Nazir 106

Kapitel 106

א חצי קב עצמות אין רובע עצמות לא היכי דמי אילימא דאית בהון עצמות כשעורה תיפוק ליה משום עצם כשעורה אלא דאקמח אקמוחי.

1 Nur an einem halben Kab Gebeine, nicht aber an einem Viertel[kab]; in welchem Falle: sind darunter gerstengroße Knochen, so sollte dies schon wegen des gerstengroßen Knochens erfolgen!? – Vielmehr, wenn sie gemahlen sind.

ב על אבר מן המת ועל אבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי: אין עליהן בשר כראוי מאי רבי יוחנן אמר אין הנזיר מגלח עליהן ריש לקיש אמר הנזיר מגלח עליהן

2 AN EINEM GLIEDE VON EINER LEICHE ODER EINEM GLIEDE VON EINEM LEBENDEN, AN DEM GENÜGEND FLEISCH IST. Wie ist es, wenn an ihnen nicht genügend Fleisch ist? – R. Joḥanan sagt, der Nazir schere sich ihretwegen nicht; Reš Laqiš sagt, der Nazir schere sich ihretwegen wohl.

ג רבי יוחנן אמר אין הנזיר מגלח עליהן דהא קתני ברישא על אבר מן המת ועל אבר מן החי וכו' שיש עליהן כזית בשר אין אבל אין עליהם לא

3 R. Joḥanan sagt, der Nazir schere sich ihretwegen nicht, denn im Anfangsatze lehrt er: an einem Gliede von einer Leiche oder an einem Gliede von einem Lebenden, nur wenn an ihnen genügend Fleisch ist, sonst aber nicht.

ד ור' שמעון בן לקיש אומר מגלח מדלא קתני בסיפא

4 R. Šimo͑n b. Laqiš sagt, er schere sich wohl, da dies nicht im Schlußsatzegelehrt wird. – Und R. Joḥanan!? –

ה ורבי יוחנן אמר לך כל היכא דמשמע מכללא לא קתני בסיפא

5 Er kann dir erwidern: was durch einen Schluß zu folgernist, lehrt er im Schlußsatze nicht. –

ו והא חצי קב עצמות דמשמע חצי קב עצמות אין רובע עצמות לא וקתני בסיפא רובע עצמות

6 Aber auch hinsichtlich des halben Kabs Gebeine ist ja zu folgern, nur an einem halben Kalb, nicht aber an einem Viertel [Kab] Gebeine, dennoch lehrt er im Schlußsatze: ein Viertel [Kab] Gebeine!? –

ז התם אי לאו רובע עצמות הוה אמינא אפי' על מגעו ועל משאו לא להכי איצטריך למיתני רובע עצמות דעל אהילן הוא דאין הנזיר מגלח

7 Wenn er es nicht von einem Viertel [Kab] gelehrt haben würde, könnte man glauben, daß es auch durch Berühren und Tragen nicht [verunreinigend] sei, daher muß er lehren, daß wegen eines Viertel [Kabs] Gebeine der Nazir nur bei Bezeltung sich nicht schere. –

ח והא חצי לוג דם דשמעת מינה חצי לוג דם אין רביעית דם לא וקתני בסיפא רביעית דם התם לאפוקי מדרבי עקיבא דאמר רבי עקיבא רביעית דם הבא משני מתים מטמא באהל

8 Aber auch hinsichtlich des halben Logs Blut ist ja zu folgern, nur an einem halben Log Blut, nicht aber an einem Viertel[log] Blut, dennoch lehrt er im Schlußsatz: ein Viertel[log] Blut!? – Dies schließt die Ansicht R. A͑qibas aus, denn R. A͑qiba sagt, ein von zwei Leichen herrührendes Viertel[log] Blut sei durch Bezeltung verunreinigend. –

ט האי אבר מן המת היכי דמי אי דאית ביה עצם כשעורה מ"ט דרבי יוחנן ואי דלית ביה עצם כשעורה מ"ט דריש לקיש אמר לך ריש לקיש לעולם דלית ביה עצם כשעורה ואפ"ה רחמנא רבייה

9 Von was für einem Gliede von einer Leiche wird hier gesprochen: ist daran ein gerstengroßer Knochen, was ist demnach der Grund R. Joḥanans, und ist daran kein gerstengroßer Knochen, was ist demnach der Grund des Reš Laqiš!? – Nach Reš Laqiš ist zu erwidern: tatsächlich, wenn daran kein gerstengroßer Knochen ist, jedoch hat der Allbarmherzige dieses einbegriffen.

י דתניא (במדבר יט, טז) וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת על פני השדה זה המאהיל על פני המת בחלל זה אבר מן החי ויש לו להעלות ארוכה

10 Es wird nämlich gelehrt:Und jeder, der rührt auf freiem Felde an einen Erschlagenen durch ein Schwert oder einen Toten. Auf freiem Felde, das ist die Bezeltung über den Toten; Erschlagenen, das ist ein Glied von einem Lebenden, das soviel [Fleisch] hat, um heilenzu können;

יא חרב ה"ז כחלל או במת זה אבר הנחלל מן המת או בעצם אדם זה רובע עצמות או בקבר זה קבר סתום

11 Schwert, dieses gleichtdem Erschlagenen; oder einen Toten, das ist ein von einem Toten abgetrenntes Glied; oder an einen Menschenknochen, das ist ein Viertelkab Gebeine; oder an ein Grab, das ist das ausgefüllteGrab,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel