Nazir 69

Kapitel 69

א כדרך שפרט לך בנזיר מחרצנים ועד זג ולר' אלעזר בן עזריה דקא מוקים להאי מחרצנים ועד זג לומר שאינו חייב עד שיאכל ב' חרצנים וזג פרטא מנא ליה סבר לה כרבי אלעזר דדריש מיעט וריבה

1 wie sie dies beim Nazir hervorhebt: weder Kerne noch Schlaube Woher entnimmt R. Elea͑zar b. A͑zarja, der aus [den Worten] weder Kerne noch Schlaube folgert, daß er nur dann schuldig sei, wenn er zwei Kerne und eine Schlaube gegessen hat, die Spezialisierung? – Er ist der Ansicht R. Elie͑zers, der hierbei [die Regel von der] Ausschließung und Einschließung anwendet.

ב ואי בעית אימא כרבנן דאי סלקא דעתך כדאמר רבי אלעזר בן עזריה ליכתביה רחמנא להאי מחרצנים ועד זג גבי פרטי למאי הלכתא כתביה בתר כלל שמע מינה למידייניה בכלל ופרט

2 Wenn du willst, sage ich: er ist der Ansicht der Rabbanan; wenn man sagen wollte, [die Worte] weder Kerne noch Schlaube deuten nur auf die Lehre des R. Elea͑zar b. A͑zarja, so sollte sie der Allbarmherzige nach der [ersten] Spezialisierung geschrieben haben, da er sie aber nach der Generalisierung geschrieben hat, so ist hieraus zu entnehmen, daß hierbei [die Regel von der] Generalisierung und Spezialisierung anzuwenden sei. –

ג ואימא כוליה להכי הוא דאתא א"כ לכתוב או שני חרצנים או שני זגים או חרצן וזג למאי הלכתא כתב רחמנא מחרצנים ועד זג שמע מינה למידרש ביה כלל ופרט ואיכא נמי למידרש ביה עד שיאכל שני חרצנים וזג

3 Vielleicht deuten sie nur hierauf!? – Demnach sollte es ‘(zwei) Kerne und (zwei) Schlauben’ oder ‘Kern und Schlaube’ heißen, wenn aber der Allbarmherzige weder Kerne noch Schlaubegeschrieben hat, so deutet dies darauf, daß hier [die Regel von der] Generalisierung und Spezialisierung anzuwenden sei, und ferner auch, daß erzwei Kerne und eine Schlaube gegessen haben muß.

ד ורבי אלעזר דדריש מיעט וריבה פרט וכלל ופרט מנא ליה

4 Woher entnimmt R. Elie͑zer, der hierbei [die Regel von der] Ausschließung und Einschließung anwendet, [die Regel von der] Generalisierung, Spezialisierung und Generalisierung?

ה א"ר אבהו נפקא ליה מהאי קרא (שמות כב, ט) וכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה פרט וכל בהמה כלל לשמור חזר ופרט פרט וכלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט

5 R. Abahu erwiderte: Er entnimmt diese aus folgendem Schriftverse:Wenn jemand seinem Nächsten gibt einen Esel, ein Rind oder ein Schaf, speziell, oder sonst ein Vieh, generell, zur Verwahrung, wiederum speziell, und wenn auf eine Spezialisierung eine Generalisierung und wiederum eine Spezialisierung folgt, so richte man sich, nach dem Speziellen.

ו רבא אמר נפקא ליה מהאי קרא (ויקרא א, י) ואם מן פרט הצאן כלל כבשים ועזים חזר ופרט

6 Raba erwiderte: Er entnimmt dies aus folgendem Schriftverse:Wenn von, speziell, dem Kleinvieh, generell, Lämmer und Ziegen, wiederum speziell,

ז פרט וכלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט

7 und wenn auf eine Spezialisierung eine Generalisierung und wiederum eine Spezialisierung folgt, so richte man sich nach dem Speziellen.

ח אמר ליה רב יהודה מדיסקרתא לרבא ולילף מן הדין קרא (ויקרא א, ב) מן פרט הבהמה כלל בקר וצאן חזר ופרט פרט וכלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט

8 R. Jehuda aus Disqarta sprach zu Raba: Er kann es ja aus folgendem Schriftverse entnehmen:Von, speziell, dem Vieh, generell, Rind und Schaf, wiederum speziell, und wenn auf eine Spezialisierung eine Generalisierung und wiederum eine Spezialisierung folgt, so richte man sich nach dem Speziellen!?

ט א"ל מן האי ליכא למשמע מינה דאי מהתם הוה אמינא הבהמה

9 Dieser erwiderte: Hieraus ist diesnicht zu entnehmen, denn man kann sagen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel