Nazir 11

Kapitel 11

א אלא לבר פדא קשיא

1 gegen Bar Pada aber ist dies ja ein Einwand!? –

ב אמר לך בר פדא אימא סיפא ואם גילח את הראשונה ליום שלשים מגלח את השניה ליום ששים אלא סיפא מסייעא ליה רישא באומר שלימים

2 Bar Pada kann dir erwidern: achte auf den Schlußsatz: schor er sich wegen des ersten am dreißigsten Tage, so schere er sich wegen des anderen am sechzigsten. Vielmehr ist der Schlußsatz für ihn eine Stütze, und der Anfangsatz [ist zu erklären:] es istebenso, als würde er ‘vollständige’ gesagt haben. –

ג ולרב מתנא קשיא סיפא אמר לך רב מתנא כדקתני סיפא יום שלשים עולה לכאן ולכאן

3 Gegen R. Mathna ist ja aus dem Schlußsatze ein Einwand zu erheben!? – R. Mathna kann dir erwidern: wie weiter gelehrt wird: der dreißigste Tag wird zum einen und zum anderen gerechnet. –

ד מאי היא מקצת היום ככולו הא אמרה חדא זימנא מהו דתימא ה"מ לענין חדא נזירות אבל לשתי נזירות לא קמ"ל

4 Dies lehrt wohl, daß ein Teil des Tages als ganzer gilt, und dies lehrte er ja bereits einmal!? – Man könnte glauben, dies gelte nur bei einem Nazirat, nicht aberbei zwei, so lehrt er uns. –

ה תנן אם גילח יום ששים חסר אחד יצא שיום שלשים עולה לו מן המנין בשלמא לרב מתנא ניחא אלא לבר פדא למה לי הא אמר שלשים חסר אחד

5 Wir haben gelernt: Schor er sich am neunundfünfzigsten Tage, so hat er der Pflicht genügt, denn der dreißigste Tag wird ihm mitgerechnet. Einleuchtend ist diesnach R. Mathna, wozu aber ist dies nach Bar Pada nötig, nach ihm sind es ja überhaupt nur neunundzwanzig!? –

ו אמר לך אנא נמי אהא סמכי

6 Er kann dir erwidern: hierauf stütze ich mich eben. –

ז תנן מי שאמר הריני נזיר נטמא יום שלשים סותר את הכל בשלמא לרב מתנא ניחא אלא לבר פדא קשיא

7 Wir haben gelernt: Wenn jemand gesagt hat: ich will Nazir sein, und am dreißigsten Tage unrein geworden ist, so ist alles hinfällig. Einleuchtend ist dies nach R. Mathna, gegen Bar Pada aberist dies ja ein Einwand!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel