Nedarim 152

Kapitel 152

א אין בעלמא דרשי ק"ו ושאני הכא דאמר קרא (במדבר ל, יד) אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר את שלא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר

1 Allerdings; sonst folgern sie [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere, hierbei aber ist es anders, denn die Schrift sagt:ihr Mann bestätige es und ihr Mann hebe es auf, was den Zustand der Bestätigung erlangt hat, unterliegt auch der Aufhebung, und was den Zustand der Bestätigung nicht erlangt hat, unterliegt auch nicht der Aufhebung.

ב <big>מתני׳</big> הפרת נדרים כל היום יש בדבר להקל ולהחמיר

2 DIE AUFHEBUNG VON GELÜBDEN KANN DEN GANZEN TAG ERFOLGEN. DIES GILT ERLEICHTERND UNDERSCHWEREND,

ג כיצד נדרה בלילי שבת יפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך נדרה עם חשכה מפר עד שלא תחשך שאם חשכה ולא הפר אינו יכול להפר

3 UND ZWAR: GELOBT SIE [BEISPIELSWEISE] IN DER NACHT ZUM ŠABBATH, SO KANN ER ES IN DER NACHT ZUM ŠABBATH AUFHEBEN UND AM ŠABBATH BIS ES DUNKEL IST; GELOBT SIE BEI EINTRETENDER DUNKELHEIT, SO KANN ER ES AUFHEBEN, SOLANGE ES NICHT DUNKEL IST, IST ES DUNKEL GEWORDEN, OHNE DASS ER ES AUFGEHOBEN HAT, SO KANN ER ES NICHT MEHR AUFHEBEN.

ד <big>גמ׳</big> תניא הפרת נדרים כל היום רבי יוסי בר' יהודה ור"א בר' שמעון אמרו מעת לעת מאי טעמא דתנא קמא אמר קרא (במדבר ל, ו) ביום שמעו

4 GEMARA. Es wird gelehrt: Die Aufhebung von Gelübden kann den ganzen Tag erfolgen; R. Jose b. R. Jehuda und R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n sagen, von der Stunde bis zur gleichenStunde. Was ist der Grund des ersten Autors? – Die Schrift sagt:am Tage, da er es hört. –

ה ורבנן מאי טעמייהו דכתיב (במדבר ל, טו) מיום אל יום

5 Was ist der Grund der Rabbanan? – Es heißt:von Tag zu Tag. –

ו ולת"ק הא כתיב מיום אל יום איצטריך דאי ביום שמעו הוה אמינא ביממא אין בליליא לא כתיב מיום אל יום

6 Und der erste Autor, es heißt ja: von Tag zu Tag!? – Dies ist nötig; aus [den Worten] am Tage, da er es hört, könnte man entnehmen, nur am Tage, nicht aber nachts, so heißt es: von Tag zu Tag. –

ז ולמ"ד מיום אל יום הא כתיב ביום שמעו איצטריך דאי כתיב מיום אל יום הוה אמינא מחד בשבא לחד בשבא ליפר לה כתיב ביום שמעו

7 Und der es aus [den Worten] von Tag zu Tag folgert, es heißt ja: am Tage, da er es hört!? – Dies ist nötig; würde es nur von Tag zu Tag geheißen haben, so könnte man glauben, er könne es ihr von einem Sonntag zum anderen Sonntagaufheben, so heißt es: am Tage, da er es hört.

ח א"ר שמעון בן פזי אריב"ל אין הלכה כאותו הזוג לוי סבר למיעבד כהני תנאי א"ל רב הכי אמר חביבי אין הלכה כאותו הזוג

8 R. Šimo͑n b. Pazi sagte im Namen des R. Jehošua͑ b. Levi: Die Halakha ist nicht wie jenes Gelehrtenpaar. Als Levi nach jenen Tannaím entscheiden wollte, sprach Rabh zu ihm: Folgendes sagte mein Freund: die Halakha ist nicht wie jenes Gelehrtenpaar.

ט חייא בר רב שדי גירא ובדיק רבה ב"ר הונא יתיב וקאים

9 Ḥija b. Rabh untersuchtees, während er einen Pfeilabschoß. Rabba b. R. Hona blieb sitzen oder stehen.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel