Menachot 39

Kapitel 39

א ברית אמורה במלח דברי ר' יהודה ר' שמעון אומר נאמר כאן ברית מלח עולם הוא ונאמר להלן (במדבר כה, יג) ברית כהונת עולם כשם שאי אפשר לקרבנות בלא כהונה כך אי אפשר לקרבנות בלא מלח

1 das Bündnis ist hinsichtlich des Salzes gesprochen worden – so R. Jehuda. R. Šimo͑n sagte: Hierbei heißt es: ein ewiges Salzbündnis und dortheißt es: ein Bündnis ewigen Priestertums, wie die Opfer ohne Priester nicht möglich sind, ebenso wenig sind die Opfer ohne Salz möglich. R. Joseph erwiderte:

ב אמר רב יוסף רב כתנא דידן ס"ל דאמר לא מלח כשר אמר ליה אביי אי הכי לא יצק נמי לא יצק כלל אלא לא יצק כהן אלא זר הכא נמי לא מלח כהן אלא זר

2 Rabh ist der Ansicht unseres Autors, welcher sagt, es sei ungesalzen tauglich. Abajje sprach zu ihm: Demnach wäre auch unter ‘nicht gegossen’ zu verstehen, wenn man überhaupt kein [Öl] gegossenhat!? Vielmehr ist zu verstehen, wenn nicht ein Priester, sondern ein Gemeiner es gegossen hat, ebenso ist auch zu verstehen, wenn nicht ein Priester, sondern ein Gemeiner gesalzenhat.

ג אמר ליה וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח

3 Jener erwiderte: Kann es dir denn in den Sinn kommen, ein Gemeiner sei zum Altardienste zulässig!?

ד ואי בעית אימא כיון דכתיבא ביה ברית כמאן דתנא ביה קרא דמיא

4 Wenn du aber willst, sage ich: hinsichtlich dessen heißt es Bündnis, und dies ist ebenso als würde die Schrift es wiederholt haben. –

ה ולא תנא ביה קרא והכתיב (ויקרא ב, יג) וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ההוא מיבעי ליה לכדתניא אילו נאמר קרבן במלח שומע אני אפילו עצים ודם שנקראו קרבן

5 Hat die Schrift es denn nicht wiederholt, es heißt ja: und all deine Speisopfer sollst du mit Salz salzen!? – Dies ist für folgende Lehre nötig. Würde es nur Opfer mit Salz geheißen haben, so könnte man glauben, auch das Holzund das Blut, die ebenfalls Opfergenannt werden,

ו ת"ל מנחה מה מנחה מיוחדת שאחרים באין חובה לה אף כל שאחרים באין חובה לה

6 daher heißt es Speisopfer; wie das Speisopfer sich dadurch auszeichnet, daß dazu anderes erforderlichist, ebenso auch alles andere, wobei anderes erforderlichist. Folgert man:

ז אי מה מנחה מיוחדת שמתרת אף כל שמתיר אביא דם שמתיר ת"ל מעל מנחתך ולא מעל דמך

7 wie das Speisopfer sich dadurch auszeichnet, daß es erlaubtmacht, ebenso auch alles andere, was erlaubt macht, wonach das Blut, das erlaubtmacht, einzuschließen ist, so heißt es:von deinen Speisopfern, nicht aber vom Blute.

ח יכול תהא מנחה כולה טעונה מלח ת"ל קרבן קרבן טעון מלח ואין מנחה כולה טעונה מלח

8 Man könnte glauben, das Salz sei zum ganzen Speisopfererforderlich, so heißt es Opfer, das Salz ist nur zum eigentlichen Opfererforderlich, nicht aber ist das Salz zum ganzen Speisopfer erforderlich.

ט ואין לי אלא קומץ (מנחה) מנין לרבות את הלבונה מרבה אני את הלבונה שכן באה עמה בכלי אחד

9 Ich weiß dies nur vom Haufen des Speisopfers, woher, daß auch der Weihrauch einbegriffenist? Ich begreife den Weihrauch ein, weil er mit diesem in einem Gefäße dargebracht wird.

י מנין לרבות את הלבונה הבאה בפני עצמה ולבונה הבאה בבזיכין והקטרת

10 Woher, daß auch der besonders dargebrachteWeihrauch, der in den Schalendargebrachte Weihrauch, das Räucherwerk,

יא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים אימורי חטאת ואימורי אשם ואימורי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ואברי עולה ועולת העוף מנין

11 das Speisopfer eines Priesters, das Speisopfer des gesalbten Priesters, das Speisopfer der Gußopfer, die Opferteile des Sündopfers, die Opferteile des Schuldopfers, die Opferteile der hochheiligen Opfer, die Opferteile der minderheiligen Opfer, die Opferteile des Brandopfers und das Geflügel-Brandopfer einbegriffen sind?

יב תלמוד לומר (ויקרא ב, יג) על כל קרבנך תקריב מלח

12 Es heißt: zu all deinen Opfern sollst du Salz darbringen.

יג אמר מר אין לי אלא קומץ (מנחה) מנין לרבות את הלבונה מרבה אני את הלבונה שכן באה עמה בכלי אחד והא אמרת מה מנחה מיוחדת שאחרים באין חובה לה

13 Der Meister sagte: Ich weiß dies nur vom Haufen des Speisopfers, woher, daß auch der Weihrauch einbegriffen ist? Ich begreife den Weihrauch ein, weil er mit diesem in einem Gefäße dargebracht wird. Du sagtest ja aber: wie das Speisopfer sich dadurch auszeichnet, daß dazu anderes erforderlichist!? –

יד הכי קאמר אימא קרבן כלל ומנחה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט מנחה אין מידי אחרינא לא

14 Er meint es wie folgt: vielleicht ist [das Wort] Opfer eine Generalisierung und [das Wort] Speisopfer eine Spezialisierung, und wenn auf eine Generalisierung eine Spezialisierung folgt, so umfaßt die Generalisierung nur das, was die Spezialisierung nennt: nur das Speisopfer, anderes aber nicht.

טו הדר אמר על כל קרבנך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש שאחרים באין חובה לה אף כל שאחרים באין חובה לה

15 Hierauf sagt er: zu all deinen Opfern, dies ist wiederum eine Generalisierung, und wenn auf eine Generalisierung eine Spezialisierung und wiederum eine Generalisierung folgt, so richte man sich nach der Spezialisierung: wie das Speziellgenanntesich dadurch auszeichnet, daß dazu anderes erforderlich ist, ebenso auch alles andere, wobei anderes erforderlich ist.

טז אחרים דבאין חובה לה מאי ניהו עצים אף כל עצים

16 Was dazu erforderlich ist, das ist das Holz, ebenso auch alles andere, wobei Holz [erforderlich ist]. –

יז אימא (אחרים דבאין חובה לה ניהו) לבונה ואייתי דם דאיכא נסכים נסכים בהדי אימורין הוא דאתו מ"ט אכילה ושתיה אדרבה כפרה ושמחה

17 Vielleicht der Weihrauch, somit ist auch das Blut einzuschließen, denn dazu gehört das Gußopfer!? – Das Gußopfer gehört zu den Opferteilen, denn Essen und Trinken [gehören zusammen]. – Im Gegenteil, Sühne und Freude [gehörenzusammen]!? –

יח אלא לבונה באה עמה בכלי אחד [נסכים אין באין בכלי אחד] אבל עצים כי היכי דמתכשרא בהו מנחה הכי מתכשרא בהו כולהו קרבנות

18 Vielmehr, der Weihrauch wird in einem Gefäße mit diesemdargebracht; mit dem Holze aber werden, wie damit das Speisopfer hergerichtet wird, auch alle anderen Opfer hergerichtet. –

יט ואימא מה הפרט מפורש שאחרים באין חובה לה ומתרת אף כל שאחרים באין חובה לה ומתרת ומאי ניהו לבונה הבאה בבזיכין דשריא לחם אבל מידי אחרינא לא

19 Vielleicht aber: wie das Speziellgenannte sich dadurch auszeichnet, daß anderes dazu erforderlich ist und erlaubt macht, ebenso auch alles andere, wobei anderes erforderlich ist und erlaubt macht, das ist nämlich der in den Schalen dargebrachte Weihrauch, der die Brote erlaubt macht, anderes aber nicht!? –

כ מדאיצטריך מעל מנחתך ולא מעל דמך מכלל דהנך כולהו אתו בחד צד

20 Da [die Worte] von deinen Speisopfern zur Ausschließung des Bluteserforderlich sind, so ist zu entnehmen, daß alles andere durch die Vergleichung in einer Hinsicht zu folgern ist.

כא אמר מר מעל מנחתך ולא מעל דמך ואימא מעל מנחתך ולא מעל איבריך

21 Der Meister sagte: Von deinen Speisopfern, nicht aber vom Blute. Vielleicht: von deinen Speisopfern, nicht aber von den Opfergliedern!? –

כב מסתברא אברים הוה ליה לרבויי שכן (אשב"נ טמ"א סימן)

22 Es ist einleuchtend, daß die Opferglieder einzubegreifen sind,

כג אחרים באין חובה לה כמותה אישים כמותה בחוץ כמותה נותר כמותה

23 denn sie gleichen jenemhinsichtlich der Benötigung von anderem, der Verbrennung, [der Herrichtung] außerhalb, des Übriggebliebenen,

כד טומאה כמותה מעילה כמותה

24 der Unreinheit und der Veruntreuung. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel