maultier im Hause Rabbis, und die Weisen schätzten das [ausgeflossene] Blut auf ein Viertel[log].

כ מתיב רבי יצחק בר ביסנא העיד רבי יהושע ורבי יהושע בן בתירא על דם נבילות שהוא טהור ואמר רבי יהושע בן בתירא מעשה והיו נוחרין ערודיאות לאריות באיסטריא של מלך והיו עולי רגלים שוקעין עד רכובותיהן בדם ולא אמרו להם דבר

20 R. Jiçḥaq b. Bisna wandte ein: R. Jehošua͑ und R. Jehošua͑ b. Bethera bekundeten, daß das Blut von Äsern rein sei!? Ferner erzählte R. Jehošua͑ b. Bethera, daß man einst Waldeselfür die Löwenauf der königlichen Landstraße abstach, und die Wallfahrer bis zu den Knien in Blut wateten, ohne daß man ihnen etwas sagte!?

כא אישתיק אמר ליה ר' זריקא מאי טעמא לא קא מהדר מר אמר ליה היכי אהדר ליה דאמר רבי חנין (דברים כח, סו) והיו חייך תלואים לך מנגד זה הלוקח תבואה משנה לשנה

21 Da schwieg er. R. Zeriqa sprach zu ihm: Weshalb antwortet ihm der Meister nicht? Dieser erwiderte: Wie soll ich ihm antworten!? R. Ḥanin sagte ja:Dein Leben wird vor dir schweben, dies bezieht sich auf den, der jahraus jahrein Getreidekauft;

כב ופחדת לילה ויומם זה הלוקח תבואה מערב שבת לערב שבת ואל תאמן בחייך זה הסומך על הפלטר

22 da wirst nachts und am Tage in Angst sein, dies bezieht sich auf den, der von Woche zu WocheGetreide kauft; und wirst deinem Leben nicht trauen, dies bezieht sich auf den, der auf den Brothändlervertraut;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel