Menachot 40

Kapitel 40

א אדרבה דם הוה ליה לרבויי שכן מתיר כמותה נפסל בשקיעת החמה כמותה הנך נפישן

1 Im Gegenteil, das Blut ist ja einzuschließen, denn es gleicht jenem hinsichtlich der Erlaubtmachungund des Untauglichwerdens bei Sonnenuntergang!? – Jenesind mehr.

ב אמר מר שומע אני אפילו עצים ודם שנקראו קרבן מאן שמעת ליה דאמר עצים איקרי קרבן רבי לרבי מבעיא בעו מלח

2 Der Meister sagte: So könnte man glauben, auch das Holz und das Blut, die ebenfalls Opfer genannt werden. Der Autor, welcher sagt, das Holz werde Opfer genannt, ist ja Rabbi, und nach Rabbi ist ja hierfür Salz erforderlich!?

ג דתניא קרבן (מנחה) מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזרין וכן הוא אומר (נחמיה י, לה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים רבי אמר עצים קרבן מנחה הן וטעונין מלח וטעונין הגשה

3 Es wird nämlich gelehrt: Opfer, dies lehrt, daß man Holz spenden könne. Wieviel? Zwei Scheite. Ebensoheißt es:und wir warfen das Los wegen der Opferung des Holzes. Rabbi sagt, die Holz-[spende] gilt als Opfer und benötigt des Salzes und des Heranbringens.

ד ואמר רבא לדברי רבי עצים טעונין קמיצה וא"ר פפא לדברי רבי עצים צריכין עצים

4 Hierzu sagte Raba: Nach der Ansicht Rabbis ist beim Holze das Abheben des Haufens erforderlich. Ferner sagte R. Papa: Nach der Ansicht Rabbis ist zum Holze Holzerforderlich. –

ה סמי מיכן עצים ואלא קרא למעוטי מאי אי למעוטי דם מעל מנחתך נפקא

5 Streiche [das Wort] Holz. – Was schließt demnach der Schriftvers aus, wenn etwa das Blut, so geht dies ja schon aus [den Worten] von deinen Speisopfern hervor!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel