Nazir 115

Kapitel 115

א יכול אף מצורע כן ת"ל ראשו ותניא אידך ראשו מה ת"ל לפי שנאמר גבי נזיר (במדבר ו, ה) תער לא יעבור על ראשו יכול אף נזיר מצורע כן ת"ל ראשו

1 so könnte man glauben, dies gelte auch von einem Aussätzigen, so heißt es: sein Haupt. Ferner lehrt ein Anderes: Sein Haupt; was lehrt dies? Da es beim Nazir heißt:ein Schermesser gehe nicht über sein Haupt, so könnte man glauben, dies gelte auch vom aussätzigen Nazir, so heißt es: sein Haupt.

ב מאי לאו תנאי היא למ"ד מנזיר קסבר הקפת כל הראש לא שמה הקפה וכי אתא קרא למידחי את לא תעשה ועשה ואידך סבר הקפת כל הראש שמה הקפה וכי אתא קרא למידחי לאו גרידא

2 Der Streit dieser Tannaím besteht wahrscheinlich in folgendem: derjenige, der es auf den Nazir bezieht, ist der Ansicht, das Rundscheren des ganzen Kopfes gelte nicht als Rundscheren, und der Schriftvers lehrt die Verdrängung des Verbotes und des Gebotes, und, der andere ist der Ansicht, das Rundscheren des ganzen Kopfes gelte als Rundscheren, und der Schriftvers lehrt die Verdrängung dieses Verbotesallein.

ג אמר רבא דכ"ע הקפת כל הראש לא שמה הקפה וכי אתא קרא כגון שהקיף ולבסוף גילח כיון דאילו גלחיה בחד זימנא לא מיחייב כי הקיף ולבסוף גילח נמי לא מיחייב

3 Raba erwiderte: Alle sind der Ansicht, das Rundscheren des ganzen Kopfes gelte nicht als Rundscheren, und der Schriftvers bezieht sich auf den Fall, wenn er zuerst [die Ecken] und nachher [den ganzen Kopf] geschoren hat. Er ist, da er nicht strafbar wäre, wenn er sich mit einem Male geschoren hätte, auch dann nicht strafbar, wenn er sich zuerst [die Ecken] und nachher [den ganzen Kopf] geschoren hat. –

ד ומי כתב קרא הכי והאמר ריש לקיש כל מקום שאתה מוצא עשה ול"ת אם אתה יכול לקיים את שניהם מוטב ואם לאו יבוא עשה וידחה את ל"ת

4 Lehrt denn die Schrift solches, Reš Laqiš sagte ja, überall, wo du ein Gebot mit einem Verbote [zusammenstoßen] findest, sei es, wenn du beide aufrecht erhalten kannst, recht, wenn aber nicht, so komme das Gebot und verdränge das Verbot!?

ה אלא דכ"ע הקפת כל הראש שמה הקפה ומאן דמוקים לקרא למידחי ל"ת ועשה לאו גרידא מנליה

5 Vielmehr sind alle der Ansicht, das Rundscheren des ganzen Kopfes gelte als Rundscheren. – Woher weiß derjenige, nach dem der Schriftvers lehrt, daß [das Gebot] das Verbot und Gebot verdränge, daß dies auch von einem Verbote alleingelte? –

ו יליף מגדילים דאמר קרא (דברים כב, יא) לא תלבש שעטנז ותניא לא תלבש שעטנז הא גדילים תעשה לך מהם

6 Er folgert dies von den Çiçithfaden. Die Schrift sagt:du sollst kein Mischgewebe tragen, und hierzu wird gelehrt: du sollst kein Mischgewebe tragen, wohl aber darfst du dir aus solchen Çiçithfaden machen. –

ז ומאן דנפקא ליה מראשו מ"ט לא נפקא ליה מגדילים אמר לך לכדרבא הוא דאתא

7 Weshalb folgert derjenige, der dies aus [dem Worte] Haupt folgert, es nicht von den Çiçithfaden!? – Er kann dir erwidern: [dieser Schriftvers] deutet auf eine Lehre Rabas.

ח דרבא רמי כתיב (במדבר טו, לח) ונתנו על ציצית הכנף מין כנף פתיל תכלת וכתיב (דברים כב, יא) צמר ופשתים יחדו

8 Raba wies nämlich auf einen Widerspruch hin: es heißt:sie sollen an der Zipfelquaste einen purpurblauen Faden anbringen, von der Art des Zipfels, und es heißt:Wolle und Flachs zusammen;

ט הא כיצד צמר ופשתים פוטרים בין במינן בין שלא במינן שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין

9 wie ist dieszu erklären? Wolle und Flachs sind zulässig sowohl für dieselbe Artals auch für andere Arten, alles andere aber ist zulässig nur für dieselbe Art, nicht aber für andere Arten. –

י והאי תנא דמפיק לראשו ללאו גרידא דאתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה מנלן נפקא ליה מזקנו

10 Woher weiß der Autor, der aus [dem Worte] Haupt [die Verdrängung] eines Verbotes allein entnimmt, daß ein Gebot ein Verbot und Gebot verdränge!? – Er entnimmt dies aus [dem Worte] seinen Bart.

יא דתניא זקנו מה ת"ל לפי שנא' (ויקרא כא, ה) ופאת זקנם לא יגלחו יכול אף כהן מצורע כן ת"ל זקנו

11 Es wird nämlich gelehrt: Seinen Bart; was lehrt dies? Da es heißt:die Ecke ihres Bartes sollen sie nicht scheren, so könnte man glauben, dies gelte auch von einem aussätzigen Priester, so heißt es seinen Bart. –

יב ומאן דמפיק ליה לראשו לעשה ולא תעשה לילף מזקנו וליטעמיך דקיימא לן בעלמא

12 Sollte doch derjenige, der [die Verdrängung] eines Gebotes und Verbotes aus [dem Worte] sein Haupt entnimmt, es aus [dem Worte] seinen Bart entnehmen!? – Wir wissen, daß sonst

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel