Nedarim 24

Kapitel 24

א והא תרומת לחמי תודה לאחר זריקת דמים היא
1 und die Hebe vom Dankopferbrote wird ja nach dem Blutsprengen abgehoben. –
ב אימא כתרומת הלשכה אסור
2 Folgere: wenn [er sagt:] wie die Hebe der Schatzkammer, so ist es ihm verboten. –
ג אבל תרומת לחמי תודה מאי מותר ליתני לחמי תודה וכל שכן תרומתו הא קא משמע לן תרומת לחמי תודה תרומתו היא
3 Sollte er doch, wenn es ihm erlaubt ist, falls er sagt: wie die Hebe vom Dankopferbrote, lehren: [sagt er:] wie die Hebe vom Dankopferbrote, und um so mehr gilt dies von seinerHebe!? – Folgendes lehrt er uns: die Hebe vom Dankopferbrote gilt als seine Hebe.
ד ואי בעית אימא תרומת לחמי תודה נמי קודם זריקת דמים הוא כגון דאפרשינהו בלישה
4 Wenn du aber willst, sage ich: auch die Hebe vom Dankopferbrote kann vor dem Blutsprengen abgehoben sein, wenn man sie nämlich beim Kneten abgesondert hat.
ה וכי הא דאמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל לחמי תודה שאפאן בארבע חלות יצא והכתיב ארבעים למצווה
5 So lehrte R. Tobi b. Qisana im Namen Šemuéls: Wenn man die Dankopferbrote in vier Kuchengebacken hat, so hat man der Pflicht genügt. – Es sind ja vierzig erforderlich!? – Als Gebot. –
ו והא בעי למשקל תרומה וכי תימא דשקיל חדא ריפתא על כולה והתנן אחד מכל קרבן שלא יטול מקרבן על חבירו וכי תימא דשקיל פרוסה מכל חד וחד והתנן אחד שלא יטול פרוסה
6 Er muß ja die Hebe entnehmen!? Wolltest du erwidern, er entnehme einen [Kuchen] für alle, so haben wir ja gelernt: <i>eines</i>, von jedem Opfer; man darf sie nicht von einem Opfer für ein anderesentnehmen. Wolltest du erwidern, er breche von jedem ein Stück ab, so haben wir ja gelernt: <i>eines</i>, er darf nicht ein abgebrochenes Stück nehmen!? –
ז אלא דאפרשינהו בלישה דשקיל חדא מחמץ וחדא מן חלות וחדא מן רקיקים וחדא מן רבוכה
7 Vielmehr, wenn er sie beim Kneten abgesondert hat, vom Gesäuerten besonders, von den Kuchen besonders, von den Fladen besonders und vom Eingerührten besonders. –
ח לימא כתנאי הרי עלי כבכור רבי יעקב אוסר ורבי יהודה מתיר
8 Es wäre anzunehmen, daß hierüber Tannaím streiten: [Sagt jemand:] es sei mir wie das Erstgeborene, so ist es ihm nach R. Ja͑qob verboten und nach R. Jehuda erlaubt.
ט היכי דמי אי נימא לפני זריקת דמים מאי טעמא דמאן דשרי ואי לאחר זריקת דמים מאי טעמא דמאן דאסר אלא לאו
9 In welchem Falle: wenn vor dem Blutsprengen, wieso ist es ihm nach dem einen erlaubt, und wenn nach dem Blutsprengen, wieso ist es ihm nach dem anderen verboten?
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel