Nedarim 167

Kapitel 167

א איתיביה רבא לרב נחמן ובעל לאו בכלל בריות הוא והתנן נטולה אני מן היהודים יפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודים

1 Raba wandte gegen R. Naḥman ein: Ist etwa unter ‘Menschen’ der Ehemann nicht einbegriffen, wir haben ja gelernt: [Sagt sie:] ich will den Juden entzogen sein, so hebe er den ihn betreffenden Teil auf und wohne ihr bei, und sie bleibe [anderen] Juden entzogen.

ב ואי אמרת בעל לאו בכלל בריות הוא נדרי עינוי נפש הן ויפר לה לעולם

2 Wenn du nun sagst, unter ‘Menschen’ sei der Ehemannnicht einbegriffen, so ist es ja ein Gelübde der Kasteiungdes Leibes, und er sollte es ihr für immer aufheben!? –

ג אימא לך שאני הכא דמוכחא מלתא דעל היתרא קאסרה נפשה

3 Ich kann dir erwidern, hierbei ist es anders, denn es ist zu ersehen, daß sie sich das Erlaubteabgelobt hat.

ד יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה ולא קתני ובמעשר עני והתניא בברייתא ובמעשר עני

4 UND SIE KANN VON DER NACHLESE, DEM VERGESSENEN UND DEM ECKENLASSE GENIESSEN. Er lehrt nicht: vom Armenzehnten, dagegen aber lehrt eine Barajtha: und vom Armenzehnten!?

ה אמר רב יוסף ל"ק הא רבי אליעזר הא רבנן דתנן ר"א אומר אין אדם צריך לקרות שם על מעשר עני של דמאי

5 R. Joseph erwiderte: Das ist kein Einwand; das eine nach R. Elie͑zer und das andere nach den Rabbanan. Wir haben nämlich gelernt: R. Elie͑zer sagte, man brauche den Armenzehnten vom Demaj nicht mit dem Namenzu bezeichnen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel