Nedarim 151

Kapitel 151

א אימא סיפא אמרו לו לר"א אם מטבילין כלי טמא ליטהר יטבילו כלי לכשיטמא ליטהר שמע מינה חיילין

1 Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: Sie sprachen zu R. Elie͑zer: Kann man etwa, weil man ein unreines Gefäß zur Reinigung untertaucht, auch ein reines Gefäß untertauchen, damit es rein werde, sobald es unrein ist!? Hieraus ist zu schließen, daß sie bestanden haben. –

ב אמרי רבנן לא קיימי להון בטעמיה דר"א והכי קאמרי ליה מאי סבירא לך אי סבירא לך דחיילין ובטלין תהוי כלי תיובתך אי לא סבירא לך דחיילין תהוי מקוה תיובתך

2 Ich will dir sagen, die Rabbanan waren über die Meinung R. Elie͑zers im Unklaren und sprachen zu ihm wie folgt: Welcher Ansicht bist du: bist du der Ansicht, sie haben bestanden und werden annulliert, so ist das [unreine] Gefäß deine Widerlegung, und bist du der Ansicht, sie haben nicht bestanden, so ist das Tauchbad deine Widerlegung. –

ג ת"ש אמר להם ר"א ומה זרעים טמאים כיון שזרען בקרקע טהורין זרועין ועומדים לא כל שכן ש"מ לא חיילין

3 Komm und höre: R. Elie͑zer sprach zu ihnen: Wenn unreine Saat rein wird, sobald man sie in den Boden säet, um wieviel mehr, die bereits gesäetist. Schließe hieraus, daß sie nicht bestanden haben. –

ד ורבנן לא דרשי ק"ו והא תניא יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אמרת ק"ו מכורה כבר יוצאה אינה מכורה אינו דין שלא תימכר

4 Folgern etwa die Rabbanan nicht [durch einen Schluß] vom Leichterenauf das Schwerere, es wird ja gelehrt: Man könnte glauben, man könne seine Tochter im Mädchenalterverkaufen, so ist [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern: die bereits verkaufte geht freiaus, wie sollte nicht die unverkaufte nicht verkauft werden können. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel