Menachot 88

Kapitel 88

א (ישעיהו לח, טז) ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני:

1 der Herr über ihnen, siewerden leben, ganz durch sie lebt mein Geist; stärke mich und belebe mich.

ב <big>מתני׳</big> הסולת והשמן אין מעכבין את היין ולא היין מעכבן המתנות שעל המזבח החיצון אין מעכבות זו את זו:

2 DER WEIN IST NICHT ABHÄNGIG VOM MEHL UND VOM ÖL, UND DIESE SIND VOM WEIN NICHT ABHÄNGIG. DIE SPRENGUNGEN AUF DEN ÄUSSEREN ALTAR SIND VON EINANDER NICHT ABHÄNGIG.

ג <big>גמ׳</big> ת"ר (במדבר כט, יח) ומנחתם ונסכיהם הבא מנחה ואחר כך הבא נסכים רבי אומר זבח ונסכים הבא זבח ואחר כך הבא נסכים

3 GEMARA. Die Rabbanan lehrten:Und ihre Speisopfer und ihre Gußopfer, man bringe zuerst das Speisopfer dar und nachher das Gußopfer. Rabbi sagte:Schlachtopfer und Gußopfer, man bringe das Schlachtopfer und daraufdas Gußopfer. –

ד ורבי נמי הכתיב ומנחתם ונסכיהם ההוא מיבעי למנחתם ונסכיהם בלילה ומנחתם ונסכיהם אפילו למחר

4 Und Rabbi, es heißt ja: und ihre Speisopfer und ihre Gußopfer!? – Dies deutet auf das folgende: ihre Speisopfer und ihre Gußopfer, auch nachts, ihre Speisopfer und ihre Gußopfer, auch am folgenden Tage. –

ה ורבנן נמי הכתיב זבח ונסכים ההוא מיבעי ליה לכדזעירי דאמר זעירי אין נסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח

5 Und die Rabbanan, es heißt ja: Schlachtopfer und Gußopfer!? – Dies deutet auf eine Lehre Zee͑ris, denn Zee͑ri sagte, das Gußopfer werde erst durch das Schlachten des Schlachtopfers heilig. –

ו ורבי נמי מיבעי ליה לכדזעירי ורבנן נמי מיבעי להו למנחתם ונסכיהם בלילה ומנחתם ונסכיהם אפי' למחר

6 Dies ist ja auch nach Rabbi wegen der Lehre Zee͑ris nötig, und ebenso nach den Rabbanan [die Auslegung:] ihre Speisopfer und ihre Gußopfer, auch nachts, ihre Speisopfer und ihre Gußopfer, auch am folgenden Tage!? –

ז אלא היינו טעמייהו דרבנן דכתיב (ויקרא כג, לז) עולה ומנחה ורבי נמי הכתיב עולה ומנחה

7 Vielmehr, folgendes ist der Grund der Rabbanan; es heißt:Brandopfer und Speisopfer. – Und Rabbi, es heißt ja: Brandopfer und Speisopfer!? –

ח אלא בבאים עם הזבח דכ"ע לא פליגי דמנחה ואחר כך נסכים דהכתיב עולה ומנחה כי פליגי בבאין בפני עצמן רבנן סברי מדבאין עם הזבח מנחה ואחר כך נסכים בפני עצמן נמי מנחה ואחר כך נסכים

8 Vielmehr, werden sie mit dem Schlachtopfer zusammen dargebracht, so stimmen alle überein, daß zuerst das Speisopfer und nachher das Gußopfer darzubringen ist, denn es heißt: Brandopfer und Speisopfer, sie streiten nur über den Fall, wenn sie besonders dargebracht werden. Die Rabbanan sind der Ansicht, wie bei der Darbringung mit dem Schlachtopfer zuerst das Speisopfer und nachher das Gußopfer dargebracht wird, so ist auch bei der gesonderten Darbringung zuerst das Speisopfer und nachher das Gußopfer darzubringen;

ט ורבי התם הוא דאיידי דאתחיל באכילה גמר לה לכולא מילתא דאכילה אבל בפני עצמן נסכים עדיפי הואיל דמיתאמרא שירה עלייהו:

9 Rabbi aber ist der Ansicht, dies gelte nur von jenem Falle, da mit dem Essenbegonnen worden ist, so beende man alles, was zum Essen gehört, bei der gesonderten Darbringung aber ist das Gußopfer zu bevorzugen, da der Lobgesangüber dieses vorgetragen wird.

י המתנות שעל מזבח החיצון אין מעכבות זו את זו:

10 DIE SPRENGUNGEN AUF DEN ÄUSSEREN ALTAR SIND VON EINANDER NICHT ABHÄNGIG.

יא ת"ר מנין לכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת שכיפר שנאמר (דברים יב, כז) ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך:

11 Die Rabbanan lehrten: Woher, daß man, wenn man von den Sprengungen des äußeren Altars nur eine Sprengung auf getragen hat, Sühne erlange? Es heißt:das Blut deiner Schlachtopfer ist auszugießen auf den Altar des Herrn, deines Gottes.

יב <big>מתני׳</big> הפרים והאילים והכבשים (והשעירים) אינן מעכבין זה את זה ר' שמעון [אומר] אם היו להם פרים מרובים ולא היו להם נסכים יביא פר אחד ונסכים ולא יקריבו כולם בלא נסכים:

12 DIE FARREN, DIE WIDDER, DIE LÄMMER UND DIE ZIEGENBÖCKE SIND VON EINANDERNICHT ABHÄNGIG. R. ŠIMO͑N SAGTE: SIND MEHRERE FARREN UND KEINE GUSSOPFERVORHANDEN, SO BRINGE MAN EINEN FARREN MIT SEINEM GUSSOPFER, NICHT ABER ALLE OHNE GUSSOPFER.

יג <big>גמ׳</big> הני פרים וכבשים דהיכא אילימא דחג (במדבר כט, ו) כמשפט כמשפטם כתיב בהו

13 GEMARA. Von welchen Farren und Lämmern [wird hier gesprochen], wollte man sagen, von den des [Hütten]festes, so heißt es ja von diesen: nach Vorschrift, nach ihrer Vorschrift!? –

יד אלא דר"ח ועצרת דחומש הפקודים

14 Vielmehr, von den des Neumondes und des Wochenfestes im Buche Numeri. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel