Menachot 86

Kapitel 86

א האי אשר תכסה בה מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא (דברים כב, יב) על ארבע כנפות כסותך ארבע ולא שלש

1 [die Worte] womit du dich zudeckst? – Diese verwenden sie für folgende Lehre:An den vier Zipfeln deines Gewandes, vier und nicht drei.

ב אתה אומר ארבע ולא שלש או אינו אלא ארבע ולא חמש כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי בעלת חמש אמור ומה אני מקיים על ארבע ארבע ולא שלש

2 Du sagst, vier und nicht drei, vielleicht ist dem nicht so, sondern: vier und nicht fünf? Wenn es heißt: womit du dich zudeckst, so wird ja auch von einem fünfzipfligen gesprochen, somit ist [das Wort] vier zu erklären: vier und nicht drei.

ג ומה ראית לרבות בעלת חמש ולהוציא בעלת שלש מרבה אני בעלת חמש שיש בכלל חמש ארבע ומוציא אני בעלת שלש שאין בכלל שלש ארבע

3 Was veranlaßt dich, das fünfzipflige einzuschließen und das dreizipflige auszuschließen? Ich schließe das fünfzipflige ein, weil in fünf vier enthalten sind, und ich schließe das dreizipflige aus, weil in drei nicht vier enthalten sind. –

ד ור"ש מאשר נפקא ורבנן אשר לא משמע להו

4 Und R. Šimo͑n!? – Dies geht aus [dem Worte] womithervor. –

ה ורבנן האי (במדבר טו, לט) וראיתם אותו מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בו ואיזו זו זו קרית שמע דתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן

5 Und die Rabbanan!? – [Die Einschließung durch das Wort] womit leuchtet ihnen nicht ein. – Wofür verwenden die Rabbanan [die Worte] ihr sollt es sehen? – Diese verwenden sie für folgende Lehre: Ihr sollt es sehen und euch erinnern; sieh dieses Gebot und erinnere dich eines anderen, mit diesem zusammenhängenden Gebotes, nämlich des Lesens des Šema͑. Es wird nämlich gelehrt: Wann beginnt morgens die Zeit des Šema͑lesens? Sobald man zwischen blau und weiß unterscheiden kann.

ו ותניא אידך וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה ואיזו זו זו מצות כלאים דכתיב (דברים כב, יא) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך

6 Ferner lehrt ein Anderes: Ihr sollt es sehen und euch erinnern; sieh dieses Gebot und erinnere dich eines anderen Gebotes, das sich in der Nähe von diesem befindet, des Gebotes vom Mischgewebe, denn es heißt:du sollst kein Mischgewebe tragen, Wolle und Flachs zusammen. Quasten sollst du dir machen. Ferner lehrt ein Anderes:

ז תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כיון שנתחייב אדם במצוה זו נתחייב בכל מצות כולן ור"ש היא דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא

7 Ihr sollt es sehen und euch aller Gebote des Herrn erinnern; wer zu diesem Gebote verpflichtet ist, ist zu allen anderen Geboten verpflichtet. Dies nach R. Šimo͑n, welcher sagt, dies sei ein von der Zeit abhängiges Gebot.

ח תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן

8 Ferner lehrt ein Anderes: Ihr sollt es sehen und euch aller Gebote des Herrn erinnern; dieses Gebot wiegt alle anderen Gebote auf.

ט ותניא אידך וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם ראיה מביאה לידי זכירה זכירה מביאה לידי עשיה ורשב"י אומר כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם (דברים ו, יג) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד

9 Ferner lehrt ein Anderes: Ihr sollt es sehen und euch erinnern und tun; das Sehen bringt zur Erinnerung, und die Erinnerung bringt zum Tun. Ferner sagte R. Šimo͑n b. Joḥaj: Wer mit diesem Gebote behutsam ist, dem Ist es beschieden, das Gesicht der Göttlichkeit zu empfangen, denn hierbei heißt es: ihr sollt es sehen, und dortheißt es: den Herrn, deinen Gott, sollst du fürchten und ihm sollst du dienen.

י ת"ר חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן ועליהן אמר דוד (תהלים קיט, קסד) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך

10 Die Rabbanan lehrten: Beliebt sind die Jisraéliten, daß der Heilige, gepriesen sei er, sie mit Geboten umringt hat. Tephillin an ihren Häuptern, Tephillin an ihren Armen, Çiçith an ihren Gewändern und Mezuzoth an ihren Türen. Hierüber sprach David:Siebenmal des Tagespreise ich dich wegen deiner gerechten Ordnungen.

יא ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר (תהלים יב, א) למנצח על השמינית מזמור לדוד על מילה שניתנה בשמיני

11 Wenn David sich im Bade befand und sich nackt dastehen sah, sprach er: Wehe mir, daß ich nackt ohne Gebote dastehe! Als er sich aber der Beschneidung an seinem Fleische erinnerte, beruhigte er sich. Nachdem er herausgekommen war, sprach er darüber einen Lobgesang, denn es heißt:Dem Musikmeister über das Achte, ein Psalm Davids; über die Beschneidung, die für den achten [Tag] verliehen worden ist.

יב רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא שנאמר (קהלת ד, יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר (תהלים לד, ח) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם

12 R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagte: Wer Tephillin an seinem Kopfe, Tephillin an seinem Arme, Çiçith an seinem Gewände und eine Mezuza an seiner Tür hat, ist geschützt, daß er nicht sündige, denn es heißt:der dreifache Faden wird nicht so schnell zerreißen. Ferner heißt es:der Engel des Herrn lagert rings um die, die ihn fürchten, und errettet sie.

יג תניא היה ר' מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד שנאמר (שמות כד, י) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב (יחזקאל א, כו) כמראה אבן ספיר דמות כסא

13 Es wird gelehrt: R. Meír sagte: Weshalb ist das Purpurblau anders als alle anderen Farben? Weil das Purpurblau dem Meere, das Meer der Himmelsveste und die Himmelsveste dem Throne der Herrlichkeit gleicht, denn es heißt:und unter seinen Füßen war es wie eine Art von Saphirfliesen, und wie der Himmel selbst an Reinheit. Ferner heißt es:wie das Aussehen eines Saphirsteines ist das Aussehen des Thrones.

יד תניא היה רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו לאחד אמר הבא לי חותם של טיט ולאחד אמר הבא לי חותם של זהב ופשעו שניהם ולא הביאו איזה מהן עונשו מרובה הוי אומר זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא

14 Es wird gelehrt: R. Meír sagte: Größer ist die Strafe wegen der weißen [Fäden]als die Strafe wegen der purpurblauen. Dies ist mit folgendem zu vergleichen. Einst beauftragte ein König aus Fleisch und Blut seine zwei Diener, einen beauftragte er, ihm ein Siegel aus Ton zu bringen, und einen beauftragte er, ihm ein Siegel aus Gold zu bringen; beide aber vergingen sich und brachten sie nicht. Wessen Strafe ist nun größer? Doch wohl desjenigen, den er beauftragt hat, ihm ein Siegel aus Ton zu bringen, der es ihm nicht gebracht hat.

טו תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך

15 Es wird gelehrt: R. Meír sagte: Der Mensch ist verpflichtet, täglich hundert Segenssprüche zu sprechen, denn es heißt:und nun Jisraél, wasverlangt der Herr, dein Gott, von dir.

טז רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי

16 R. Ḥija, Sohn des R. Ivja, bemühte sich, sie am Šabbath und an den Festtagendurch Wohlgerüche und Süßigkeiten zu ergänzen.

יז תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור

17 Es wird gelehrt: R. Meír sagte: Der Mensch ist verpflichtet, täglich folgende drei Segenssprüche zu sprechen: ‘Daß er mich nicht zu einem Nichtjuden gemacht hat.’ ‘Daß er mich nicht zu einem Weibe gemacht hat.’ ‘Daß er mich nicht zu einem Unwissenden gemacht hat.’

יח רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אמר ליה ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד

18 Einst hörte R. Aḥa b. Ja͑qob, wie sein Sohn den Segen sprach: ‘Daß er mich nicht zu einem Unwissenden gemacht hat.’ Da sprach er zu ihm: Auch dies noch! Jener fragte: Wie denn sollte der Segen lauten? – ‘Daß er mich nicht zu einem Sklaven gemacht hat.’ – Das ist ja dasselbe, was ‘ein Weib’!? – Ein Sklave

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel